יחסי הודו–סודאן
| יחסי הודו–סודאן | |
|---|---|
|
|
| |
| הודו | סודאן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 3,287,263 | 1,861,484 |
| אוכלוסייה | |
| 1,438,446,840 | 49,038,221 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 3,385,090 | 51,662 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,353 | 1,054 |
| משטר | |
| רפובליקה סוציאליסטית פדרלית | רפובליקה פדרלית |
יחסי הודו–סודאן הם היחסים הבינלאומיים בין הודו לסודאן.
היסטוריה
היחסים בין הודו לסודאן מתוארכים לימי קדם. עדויות הצביעו על כך שהיו מגעים ואולי סחר בין תרבויות הנילוטים ועמק האינדוס דרך מסופוטמיה.[1] עדויות מצביעות על כך שהסחר בין הממלכות ההודיות והנוביות של סודאן דרך הים האדום גדל לקראת סוף המאה ה-12. לסנאר, בירת סולטנות פונג', היה סחר נרחב במשי, קישוטי כסף, עור וזהב עם הודו דרך נמל סוואקין עד 1699.[2]
שני גשרי רכבת תלויים מפלדה בח'רטום ובאטברה יובאו מהודו בשנות ה-1900. גשרים אלה נמצאים בשימוש עד היום. מאז שנת 1900, מומחים הודים מעורבים בפיתוח מגזר היערות של סודאן.[2] מהאטמה גנדי ביקר בפורט סודאן ב-1935, בדרכו לאנגליה, ונפגש עם בני הפזורה ההודית בסודאן. ג'ווהרלל נהרו גם עצר בפורט סודאן ב-1938 בדרכו לבריטניה. נהרו ביקר ב-Chhotalal Samji Virani. הקונגרס הכללי של הבוגרים של סודאן, שהוקם ב-1938, קיבל השראה רבה מהקונגרס הלאומי ההודי. צבא הודו הבריטית וחיילים סודאנים לחמו יחד באריתריאה ב-1941. הם הבטיחו את הניצחון בקרב המכריע על קרן, שעליו זכו החבלנים הבנגליים בצלב ויקטוריה על פינוי מוקשים במטמה.[1]
נציב הבחירות הראשי בהודו, סוקומאר סן, פיקח על הבחירות הראשונות לפרלמנט בסודאן ב-1953. ועדת הבחירות הסודאנית, שהוקמה ב-1957, שאבה השראה מחוקי הבחירות והנוהגים בהודו. הודו סיפקה תמיכה כספית לוועדת הסודאניזציה שהוקמה בפברואר 1954, שהופקדה על החלפת הצוות הבריטי בממשלת סודאן, לאחר העצמאות. הודו פתחה את שגרירותה בח'רטום במרץ 1955. ראש הממשלה הזמני של סודאן, אסמאעיל אל-אזהרי, מלווה במספר שרים, ביקר בניו דלהי באפריל 1955 בדרכם לוועידת בנדונג באינדונזיה. בבנדונג, למדינה לא היה דגל שייצג אותה. ראש ממשלת הודו ג'ווהרלל נהרו, שנכח גם הוא בוועידה, כתב "סודאן" על המטפחת שלו וזו שימשה לייצג את סודאן בבנדונג.[1]
_%26_Nimer_(PC_413).jpg)
בלוק סודאן באקדמיה להגנה הלאומית של הודו מומן חלקית על ידי ממשלת סודאן. הסודאנים תרמו 100,000 פאונד לבניית הבלוק, כהוקרה על הקורבנות של חיילים הודים בשחרור סודאן במערכה בצפון אפריקה במהלך מלחמת העולם השנייה. הודו סיפקה לסודאן מגרש של 6 דונם בצ'אנקיאפורי, ניו דלהי לבניית שגרירות ובתי מגורים קשורים ב-1958. הודו הפעילה קונסוליית כבוד בפורט סודאן, אך סגרה אותה בשנות ה-70.[1] הודו פתחה קונסוליה כללית בג'ובה באוגוסט 2007. זו תהפוך לימים לשגרירות הודו בדרום סודאן לאחר עצמאותה של האחרונה ב-2011.[3]
הודו נותרה נייטרלית במהלך מלחמת האזרחים הסודאנית הראשונה (1962–1972) ומלחמת האזרחים הסודאנית השנייה (1983–2005).[4] הודו הצביעה נגד החלטות האו"ם שביקרו את סודאן ב-1993 וב-1994. הודו גם התנגדה לניסיונות לאלץ את סודאן לפרוש מקרן המטבע הבין-לאומית ב-1994.
בשנת 2003, תאגיד הנפט והגז הטבעי במגזר הציבורי של הודו (ONGC) רכש חלק של 25% בחברת התפעול הנילוס הגדול של סודאן בעלות של 650 מיליון דולר.[5] זרוע ההשקעות בחו"ל של ONGC קנתה את טליסמן אנרג'י הקנדית, שעזבה את סודאן כתוצאה מביקורת מצד ארגוני זכויות אדם ולחץ מצד ממשלת קנדה.[5] נכון לשנת 2011, ההשקעה ההודית במגזר הנפט הייתה כמיליארד דולר.[5] התקשרות זו הובילה גם לשיתוף פעולה כלכלי בתחומים נוספים.[5] בנק היצוא-ייבוא של הודו העניק מסגרת אשראי של 50 מיליון דולר לסודאן בשנת 2004.[5] ONGC חתמה ב-2004 על חוזה לבניית צינור באורך 745 קילומטרים להובלת נגזרות נפט מבית הזיקוק בחרטום לנמל חדש בים האדום.[5] החל משנת 2011, הודו הייתה אמורה לבנות חלק ממסילת רכבת חדשה לפורט סודאן.[5] נערך גם בדיון עם סודן על אימונים לצבא, חיל הים וחיל האוויר ועל שיתוף פעולה במגזר התקשורת והבידור.[5] הודו סיפקה כ-2,700 אנשי צבא ל-UNMIS נכון לתחילת 2011.[5]
הודו תמכה בסודאן במהלך משבר ההגליג ב-2012.[1]
ביקורים רשמיים
ראש הממשלה ג'ווהרלל נהרו ביקר בסודאן ביולי 1957. סגן הנשיא זקיר חוסיין ביקר בח'רטום באפריל 1963 והנשיא פקרודין עלי אחמד ביקר במדינה בדצמבר 1975. נשיא סודאן אסמאעיל אל-אזהרי ביקר בהודו ב-1967. הנשיא איברהים עבוד ביקר בהודו ב-1964, והנשיא ג'עפר נומיירי ב-1974. הנשיא עומר אל-בשיר ביקר בהודו פעמיים, ביולי 1999 וביולי 2002.[1] נשיא הודו עבדול קאלאם ביקר בסודאן ב-20–22 באוקטובר 2003, הביקור הראשון של נשיא הודי במדינה זה 28 שנים. במהלך הביקור פגש קאלאם את נשיא סודאן באשיר, נאם בפני הפרלמנט הסודאני וגם נאם באוניברסיטת ח'רטום.[1]
יחסים כלכליים
הודו היא היצואנית השנייה בגודלה לסודאן, אחרי סין.[6] הסחר הדו-צדדי בין שתי המדינות הסתכם ב-1.3 מיליארד דולר בשנים 2013–2014.[1]
סיוע חוץ הודי
הודו תרמה אוהלים ותרופות לקורבנות השיטפונות במדינת אל-ג'זירה ב-1978, סיפקה תרופות לבלימת מגפת הלישמניאזיס בדרום סודאן ב-1983, ותרמה 22,560 טון חיטה ב-1985 ו-6,000 טון ב-1987. הודו העבירה תרופות באוויר כדי לסייע לסודאן בעקבות השיטפונות בח'רטום ב-1996, ותרמה 50,000 דולר לקורבנות השיטפונות בקאסלה באוקטובר 2003. במרץ 2005, הודו הגיבה לבקשת ממשלת סודאן לסיוע במזון והציעה 20,000 טון חיטה לתושבי דארפור.[2]
הודו התחייבה ל-10 מיליון דולר עבור תשתיות, בניית יכולת, פרויקטים במגזר החברתי כגון בניית בתי חולים ומוסדות חינוך בסודאן בוועידת התורמים באוסלו באפריל 2005.[4] המשרד ההודי למקורות אנרגיה לא קונבנציונליים (הידוע כיום כמשרד לאנרגיה חדשה ומתחדשת) סיפק מימון למערכת חשמול סולארית בכפר חדאראב באפריל 2006. המערכת הוקמה על ידי Central Electronics Limited. מערכות דומות הוקמו מאז בכפרים סודנים אחרים במימון הודי.[1] בין 1980 ל-2014, הודו העניקה כ-737.07 מיליון דולר בקווי אשראי.[1]
ONGC Videsh Ltd בבעלות המדינה הקימה בית ספר לילדים מיוחדים, וכן סיפקה מימון לציוד ספורט ותותבות. בעקבות פנייה של קהילת שילוק, תרמה החברה מחולל חשמל לקודוק שבמדינת הנילוס העליון. החברה ההודית Angelique International Ltd תרמה כספים עבור שיפוץ בית ספר הודי בקאסלה, ו-ONGC מימנה את שיפוץ המועדון ההודי בפורט סודאן ב-15 באוגוסט 2007. באותה שנה, כמה חברות הודיות תרמו כספים לבניית בית ספר בקדוגלי. העבודה בוצעה על ידי גדוד של צבא הודו שהוצב בסודאן. הודו תרמה אוהלים ותרופות בשווי 100,000 דולר ארצות הברית לקורבנות השיטפונות בסודאן בתחילת 2008.[2]
בפברואר 2014, סודאן ביקשה מהודו לסייע בפיתוח מגזרי החקלאות והאנרגיה המתחדשת שלה. הודו סיפקה לסודאן 350 מיליון דולר לבניית תחנת כוח של 500 מגה-וואט במדינת הנילוס הלבן, ו-150 מיליון דולר להקמת מפעל הסוכר מושקור באותו אזור. לדברי שר החוץ ההודי, סלמאן חורשיד, מפעל הסוכר "ירוויח מטבע חוץ יקר ערך לסודאן".[6]
אזרחי סודאן זכאים למלגות במסגרת התוכנית ההודית לשיתוף פעולה טכני וכלכלי והמועצה ההודית ליחסי תרבות. דיפלומטים סודאנים משתתפים באופן שגרתי בקורס המקצועי לדיפלומטים זרים (PCFD), המאורגן על ידי משרד החוץ בניו דלהי.[1][2]
הודים בסודאן
הסוחר הגוג'ראטי לובצ'אנד אמרצ'נד שאה הוא ההודי הראשון שהתיישב בסודאן. שאה ייבא סחורות מהודו ונסע לסודאן דרך עדן בתחילת שנות ה-60. ההצלחה והצמיחה של עסקיו הביאו אותו להביא את קרוביו מסוראשטרה לסודאן. קרובי משפחה אלה, בתורם, הזמינו בני משפחה וחברים נוספים, מה שהוביל לגידול בקהילה ההודית בסודאן. הודים התיישבו לראשונה במזרח סודאן, בעיקר בפורט סודאן וסואקין. בהדרגה הם החלו לעבור לאזורים המערביים של המדינה והתיישבו באומדורמאן, קסאלה, אל-קדארף ובוואד מדני.[1]
הבז'ה, עם חמי המהווה כ-5% מאוכלוסיית סודאן, טוענים כי הם ממוצא הודי. שפת בז'ה קשורה אולי לפרקריט העתיקה.[1]
סודאנים בהודו
נכון לשנת 2013, כ-3000 סטודנטים סודאנים למדו באוניברסיטאות בהודו, בעיקר בערים פונה, מומבאי, היידראבאד, צ'נאי ובנגלור. לפי הערכות, כ-30,000 אנשים סודנים סיימו את לימודיהם באוניברסיטאות בהודו החל משנת 2013.[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 "India - Sudan Relations" (PDF). Ministry of External Affairs. נבדק ב-13 בדצמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 "Political relations". Embassy of India, Khartoum. נבדק ב-13 בדצמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Consulate General of India in Juba, South Sudan upgraded to Embassy level". Ministry of External Affairs. נבדק ב-13 בדצמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 4.0 4.1 "India-South Sudan Relations". Embassy of India, Juba. נבדק ב-13 בדצמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 5.7 5.8 Shinn, David H. (2015). "China, Russia, India, and Malaysia" (PDF). In Berry (ed.). Sudan: a country study (5th ed.). Washington, D.C.: Federal Research Division, Library of Congress. pp. 290–291. ISBN 978-0-8444-0750-0. תבנית:PD-notice Though published in 2015, this work covers events in the whole of Sudan (including present-day South Sudan) until the 2011 secession of South Sudan.
{{cite encyclopedia}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link) - ^ 6.0 6.1 "India-Sudan Relations: Indian FM sees Sudan trade near $1 billion". The Express Tribune. 4 בפברואר 2014. נבדק ב-13 בדצמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה)
