ישיבת מאור הגולה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ישיבת מאור הגולה
אין תמונה חופשית
ישיבה
תקופת הפעילות ה'תש"ד–הווה
מייסדים רבי יעקב לכוביצקי, רבי בנימין אליעזר בורז'יקובסקי ורבי אייזיק רבינוביץ'
בעלי תפקידים
מנהל רבי יעקב לכוביצקי
ראש הישיבה רבי אפרים אשרי
מיקום
מיקום רומא שבאיטליה, קנדה

ישיבת מאור הגולה הייתה ישיבה שהוקמה ברומא שבאיטליה לבחורים ניצולי שואה.

תולדות הישיבה

את הקמת הישיבה הוקמה יזמו רבי יעקב לכוביצקי מחסידי סלונים שבברנוביץ', ותלמידו המובהק של רבי משה מידנר, יחד עם רבי בנימין אליעזר בורז'יקובסקי, בוגר ישיבת חכמי לובלין; ורבי אייזיק רבינוביץ', מתלמידי ה'מנחת אלעזר'. בשהותם אחר השואה במחנה הפליטים שבמודנה, בצפון איטליה, בכדי להציל בחורים פליטי שואה ששהו במחנות ללא כל מסגרת תורנית ורוחנית. כשעלה בידם לגבש קבוצת בחורים, פנו ליושב ראש הקהילה האשכנזית שברומא שהייתה קהילה מבוססת, והלה סייע בידם להשיג בנין עבור הישיבה. הקהילה ברומא סייעה ביד צוות הישיבה גם בהמשך דרכם, ומשרבו התלמידים עזרו להנהלת הישיבה לאתר בנין גדול בן שתי קומות שיכול היה להכיל את התלמידים הרבים. רבי יעקב דחה את הצעת אנשי המזרחי לקבל על עצמם את עול החזקת הישיבה, כדי לשמור על צביונה החרדי של הישיבה. הישיבה התאפיינה ברוח חסידית.

רבנים וגדולי תורה רבים ביקרו בישיבה, והתפעלו מלימודם של הבחורים ומרוחב ידיעותיהם, על רבנים אלו יש למנות את הרב הראשי רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג; את רבי אליעזר סילבר, את רבי יוסף שלמה כהנמן – הרב מפוניבז'; את רבי מאיר קרליץ אחי החזון איש ואת הרב משקובסקי מכפר חסידים.

בשנת תש"ח רצו צוות הישיבה להעבירה לארץ ואף השיגו לשם כך מגרש בקריית אתא, אולם משפרצה המלחמה בארץ חששו אנשי הצוות למנוחתם של הבחורים הפליטים, ולבסוף עברה הישיבה לקנדה.

צוות הישיבה

ראש הישיבה רבי אפרים אשרי

בעת הקמת הישיבה כלל צוות הישיבה שני אנשים, רבי יעקב לכוביצקי ששימש כמנהל הישיבה והאחראי על החזקתה הכלכלית, ורבי בנימין אליעזר בורז'יקובסקי, שהדריך את הבחורים בדרכי הלימוד, מסר שיעורים בגמרא ואף עודד את הבחורים למסור שיעורים בעצמם.

משהתרחבה הישיבה התרחב הצוות, וכלל את רבי אפרים אשרי, רבה של קובנא שהתמנה לראש הישיבה ומסר שיעורי גמרא, הלכה ומוסר, ואף נדד בין ארצות שונות כדי לגייס כספים לישיבה, ורבי אייזיק רבינוביץ' שנודע כבעל זיכרון מופלא, ואף בהיעדר ספרים ציטט מזיכרונו בשיעוריו ראשונים ואחרונים. רבי אייזיק היה מוסר שיעורים בעיון ובהלכה.

שיעורים נוספים בגמרא נמסרו על ידי הרב אפרים מנלה, שהיה מבחורי הישיבה.

תלמידי הישיבה

לישיבה באו ללמוד בחורים פליטים מכל הארצות שהחריבו הנאצים, מפולין, ליטא, הונגריה ורומניה. ואף אלמנים ששיכלו את ילדיהם נמנו על לומדי הישיבה.

על תלמידי הישיבה נמנו החסידים המפורסמים:

Lublinyeshiva.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא ישיבות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.