רבי שמחה הכהן קוק
 | |||||
| הרב שמחה הכהן קוק באוגוסט 2012 | |||||
| לידה |
11 באוגוסט 1930 י"ז באב ה'תר"צ ירושלים, פלשתינה (א"י) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
24 במאי 2022 (בגיל 91) כ"ג באייר ה'תשפ"ב | ||||
| מקום קבורה | בית החיים ברחובות | ||||
| מקום פעילות | טבריה, רחובות | ||||
| השתייכות | חרדי; באופן אישי-ליטאי, באופן כללי - כלל מגזרי | ||||
| תפקידים נוספים | רב בית הכנסת החורבה | ||||
| רבותיו | הרב יחזקאל סרנא, רבי יצחק אייזיק שר | ||||
| חיבוריו | שלמי שמחה | ||||
| |||||
הרב שמחה הכהן קוק (י"ז באב ה'תר"צ, 11 באוגוסט 1930 – כ"ג באייר תשפ"ב, 24 במאי 2022) היה רב ואב בית דין רחובות, ורבו של בית הכנסת החורבה המחודש בעיר העתיקה בירושלים.
ביוגרפיה
נולד בבית מנדלבאום שבירושלים בשנת ה'תר"צ (1930), לרב רפאל קוק, בן אחיו ותלמידו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ולרחל, בתו של הרב שמחה מנדלבאום[1]. נקרא על שם אבי אמו שנפטר כמה חודשים קודם לכן.
למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ובישיבת חברון בירושלים אצל הרב יחזקאל סרנא, וכן שישה חדשים בישיבת סלבודקה אצל הרב אייזיק שר. לאחר נישואיו למד בכולל של מכון הרי פישל בשכונת בית וגן בירושלים. במהלך מלחמת העצמאות הוא שירת בחזית ירושלים כמפקד כיתה[2]. בתחילת שנות ה-60 היה ר"מ ומנהל חינוכי בישיבת מרום ציון בקריית נוער[3][4]. מטרתו החינוכית הייתה "להצמיח כאן בראש וראשונה יהודים, בחורים עם שרשים עמוקים במסורת ובהלכה היהודית, שיהיו עם זאת, אזרחים מועילים, בעלי השכלה ומקצוע. הדגש מושם, כמובן, על היהדות. על הפניית הבוגרים לישיבות השונות..."[5].
באמצע שנות ה-60, בעידודו של הרב משה צבי נריה, ראש ישיבות בני עקיבא, פתח בנתניה ישיבה תיכונית, המשתייכת לרשת בני עקיבא[6]. כראש ישיבה הוא דרש לתת קדימות לתורה על פני העבודה[7] וראה בלימוד התורה את הפתרון לבעיות הנוער[8]. עם זאת, הוא קידם מצוינות בישיבה גם במקצועות החול[9].
בסתיו 1969 הועמד הרב קוק בראש רשימה מלוכדת של אגודת ישראל וחלק מהמפד"ל למועצת עיריית נתניה[2], שזכתה בשני מנדטים[10].
לאחר פטירתו של אביו, הרב רפאל קוק, התמודד בבחירות לרבנות העיר טבריה, במטרה לשבת על כסאו של אביו[11]. על מנת לאפשר את ההתמודדות באופן מיידי, העניקה לו מועצת הרבנות הראשית כושר של רב עיר וכושר דיינות ללא בחינות[12][13]. אולם בסוף אוגוסט 1971, לאחר שבג"ץ הוציא צו על תנאי שהקפיא את הבחירות עד לבירור טענות העותרים, הודיע הרב קוק שהוא מסתלק מהמועמדות ואינו רוצה להיבחר במקום שיש מחלוקת[14]. העותרים היו חלק מנציגי הציבור החרדי בעיר, שראה בו רב המזוהה עם המפד"ל. בחנוכה תשל"ב נהרג אחיו הבכור, הרב שלמה קוק, רבה של רחובות, בתאונת דרכים, עם אשתו ושניים מבניו. בעקבות האסון נקרא הרב קוק למלא את מקומו של אחיו כרבה של העיר רחובות[15][16].
כרב העיר רחובות היה אחראי גם על מערכת הכשרות העירונית, והנהיג בה, בנוסף לכשרות הרגילה, מערכת כשרות מהודרת בראשות הרב אברהם רובין. בגלל מגבלות משפטיות, המונעות מתן הכשר של הרבנות על ידי רבה של עיר אחרת, הפכה מערכת זו, הפועלת גם במקומות נוספים בישראל, כגוף פרטי בשם "בד"ץ מהדרין". הכשר זה מקובל על חלקים גדולים מהציבור החרדי[17]. בסוף 2008 הפסיק הרב קוק את הקשר עם בד"ץ זה[18].
בתשע"ו יצא לאור חלקו הראשון של ספרו "שלמי שמחה", קובץ דרשות לשבת הגדול.
בסוף ימיו חלה בדלקת ריאות חריפה, ממנה נפטר בכ"ג באייר ה'תשפ"ב[19].
משרות רבניות נוספות
בשנת 1993, היה אחד משלשת המועמדים לתפקיד הרב הראשי האשכנזי לישראל (לצד הרב שאר ישוב הכהן והרב ישראל מאיר לאו), אולם הפסיד בהתמודדות לרב לאו.
בפברואר 2007 הוכתר כרבו של בית הכנסת החורבה בירושלים[20]. לאחר פתיחת בית הכנסת, בשנת 2010, נכנס המינוי לפועל.
הרב קוק היה חבר במועצת הרבנות הראשית לישראל במשך 25 שנה, עד 2008[21].
הרב קוק הוא ראש או נשיא של כמה מוסדות, בהם ישיבת מאור התלמוד ברחובות, סמינר 'עלי באר' בירושלים, ישיבת חכמת שלמה לצעירים ברחובות (בראשות חתנו), ישיבת תורת רפאל בירושלים (בראשות בנו, הרב חיים), וכן מספר ישיבות קטנות, סמינרים לבנות ותלמודי תורה לילדים.
עמדות
נודע כבעל עמדות ימניות מובהקות בוויכוח על שטחים תמורת שלום[22].[23] הוא התנגד לתוכנית ההתנתקות, וכן היה ממקימי אגודת עטרה ליושנה שקדמה התיישבות יהודית ברובע המוסלמי בירושלים העתיקה[24]
התנגד לעליה להר הבית בזמן הזה[25]
פעל [26] למען הקמת תלמודי תורה בשיטת 'זכרו' בהם לומדים הילדים את כל חמשת חומשי התורה עם חזרות, ביניהם תלמוד תורה חמדת התורה ותלמוד תורה תורת העמק[דרוש מקור].
קשריו עם גדולי ישראל
היה מקורב מאוד לרב שך שאף שלחו להיות הרב ברחובות אחרי פטירת אחיו, וכן שלחו להתמודד על משרת הרב הראשי, ולרב אלישיב שאף מינהו להיות רבו של ביה"כ החורבה.
משפחתו
אחיו הם: הרב שלמה קוק, הרב אברהם יצחק קוק והרב נחום קוק. אחיותיו הן: הרבנית שרה כ"ץ (אשת הרב יעקב כ"ץ) והרבנית לאה שרמן (אשת הרב אברהם שרמן).
היה נשוי לנחמה לבית קבלקין[27] ולהם תשעה ילדים, מהם:
- הרב חיים, ראש ישיבת "ירוחם", לשעבר ראש ישיבת תורת רפאל בירושלים
- חתנו הרב ישעיהו הלוי שיפמן, כיהן כראש ישיבת 'שארית יעקב' בהר נוף וראש כולל 'אבן ציון' ברמת שלמה ירושלים
- דב, מנהל תלמוד תורה חמדת התורה ברמת שלמה.
- הרב בן-ציון, מנהל סמינר 'עלי-באר'-קוק בירושלים
- הרב אברהם-יצחק, מנכ"ל ארגון 'ג'נריישן' להעמקת הזהות היהודית בקרב סטודנטים מחו"ל.
- הרב אריה, מראשי ישיבת מאור התלמוד.
- הרב רפאל, מראשי ישיבת אדרת יוסף בירושלים, ומרבני ישיבת תל ציון-לוזית.
- חתנו הרב יעקב לזרוביץ, הוא ראש ישיבת 'חכמת שלמה' ברחובות.
| עץ משפחת קוק |
|---|
|
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רבי שמחה הכהן קוק |
- מאמר לדמותו מתלמידו הרב יהושוע ויסינגר באתר מכון שלמה אומן
- שיעורי רבי שמחה הכהן קוק באתר "קול הלשון"
- דעת הגר"ש קוק בנושאי ארץ ישראל בזמן הזה - באתר 'דעת תורה'.
- שיעור מפיו של הרב הגר"ש הכהן קוק בנושא העיר ירושלים - אתר מכון מאיר
- מסע הלווית הרב שמחה הכהן קוק באתר קול הלשון
משיעורי הרב שמחה הכהן קוק, לצפייה באתר "בינינו"
הערות שוליים
- ^ הישיבה המרכזית העולמית בירושלים, הצופה, 18 באוגוסט 1943
- ^ 2.0 2.1 ג. שרוני, שלושה מתמודדים על ראשות העיר, מעריב, 23 באוקטובר 1969
- ^ נסתיים מחנה קיץ למפעל "יום הישיבה", הצופה, 23 באוגוסט 1960
- ^ מגמה ריאלית בישיכה תיכונית, הצופה, 17 בפברואר 1963
- ^ נ. עוזי, אמריקניזציה "בקרית הנוער" הירושלמית - המטרה: להצמיח יהודים..., חרות, 14 בנובמבר 1963
- ^ הוכנסו ספרי תורה להיכל ישיבת ראדין שבנתניה, הצופה, 20 בדצמבר 1965
- ^ החל הדיון המעשי בוועידת בני עקיבא, הצופה, 28 באפריל 1967
- ^ הנוער הדתי מגמות ואתגרים, הצופה, 28 בפברואר 1967
- ^ ש. אהרוני, טילי טילים בישיבה, הצופה, 2 במאי 1969
- ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות למועצת ערית נתניה, ילקוט הפרסומים 1577, עמוד 558
- ^ מאבק על מינוי רב ראשי בטבריה, מעריב, 13 באוגוסט 1971
הרב קוק ייבחר לרבה של טבריה, מעריב, 13 באוגוסט 1971
הבחירות בטבריה לרב אשכנזי ראשי - בסוף החודש, מעריב, 16 באוגוסט 1971 - ^ יהושע ביצור, דיינים קובלים על פרוטקציוניזם: כמה מועמדים שוחררו מבחינות, מעריב, 3 באוגוסט 1971
- ^ יהושע ביצור, דיינים מסרבים לכהן בועדה־בוחנת אם יצורף אליה הרב מ. יאלוז, מעריב, 11 באוגוסט 1971
- ^ הרב ש. קוק הסתלק ממועמדותו לכהונת רב ראשי של טבריה, מעריב, 31 באוגוסט 1971
- ^ הרב שמחה קוק נבחר לרב ראשי ברחובות, דבר, 11 באוקטובר 1972
- ^ לאחר שהוציא תעודת כושר לרב עיר ודיינות ונבחן במבחני הרבנות.
- ^ הציבור החרדי משתמש ב-23 סוגי כשרויות בקניית מזון, באתר ynet, 20 בפברואר 2007
- ^ הכשרות - מהודרת, ההנהלה - מפולגת, באתר בחדרי חרדים, 10 בדצמבר 2008
- ^ יעקב מלמד, אבל כבד: רב העיר רחובות הגאון רבי שמחה קוק נפטר לאחר ייסורים קשים, כ"ג באייר ה'תשפ״ב (24 במאי 2022) באתר JDN.
- ^ 'החורבה' חוזרת לחיים, אתר "בחדרי חרדים" 20 בפברואר 2007.
- ^ הרבנות הראשית: הרב אליטוב במקום הראשון, באתר בחדרי חרדים, 23 בספטמבר 2008
- ^ יוסף צוריאל, הרבנים מתפלגים לנצים ויונים ושר הדתות נואש מלתווך, מעריב, 30 באוגוסט 1979
- ^
מרן הגרי"ש אלישיב הורה לעשות הכל למניעת גירוש גוש קטיף, סרטון בערוץ "חלמיש - חרדים למען יהודה ושומרון", באתר יוטיוב (אורך: 21:48)
- ^ מגיירים את הרובע המוסלמי, כותרת ראשית, 14 בדצמבר 1983
- ^ על פי הוראת הרב יוסף שלום אלישיב שאמר לו שבכך יוכלו להגיע במצבים מסוימים לחשש איסור כרת.
- ^ בעידודו של הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן
- ^ נרשמו לנישואין, הצופה, 27 בנובמבר 1951
