הרב חיים קוק
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות |
 | |
| לידה |
כ"ו בתשרי ה'תשט"ו (גיל: 69) ירושלים |
|---|---|
| מקום פעילות | ירושלים, רחובות, ירוחם |
| השתייכות | חרדים ליטאים |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה |
| רבותיו | אביו הרב שמחה הכהן קוק, רבי אלעזר מנחם מן שך, רבי שמואל רוזובסקי, הרב יצחק שלמה זילברמן, הרב שמשון פינקוס |
| חיבוריו | שיעורי אגדה, תורת חיים "מים חיים" |
הרב חיים הכהן קוק (נולד בכ"ו בתשרי ה'תשט"ו) הוא מייסד וראש ישיבת תורת רפאל בירושלים ובביתר עילית ובבית שמש, וראש הישיבה הגדולה בירוחם, וחבר נשיאות ועד ראשי הישיבות לצעירים.
ביוגרפיה
נולד בירושלים, להרב שמחה הכהן קוק - לימים רב העיר רחובות, ולנחמה. למד בישיבת קול תורה הקטנה, ואחר כך למד בישיבת פוניבז' בה היה לו קשר מיוחד עם ראשי הישיבה הרב שך והרב שמואל רוזובסקי. באותם שנים למד גם אצל הרב שמשון פינקוס שהיה אז משגיח בישיבה באופקים.
בשנת ה'תשל"ח נשא את חיה, בת הרב שלמה פישר ראש ישיבת זהב מרדכי - איתרי בירושלים.
לאחר נישואיו התגורר ברחובות ולמד בכולל ע"ש הרב בר שאול שבעיר. לאחר פרק זמן הצטרף לצוות ישיבת מאור התלמוד שהייתה בנשיאות אביו וכיהן שם כר"מ. במקביל, לימד ומסר שיחות בישיבת חכמת שלמה בראשות גיסו הרב יעקב לייזרוביץ. באותה תקופה התקרב לרבי יצחק שלמה זילברמן, ועמד עמו בקשר הדוק ולמד אצלו את חכמת הקבלה. כמו כן נעשה לתלמיד של חותנו הרב שלמה פישר.
החל משנת תשע"ו יוצאים לאור ספרי שיעורי אגדה על המועדים משיחותיו של הרב קוק. קודם לכך יצא קונטרס תורת חיים בעניין תורה ומחשבה, שחולק במתכונת מצומצמת.
ישיבת תורת רפאל
בשנת תשנ"ז ייסד את ישיבת תורת רפאל, במטרה להקים "ישיבה שתחדיר בבחורים בנוסף לדרך לימוד והתמדה גם קשר עמוק ואיתן עם הקב"ה" (ע"פ כתב היסוד של הישיבה). בעת הקמתה מנתה הישיבה 18 בחורים שהתקבצו בעיקר מחוג המקורבים והמכרים של מייסדי הישיבה דאז. במהלך השנים הישיבה גדלה לאחת הישיבות לצעירים הגדולות בירושלים. בסוף זמן קיץ תשפ"ב נסגרה הישיבה[1].
באלול שנת תשס"ג הוקמה ישיבה גבוהה לבוגרי הישיבה בשם "תורת בנימין" שבראשה עמד הרב קוק. הישיבה המשיכה במשך שנתיים עד לסוף שנת תשס"ה. בצוות הישיבה גדולה היה גם הרב נתן רוטמן.
באלול תשע"ח נפתח סניף לישיבה בעיר ביתר עילית בנשיאותו ובהכוונתו.[2]
באלול תשפ"א נפתח סניף חדש בנשיאותו ובהכוונתו בעיר בית שמש.[3]
רבים מבוגרי ישיבת תורת רפאל ממשיכים גם לאחר סיום לימודם בישיבה לראות ברב קוק את רבם המובהק. הוא מוסר ועדים שבועיים המיועדים בעיקר לבוגרי הישיבה בירושלים, וועדים חודשיים בערים בני ברק, קרית ספר ובית שמש. הועדים הם בספר דרך ה' וכן בדרך אגדה על המועדים.
ישיבת הקיבוץ בירוחם
בזמן קיץ תשפ"ג נפתחה ישיבת קיבוץ בירוחם בראשותו[4]. הישבה שוכנת במתחם הישיבה הגדולה בירוחם שהייתה בראשות רבי רפאל יונה טיקוצ'ינסקי.
משפחתו
נשוי לחיה בת הרב שלמה פישר ולהם תשעה ילדים.
- בנו הבכור הרב אלנתן, משמש כראש כולל אדרת אליהו ביישוב מיצד .
- בנו הרב רפאל, נשוי לבת הרב חיים מן ההר.
- אחיו הרב רפאל קוק משמש כראש ישיבת הקבוץ תל ציון וכן כראש ישיבת הקיבוץ במיצד.
- אחיו הרב בן ציון קוק מנהל הסמינר עלי באר.
- אחיו הרב דב קוק מנהל רשת תלמודי התורה חמדת התורה.
| עץ משפחת קוק |
|---|
|
הערות שוליים
- ^ הישיבה המצויינת נסגרה: הסיפור מאחורי מכתבו של הגרי"ג אדלשטיין, באתר בחדרי חרדים, 5 באוגוסט 2022.
- ^ סניף חדש, באתר דורשי ציון
- ^ חנני ברייטקופף, הישיבה הוותיקה פתחה סניף בבית שמש, באתר כיכר השבת, 7 באפריל 2021
- ^ הרוצה להחכים ידרים באתר JDN, משה ויסברג, במעונו של הגר"ד לנדו: נוסדה הישיבה הגדולה בעיר ירוחם, באתר כל רגע, 18.4.2023