יחסי הודו – הרשות הפלסטינית
| יחסי הודו – הרשות הפלסטינית | |
|---|---|
|
|
| |
| הודו | הרשות הפלסטינית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 3,287,263 | 6,220 |
| אוכלוסייה | |
| 1,438,446,840 | 5,463,399 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 3,385,090 | 19,112 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,353 | 3,498 |
יחסי הודו–הרשות הפלסטינית הם היחסים הדו צדדיים בין הודו והרשות הפלסטינית. יחסים אלו הושפעו במידה רבה ממאבק העצמאות נגד הקולוניאליזם הבריטי. הודו הכירה במדינת פלסטין בעקבות ההכרזה ב-18 בנובמבר 1988;[1] אף שהיחסים בין הודו לאש"ף כוננו לראשונה בשנת 1974.[2]
לאחר שהודו השיגה את עצמאותה בשנת 1947, עברה המדינה לתמוך בהגדרה עצמית פלסטינית בעקבות חלוקת הודו הבריטית. לאור החלוקה הדתית בין הודו לפקיסטן, הדחף להגביר את הקשרים עם מדינות מוסלמיות ברחבי העולם היה סיבה נוספת לתמיכת הודו בעניין הפלסטיני. אף על פי שהקשר מעט נפגע בסוף שנות ה-80 וה-90, שכן ההכרה בישראל הביאה לחילופים דיפלומטיים, התמיכה האולטימטיבית בעניין הפלסטיני הייתה עדיין דאגה בסיסית. מעבר להכרה בקשרי הגדרה עצמית פלסטינים היו תלויים במידה רבה בקשרים חברתיים-תרבותיים, ואילו היחסים הכלכליים היו מתונים. הודו תרמה 10 מיליון דולר לתקציב השנתי של הרשות הפלסטינית בהזדמנות אחת.[3]
מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין הודו לישראל חל שיתוף פעולה מוגבר במיזמים צבאיים ומודיעיניים. נפילת ברית המועצות ועליית הפעילות האסלאמיסטית נגד מדינות בשתי המדינות סללו את הדרך לברית אסטרטגית. מאז, התמיכה ההודית בפלסטין נהייתה פושרת, אם כי הודו עדיין מכירה בלגיטימיות של שאיפותיה של הרשות הפלסטינית.[4]
ראש הממשלה נרנדרה מודי הפך לראש הממשלה הראשון בהודו שביקר ברשות הפלסטינית בשנת 2018.
היסטוריה
כינון יחסים
הודו הייתה המדינה הלא-ערבית הראשונה שהכירה בעת ובעונה אחת בסמכותו של הארגון לשחרור פלסטין כ"נציג הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני. משרד אש"ף הוקם בניו דלהי בשנת 1975, עם יחסים דיפלומטיים מלאים שהוקמו במרץ 1980. הודו הכירה ברשות הפלסטינית לאחר ההכרזה ב-18 בנובמבר 1988;[1] אף שהיחסים בין הודו לאש"ף נוצרו לראשונה בשנת 1974.[2]
שדרוג היחסים
הודו פתחה משרד נציגויות בעזה ב-25 ביוני 1996. נאמר כי התמיכה ההודית היא "עקבית תמיכה בלתי מעורערת" בנושא הפלסטיני, שבו הוא היה שותף לתפיסה כי שאלת פלסטין היא לב לבו של הסכסוך הישראלי-ערבי. לפיכך הודו תמכה בעקביות בזכותו הלגיטימית של העם הפלסטיני למדינה ובצורך הכרח הנובע בשלום צודק, מקיף ומתמשך באזור המבוסס על החלטות מועצת הביטחון של האו"ם 242, 338 ו-425, כמו גם על עקרון מסירת שטחים. הודו תמכה גם בוועידת מדריד באוקטובר 1991.[2]
הודו השתתפה בוועידת אנאפוליס בשנת 2007. ממשלת הודו ציינה את הרלוונטיות הישירה עבור הודו בנושא והעדיפה את הקמתה של "מדינת פלסטין ריבונית, עצמאית ומאוחדת", וטענה כי תמיכתה בעניין נותרת ללא עוררין. שר החוץ ההודי, פרנב מוקהרג'י, תדרך את הוועדה המייעצת במשרדו באומרו: "תמיכתה של הודו בעניין הפלסטיני לא נפקדה."[5] כמעט שנה לאחר מכן, כמחווה של סולידריות עם העניין הפלסטיני, העניקה הודו שטח נדל"ן יקר במובלעת הדיפלומטית המובחרת של הבירה ההודית לבניית שגרירות של נשיא הרשות הפלסטינית (PAP) מחמוד עבאס. המתנה הדגישה "סולידריות בלתי מעורערת ומחויבות אל פלסטין העצמאית" של הודו נתפסה על ידי כמה לאזן את היחסים ההולכת וגדלה שלה עם ישראל.[6] בביקורו אמר עבאס כי הודו מילאה תפקיד גדול בתהליך השלום במערב אסיה. לאחר קבלת הפנים החגיגית ומשמר הכבוד בחזיתו של רשטרפטי בהוון, אמר עבאס כי היחסים בין הודו לפלסטין היו תמיד טובים וכי שתי המדינות עושות מאמצים לשפר את היחסים הללו.[7] למחרת אמר ראש ממשלת הודו מאנמוהאן סינג, "הודו מאמינה כי הפתרון צריך להתבסס על החלטות האו"ם הרלוונטיות, יוזמת השלום הערבית ומפת הדרכים של הרביעייה וכתוצאה מכך מדינת פלסטין ריבונית, עצמאית, בת קיימא ומאוחדת שחיה בתוך גבולות מאובטחים ומוכרים, זה לצד זה בשלום עם ישראל. בשנת 2008, ראש הממשלה של הודו גם נתן הצהרה כי "אנו מקווים לראות את פלסטין ריבונית, עצמאית, ומאוחדת, בשיתוף ובשלום עם ישראל. אישרתי את עמדתנו בנושא זה בפני הנשיא עבאס במהלך שיחתנו היום."[8] בהודעה משותפת גם הוסיף כי "הודו קראה גם קץ להרחבת התנחלויות ישראליות בפלסטין הכבושה ולהקלה משמעותית של הגבלות על תנועה חופשית של אנשים וסחורות בתוך פלסטין."[9]
בביקור בהודו הצהיר אבו מאזן כי "היחסים ההולכים וגדלים של הודו עם ישראל אינם מהווים דאגה לפלסטינים" מכיוון שהתמיכה של ניו דלהי בעצמאות פלסטינית נותרה ברורה. בעודו מדבר על מעורבותה ההולכת וגוברת של הודו עם ישראל, במיוחד בתחום ההגנה, אמר עבאס, "יחסי הודו עם ישראל הם החלטתה הריבונית. אנחנו לא מתכוונים להתערב. אנו יודעים היטב כי הודו תומכת במאבק הפלסטיני להשגת עצמאות משלה."[10] הערותיו השנויות במחלוקת היו בניגוד מוחלט לדו"ח מכיוון שהודו הפכה לשותפת המסחר השנייה בגודלה של ישראל, ואילו הודו הפכה ללקוחה של תעשיית הנשק הגדולה ביותר של ישראל.[11] עם זאת, נאמר גם כי לכלכלה הפלסטינית יש "פוטנציאל מדהים" שניתן לשחרר אם יוסרו ההגבלות הישראליות על התנועה הפלסטינית.[12]
סיוע הודי לרשות הפלסטינית
בוועידת התורמים בוושינגטון די. סי. באוקטובר 1995 התחייבה הודו מיליון דולר לסיוע לעם הפלסטיני. בוועידת ההתחייבות שלאחר מכן בפריז בינואר 1996 התחייבה הודו מיליון דולר נוסף ששימש לבניית מרכז ספריה לפעילות במכללה הטכנית הפלסטינית בדיר-אל-בלח וספרייה נוספת באוניברסיטת אל-אזהר בעזה. בכנס תורמים בינלאומי נוסף בוושינגטון הבירה ב-30 בנובמבר 1998 התחייבה הודו מיליון דולר נוספים. סכום של 300,000 דולר הועבר לאוניברסיטת אל-אזהר לבניית שתי קומות נוספות לספריה. הסכום הנותר נוצל לתוכנית לפיתוח משאבי אנוש.
לאחר ביקור של משלחת ביטחונית בהודו במרץ 1997, בראשות ראש כוחות הביטחון הפלסטינים, מייג'ור גנרל נאצר יוסף, הציעה הודו 51 משבצות אימונים ביטחוניות מיוחדות לפלסטינים בענפים שונים במהלך השנים 1997–1998. הודו המשיכה להציע 8 מלגות במסגרת תוכניות ICCR לסטודנטים פלסטינים ללימודים גבוהים בהודו, תוך שהיא מציעה כמה משבצות לקורסי הכשרה במסגרת תוכנית ITEC.
באוקטובר 2008 ביקר אבו מאזן בניו דלהי, שם נפגש עם ראש ממשלת הודו מנמוהאן סינג שהודיע על סיוע בסך 20 מיליון דולר לרשות הפלסטינית והבטיח לעשות כל שביכולתה כדי לעזור לה במאמציה של הרשות הפלסטינית.[13]
מחמוד עבאס ערך ביקור ממלכתי בהודו בספטמבר 2012, במהלכו הודו התחייבה לסיוע בסך 10 מיליון דולר. גורמים רשמיים בהודו אמרו כי זו התרומה השלישית כזו, והוסיפו כי ניו דלהי מחויבת לסייע לפרויקטים אחרים של פיתוח. הודו גם הבטיחה תמיכה בהצעתה של פלסטין לחברות מלאה ושווה באו"ם. שלושה הסכמים - על בניית בתי ספר, על טכנולוגיות מידע והקניית הכשרה מקצועית - נחתמו בין הצדדים לאחר השיחות. ראש ממשלת הודו מנמוהאן סינג אמר: "התמיכה בעניין הפלסטיני היא אבן יסוד במדיניות החוץ של הודו. חזרתי על תמיכתה הנחרצת של הודו במאבקו של העם הפלסטיני להשגת מדינת פלסטין ריבונית, עצמאית, בת קיימא ומאוחדת עם בירתה בירושלים המזרחית."[14]
פליטים
הקבוצה הראשונה של פליטים פלסטינים מעיראק הגיעה להודו במרץ 2006. בדרך כלל הם לא הצליחו למצוא עבודה בהודו מכיוון שדיברו רק ערבית, אם כי חלקם מצאו עבודה בארגונים לא ממשלתיים של הודו. לכולם ניתנה גישה חופשית לבתי חולים ממשלתיים. מתוך 165 הפליטים הפלסטינים מעיראק בהודו, 137 מהם מצאו אישור ליישוב מחדש בשוודיה.[15]
קשרים תרבותיים
כמו בחלק ניכר מהעולם השלישי, כולל מזרח אירופה, דרום-מזרח אסיה והפריפריה של דרום אסיה, המורשת הבוליוודית ממשיכה לבנות הרשאות כוח רכות להודו.[16]
קשרים כלכליים
חברה הודית, M / s Satyam, Hyderabad (ו-M / s United Information Technology), קיבלה במשותף מ-Palestine Telecommunications Co חוזה לאספקה והטמעה של מערכת פיננסית אורקל בשכם, הגדה המערבית.[2]
ביקורים דו-צדדיים
נשיא אש"ף יאסר ערפאת ביקר בהודו בתאריכים 20–22 בנובמבר 1997. כמו כן הוא ביקר בהודו ב-10 באפריל 1999. בשנת 1997 נחתם מזכר הבנות בנושא שיתוף פעולה בין שתי המדינות. ה-MOU קבע מסגרת מובנית לשיתוף פעולה דו-צדדי בתחומים מגוונים כגון מסחר, סחר, תרבות, מדע וטכנולוגיה, שיתוף פעולה תעשייתי, מידע ושידור, בין היתר. ערפאת הניח גם את אבן היסוד של אולם שהוקם על ידי הליגה ההודית-ערבית בהיידראבאד. באפריל 1997 השתתף בוועידת השרים ה-12 של המדינות הבלתי-מזדהות, שם נאם בפני שרי החוץ של NAM במושב מיוחד.
חבר הוועד הפועל של אש"ף, סולימאן נג'ג'אב, ביקר בהודו כדי להשתתף בסמינר בנושא "סיכויים לשלום במזרח התיכון", שאורגן על ידי מחלקת המידע של האו"ם בתאריכים 3–4 בפברואר 1998. מנכ"ל ועדת הבחירות ברשות הפלסטינית ביקר גם בהודו בפברואר 1998 כדי להכיר את הליך הבחירות בהודו. שר השיכון והאנרגיה הפלסטיני עבד רחמן חמאד ביקר בהודו באפריל 1998 כדי להשתתף בסמינר נוסף שארגנה מועצת השגרירים הערבים. חבר בוועד הפועל של הפת"ח, האחראי על קשרי חוץ וחבר המועצה הלאומית הפלסטינית, חני אל-חסן, ביקר בהודו כנציג אש"ף כדי להשתתף בקונגרס ה-17 של המפלגה הקומוניסטית בהודו (CPI) שהתקיים בצ'נאי בין התאריכים 18–20 בספטמבר 1998.
משלחת רשמית הודית ביקרה באזורי השלטון העצמי הפלסטיני במאי 1997 ונפגשה עם ערפאת בעזה. השר לענייני חוץ, סאלם שרוואני, פגש את שר החוץ של מדינת פלסטין, פארוק קדומי, בתוניס ב-5 בספטמבר 1997. בעקבות זאת הושלם בנובמבר 1997 הסכם על שיתוף פעולה דו-צדדי בין ממשלת הודו והרשות הפלסטינית, והתחזק שיתוף הפעולה בתחום המסחר, התרבות והמידע.[2]
ראש הממשלה נרנדרה מודי ביקר בגדה המערבית ב-10 בפברואר 2018, שהיה הביקור הראשון של ראש ממשלת הודו בשטחים הפלסטיניים.[17]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 http://unesdoc.unesco.org/images/0008/000827/082711eo.pdf
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 "Archived copy" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-26 בנובמבר 2010. נבדק ב-7 בדצמבר 2010.
{{cite web}}: (עזרה); (עזרה) - ^ "India gives $10 mn aid to Palestine, pledges support - Firstpost". www.firstpost.com.
- ^ "JINSA Online -- India-Israel Military Ties Continue to Grow". 7 בנובמבר 2006. אורכב מ-המקור ב-7 בנובמבר 2006.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ PTI (12 בדצמבר 2007). "India's support to Palestine cause unwavered: Pranab". The Times of India. נבדק ב-4 בפברואר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "India to gift embassy building to Palestine".
- ^ "Palestine President hails Indias role in West Asia peace process".
- ^ "India reaffirms commitment to the cause of Palestine". 8 באוקטובר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "India reiterates support for Palestine cause". 10 באוקטובר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "PNN". PNN.
- ^ "SEOSEM ® - Posicionamiento y Marketing en Buscadores SLU - Posicionamiento Web - Posicionamiento SEO y SEM en España: Alicante, Madrid, Barcelona, Valencia..." SEOSEM ® -.
- ^ "Breaking News, World News & Multimedia".
- ^ "NDTV.com: India announces $20 mn aid for Palestine".
- ^ "India offers $10mn to Palestine - Indian Express". www.indianexpress.com.
- ^ Refugees, United Nations High Commissioner for. "News".
- ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-4 בפברואר 2013. נבדק ב-17 באפריל 2013.
{{cite web}}: (עזרה); (עזרה) - ^ The Associated Press (29 בינואר 2018). "Palestinian official says India's Modi to visit West Bank". The Washington Post.
Majdi Khaldi, an adviser to President Mahmoud Abbas told the Voice of Palestine on Monday that the visit will take place on Feb. 10, with Modi coming to Ramallah. He says it’s the first time an Indian prime minister will visit the Palestinian territories.
{{cite news}}: (עזרה)
