יחסי אירלנד–ארגנטינה
| יחסי אירלנד–ארגנטינה | |
|---|---|
|
|
| |
| אירלנד | ארגנטינה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 70,273 | 2,780,400 |
| אוכלוסייה | |
| 5,081,375 | 45,987,184 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 529,245 | 632,770 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 104,154 | 13,760 |
| משטר | |
| רפובליקה | דמוקרטיה נשיאותית פדרלית |
יחסי אירלנד–ארגנטינה הם יחסי החוץ בין ארגנטינה לאירלנד.
הגירה
שתי המדינות חולקות היסטוריה של התרבות האירית בשל העובדה שמעל 50,000 מתיישבים אירים היגרו לארגנטינה. ארגנטינה היא בית הקהילה האירית החמישית בגודלה בחו"ל והגדולה ביותר במדינה שאינה דוברת אנגלית.[1] למעלה מחצי מיליון אזרחים ארגנטינאים טוענים למורשת אירית.[2]
היסטוריה
מהגרים אירים קדומים אולי הגיעו לארגנטינה עם מתנחלים ספרדים בשירות ספרד. בין השנים 1806–1807 ניסו הכוחות הבריטיים להשתלט ללא הצלחה על חלקים בארגנטינה, בעיקר סביב אזור ריו דה לה פלטה, שנודע בכינוי "הפלישות הבריטיות לתחתית הנהר". במהלך הפלישה ערכו כמה חיילים אירים את הצבא הבריטי והצטרפו לצבא הספרדי / ארגנטינאי.[1] האירי הידוע ביותר היה האדמירל ויליאם בראון שהגיע לארגנטינה בשנת 1810. הוא מוסמך כי יצר את הצי הארגנטינאי ועל לחימה מטעם ארגנטינה נגד ספרד, ברזיל, אנגליה וצרפת.[3] בגלל עוני ורעב, למעלה מ-50,000 אזרחים אירים היגרו לארגנטינה בין השנים 1830–1930 בחיפוש אחר אדמה וחיים טובים יותר.
בשנת 1916, במהלך מרידת חג הפסחא, היה זה אירי יליד ארגנטינה בשם אמון בולפין שהניף את הדגל באומרו "הרפובליקה האירית" מעל לדואר הכללי בדבלין.[4] מכיוון שבולפין היה ארגנטינאי, הוא לא הוצא להורג לאחר שנתפס על ידי הבריטים. הוא גורש לארגנטינה ובהמשך מונה על ידי איימון דה ואלירה לקונסול האירי הראשון בבואנוס איירס. לבולפין הצטרפה לורנס ג'ינל הרפובליקנית האירית בשנת 1921 במטרה לקדם תמיכה בעצמאות אירית ולגייס הלוואה של 500,000 ליש"ט מהעשירים בקהילה האירית בארגנטינה. בשנת 1937 הפכה אירלנד למדינה עצמאית וביוני 1947, ארגנטינה ואירלנד כוננו יחסים דיפלומטיים.[5] באותה שנה פתחה אירלנד את שגרירותה בבואנוס איירס.[6]
במהלך מלחמת פוקלנד (אפריל–מאי 1982) בין ארגנטינה לבריטניה, אירלנד הייתה חברה בלתי קבועה במועצת הביטחון של האו"ם והצביעה בעד החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 502 שדרשה הפסקת פעולות איבה בין ארגנטינה לבין בריטניה ונסיגה מוחלטת על ידי הכוחות הארגנטינאים של איי פוקלנד. במקביל, ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר ביקשה מממשלת אירלנד להימנע מהחלטה הקוראת להפסקת אש בין בריטניה לארגנטינה.[7]
בשנת 2016 חגגו ארגנטינה ואירלנד יחד את שנת העצמאות לעצמאות ארגנטינה ואת שנת המאה של אירלנד לעליית הפסחא.[8]
ביקורים רשמיים
ביקורים רשמיים מאירלנד בארגנטינה[5][6]
- נשיא אירלנד מרי רובינסון (1995)
- טישך ברטי אהרן (2001)
- נשיא אירלנד מארי מקאליס (2004)
- נשיא אירלנד מייקל היגינס (2012)
נכון להיום, אף נשיא ארגנטינה לא ביקר באירלנד.
יחסי סחר
בשנת 2014 הסתכם המסחר הכולל בין ארגנטינה לאירלנד ב-545 מיליון דולר.[9] הייצוא העיקרי של ארגנטינה לאירלנד כולל: פולי סויה, סובין, יין, ירקות אחרים ושמנים אתרים. הייצוא העיקרי של אירלנד לארגנטינה כולל: תרופות ארוזות, מנופים, מחשבים וציוד רפואי. ארגנטינה היא שותפת הסחר השלישית בגודלה של אירלנד בסחר באמריקה הלטינית. בשנת 2000 החלו המדינות החברות במרכוסור (הכוללת את ארגנטינה) והאיחוד האירופי (הכולל את אירלנד) משא ומתן על הסכם סחר חופשי.[10]
הסכמים דו צדדיים
לשתי המדינות יש הסכם החלפת מידע על מיסים.[11]
בשנת 2015 חתמו ארגנטינה ואירלנד על אשרת עבודה וחופשה.[12]
נציגויות דיפלומטיות
- ארגנטינה מחזיקה באירלנד שגרירות בדבלין.[13]
- אירלנד מחזיקה בארגנטינה שגרירות בבואנוס איירס.[14]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Viva Irlanda! Exploring the Irish in Argentina
- ^ Irlandeses en la Argentina: una verde pasión (in Spanish)
- ^ Admiral William Brown
- ^ An Irishman’s Diary on Argentina’s link to 1916
- ^ 5.0 5.1 Remarks by President McAleese at a Reception for the Irish Community and Friends of Ireland
- ^ 6.0 6.1 Ireland-Argentina Relations
- ^ Falklands papers show diplomatic pressure on Ireland
- ^ Argentina - Ireland 2016: A Shared Commemoration
- ^ OEC: Irish Trade
- ^ European Commission: Mercosur
- ^ Tax Information Exchange Agreements (TIEAs)
- ^ Ireland-Argentina Working Holiday Agreement
- ^ Embassy of Argentina in Dublin
- ^ Embassy of Ireland in Buenos Aires
