יקבי כרמל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יקב כרמל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית

שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]

יקבי כרמל בע"מ
Carmel Winery
סמליל החברה הנוכחי
נתונים כלליים
משרד ראשי אזור התעשייה אלון תבור
ענפי תעשייה מזון
מוצרים עיקריים יין
הכנסות 205 מיליון ₪ (2015)[1]
מנכ"ל נדב ארנס
אנשי מפתח יפתח פרץ, יינן ראשי
עובדים 210 (2015)[1]
קובץ:Yekev carmel.gif
סמליל החברה הישן
קובץ:1890s winemaking barrel shop in Zikhron Yaakov.jpg
ייצור יין בזכרון יעקב בשנות ה-90 של המאה ה-19
קובץ:Carmel22.jpg
אזהרה מפני זיופי יינות החברה, עיתון השקפה 1906
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
הכניסה ליקב בראשון לציון
קובץ:RLZ Winery 04.JPG
מבנה במתחם היקב בראשון לציון
קובץ:PikiWiki Israel 9326 winery in rishon lezion.jpg
המבנה האדום העתיק של היקב ברחוב הכרמל

יקבי כרמל (לשעבר "כרמל מזרחי", וקודם לכן "כרמל"), היא חברה ישראלית לייצור יין המפעילה מספר יקבים בישראל. שני היקבים הראשונים שלה הוקמו ב-1889‏ במושבות ראשון לציון וזכרון יעקב על ידי הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד, והם פעילים עד היום. סמליל החברה, מציג את המרגלים שנשלחו על ידי משה רבנו לתור את הארץ ושבו עם אשכול ענבים "וישאוהו במוט בשניים" (במדבר י"ג, כ"ג). הסמליל נרכש במקור מיקבי אפרת, ומאוחר יותר אומץ הדימוי גם על ידי משרד התיירות כסמל הרשמי לתיירות ישראל.

תולדות היקב

הקמתו

תושבי המושבות ראשון לציון וזכרון יעקב, שנוסדו ב-1882, בתקופת העלייה הראשונה, לא הצליחו בגידול תבואה ונכשלו אף בענפים חקלאיים אחרים, והחליטו לנסות לגדל גפנים. גידול הגפנים הצליח, אבל לא היה ביקוש מספיק לענבים, ולכן חשבו על הפקת יין (בהתחלה יין לקידוש). מאחר שלא היו להם משאבים כלכליים לבניית יקבים, פנו לנדיב הידוע, שהיה הבעלים של יקב שאטו לאפיט רוטשילד, שסייע להם בבניית היקב, ברכישת המכונות, ואף הקים בית חרושת לבקבוקים בטנטורה. בניית היקב בראשון לציון החלה בשנת 1889 ובציר ראשון הוכנס אליו בשנת 1890. גם בזכרון יעקב הוקם יקב שהחל לעבוד בשנת 1890[2].

בשנת 1897 פרצה שרפה ביקב, שכמעט החריבה את היקב, וכתוצאה מהדליקה ביקב נוסד גדוד מכבי-אש[3].

על מנת להתרחב, החלו היקבים לייצא את היינות, בבקבוקים סגורים וחתומים (מסיבות כשרות) לפולין ורוסיה, יצוא שנחל הצלחה והווה בסיס ליצוא למדינות אחרות. בתערוכה בשנת 1896 רצו אנשי היקב להתהדר כיקב ותיק יחסית ועל כן הציגו את שנת הווסד היקב כשנת 1882, השנה בה נוסדה ראשון לציון.

סניף "כרמל ורשה" נפתח בשנת 1896, "כרמל אודסה" ב־1898, וסניפים נוספים נפתחו בברלין, המבורג, לונדון, ניו יורק ועוד. כדי להתמודד עם שאלות כשרות, מסרה החברה את הזיכיונות להפעלת הסניפים ולשווק היין לרבנים מוכרים.

בשנת 1901 נפתחו חנויות "אגודת הכורמים" ביפו ובירושלים. בשנת 1902 הוקמה חברת "כרמל מזרחי", והשם כרמל מזרחי הוחל על היקבים, חברת השווק והיינות עצמם. היקב היה מקום עבודה לפועלים רבים מאנשי העלייה הראשונה והשנייה, ובהם דוד בן-גוריון. בהקשרו התפתח הווי ייחודי, ועליו התחבר השיר "יקבי ראשון לציון".

כשרות

יינה של החברה נאסר לשתייה על פי המסורת של החוגים המתנגדים לציונות ולמפעלים שקשורים למפעליה, כחלק מהמאבק נגד הציונות. רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם התבטא אודות יינה של החברה, שהוא נחשב כיין נסך, ובמידה של פיקוח נפש עדיף לשתות יין גוים מאשר את היין שמייצרת חברה זאת[4].

כיום יש לחברה כשרות של הרב רובין[5].

שמיטה

בשנת השמיטה תרנ"ו (1896) היקב המשיך לעבוד כרגיל, בהסתמך על היתר המכירה, שנערך בשנה זו על ידי הרב נפתלי הרץ הלוי, רבה של יפו. ההיתר איפשר את המשך הטיפול בגפנים כדי שיתנו תפוקה בכמות של שנה רגילה, איפשר להמשיך לייצא את יינות היקב לחוץ לארץ ואיפשר את המשך השיווק הרגיל של היין. בשנה זו הרוחות להטו פחות מאשר בשנת ה'תרמ"ט, בה התחולל פולמוס השמיטה, אך המחלוקת עדיין ליוותה את החקלאות בשמיטה. תיאר את הדברים מרדכי קרניאל ממתיישבי זכרון יעקב:

"כתוב 'שדך לא תזרע'. מכאן ששדה של נוכרי מותר. מצד שני יש דין שאוסר על יהודי למכור לנוכרי אדמה בארץ ישראל. לכן היהודי ימכור למשך שנה את אדמתו לנוכרי, אבל רק בגובה של מטר אחד. ואולם, ההיתר לעבודת האדמה תחת הנוסחה הזו יינתן רק לנוכרים. יהודים לא יוכלו לעבוד מלבד במלאכת זמירת העצים."

זכרונות מרדכי קרניאל מזכרון יעקב

השימוש בהיתר המכירה נמשך בשמיטות שלאחר מכן, עד היום. השימוש בהיתר לגבי היקב אינו בעייתי כמו בתחומים אחרים, מכיוון שגם החזון איש המתנגד להיתר המכירה, מתיר להשתמש בפירות של היתר המכירה, מכיוון שאין עליהם איסור ספיחין[6]. במקביל, משווק היקב את חלק מתוצרתו בשנת השמיטה באמצעות אוצר בית דין המקובל על חלק מהמתנגדים להיתר המכירה.

ניהול וייצור

משפחת רוטשילד מכרה סופית את חזקתה ביקב בשנת 1957. בעלת השליטה הייתה מועצת אגודת הכורמים (75%), המונה כ-250 כורמים מכל רחבי הארץ, המגדלים ענבים הנצרכים על ידי היקב, והסוכנות היהודית (25%). בפברואר 2013 נמכרה השליטה (50.01%) ביקבי כרמל לקבוצת משקיעים, לפי שווי של 130 מיליון ש"ח[7].

מלבד יינות שולחניים, יינות מתוקים (יינות קידוש) ומיץ ענבים (במותג תירוש) עסקה החברה בייצור ברנדי, ליקרים ומשקאות חריפים, חומץ, ושמן זית, אולם כיום החברה מתמקדת ביינות בלבד. בשנת 2020 חזרה החברה לשווק את מותג הברנדי הוותיק שלה ברנדי 777.

היקב מחזיק בארבעה מתקני ייצור: היקב הוותיק שנמצא בזכרון יעקב, המתקן החדש באלון התבור (ליד עפולה), יקב יתיר (רמת ערד) – בבעלות משותפת עם כורמי האזור, ויקב לקליטת ענבים ברמת דלתון.

מנכ"ל ויושב ראש החברה האחרון של היקב היה ישראל איבצן (איצקוביץ). איבצן מונה למנכ"ל יקבי כרמל בשנת 2005, בעת שאגודת הכורמים נקלעה למשבר מול הספקים והבנקים ורשמה הפסדים של 140 מיליון שקל. איבצן הובא על מנת להוביל תוכנית הבראה ביקב והחל מ-2007 רשמה החברה רווחים.

במרץ 2018 מונה למנכ"ל היקב נדב ארנס, בן למשפחת כורמים מבנימינה ומנכ"ל שטראוס קפה לשעבר. היינן הראשי של היקב מאז 2018 הוא יפתח פרץ, שעבד בעבר ביקב ולאחר מכן שימש כיינן ראשי ביקבי בנימינה.

החברה מעסיקה כ-200 עובדים. היקף מכירות יקבי כרמל לשנת 2003 הסתכם ב-260 מיליון ₪, מתוכו היקף היצוא (מסך הייצור) הסתכם בכ-10%. היקבים מעבדים כ-30,000 טון ענבים בשנה, תנובת כ-12,000 דונם כרמים ברחבי הארץ. תוצרת היקבים מונה כ-2000 סוגי יינות, משקאות אלכוהוליים ותוצרי יין. השיווק עומד על 25 מיליון בקבוקי יין בשנה, ועוד 5 מיליון בקבוקי תוצרים אחרים. תוצרת "יקבי כרמל" מהווה 70% מייצוא היין והמשקאות החריפים של מדינת ישראל.

בסוף 2015 הועבר היקב מראשון לציון לאזור התעשייה אלון תבור.

שימור המבנים העתיקים

היקבים בזכרון יעקב[8] ובראשון לציון[9] הם אתרי שימור של המועצה לשימור אתרים.

מבנה היקב בראשון לציון ממוקם לאורך רחוב הכרמל, בולט בחזיתו הצבועה באדום-בורדו, כאשר גן המושבה נמצא מצפונו ושדרות הרצל (ציר תנועה מרכזי בעיר) ממערב לו. המבנים העתיקים של היקב נמצאים בעיקר בחלקו הצפוני, אך המבנים המודרניים, ששימשו לייצור, בִּקבּוק, אריזת והפצת יין התפשטו דרומה אל תוך שכונת הראשונים-גן נחום.

בעשורים האחרונים[דרושה הבהרה] פסק היקב בראשון לציון לייצר יין והפעילות התעשייתית שנותרה בחלק המודרני שלו הייתה מילוי הבקבוקים ואריזתם, לצד מוזיאון לתולדות היקב במבנים העתיקים. בעשור השני של המאה ה-21 גם ייצור זה פסק והיקב נשאר רק כמוזיאון. ב-2016 החליט ראש עיריית ראשון לציון דב צור לפנות את המבנה המודרני ולבנות במקומו מרכז מסחרי עם מגדלי מגורים ומשרדים. לתוכנית זו קמה התנגדות רבה, בשל חשש לפגיעה במרקם העירוני ויצירת עומסי תנועה ברחובות הרצל והכרמל, המהווים את מרכז העיר. כיום המבנים הישנים מוזנחים וחלקם עובר תהליך שימור, והם סגורים לציבור, ובשטח הסלול שממתחם היקב פועל חניון בתשלום.

לקריאה נוספת

אליעזר זקס, יין ישראלי: מבחר יינות ישראל, תל אביב: קורדינטה, ספטמבר 2011, עמ' 84 - 85

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 החברות המובילות בתעשייה לפי מחזור מכירות > 2015 - DUNS 100
  2. ^ יהודה זיו, "וישאהו במוט בשניִם", אתר יד בן צבי
  3. ^ הצבי, ד' סיוון א'תתכ"ח לחורבן (1897), מתוך : שלמה שבא, דן בן אמוץ, "ארץ ציון ירושלים", זמורה. ביתן, מודן - הוצאה לאור, 1973, עמוד 75
  4. ^ משכנות הרועים ניו יורק תשמ"ח, עמ' קצט
  5. ^ [1]
  6. ^ מאידך ישנם רבנים האוסרים לאכול שמור ונעבד, וכן, לדעת אלה שאינם סומכים על היתר המכירה חלה חובת ביעור פירות שביעית כבר בפסח של השנה השמינית, ומסיבה זו השימוש ביינות היתר המכירה אינו מקובל בחברה החרדית
  7. ^ אילנית חיות, ‏סופית: השליטה יקבי כרמל נמכרה לפי שווי של 130 מיליון שקל, באתר גלובס, 21 בפברואר 2013
  8. ^ היקב בזכרון יעקב באתר המועצה לשימור אתרים
  9. ^ היקב בראשון לציון באתר המועצה לשימור אתרים
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0