כוח הפועל בנפעל
 |
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
| |
| ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. |
כוח הפועל בנפעל הוא מושג בקבלה ובחסידות, לפיו, כוחו והשפעתו של פועל הפעולה מונחים בדבר שהוא עושה. לביטוי זה משמעות יסודית בתפיסה האימננטיות של האלוקות, לפיה כוחו של הא-ל נוכח בבריאה שהוא פעל.
מקור הביטוי
הרעיון שכוח הפועל בנפעל נמצא כבר בדברי חז"ל, אבל מקור הביטוי הוא מתורתם של הראשונים. הרב יעקב יוסף מפולנאה בספרו 'תולדות יעקב יוסף'[1] מביא את הביטוי בשם הרמב"ן. לעומת זאת, בספרו 'בן פורת יוסף'[2] מביאו בשם הראב"ד בפירושו על ספר יצירה. המקור הידוע לביטוי זה שיכול היה לעמוד לפני המקובלים והחסידים, הוא בספר הישר המיוחס לרבינו תם.[3].
לדברי משה אידל מקורו של הביטוי בניסוח המצוי בספרות העיון, לפיו "כח המאציל בנאצל ואין הנאצל חסר כלום". ביטוי זה התגלגל למקובלים הראשונים מ"ספר הסיבות" (פסקה יא), שהוא ספר המשקף מסורות נאופלאטוניות האופייניות לכתבי פרוקלוס.[4]
במשנת הבעל שם טוב
רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מתלמידי הבעל שם טוב, מתחיל את ספרו מאור עינים במילים אלו:
'בראשית', באורייתא שנקרא ראשית דרכו ברא קב"ה עלמא. נמצא כל דבר נברא על ידי התורה, וכח הפועל בנפעל, אם כן בכל דבר ובכל העולמות כח התורה. וכן האדם, דכתיב זאת התורה אדם... והתורה וקב"ה חד, נמצא בכל דבר הוא חיות הקב"ה.
— מאור עינים, דף א', באתר היברובוקס
ובפרשת מטות כותב: "'בדבר ה' שמים נעשו'[5], נמצא כח הפועל בנפעל, ועל ידי זה הוא מלוא כל הארץ כבודו[6], שהכח והדבור הקדום שעל ידו נברא זה הדבר הוא המקיימו".[7]
הרב יצחק אייזיק מקומרנה בספרו 'נוצר חסד' על פרקי אבות[8] כותב שכשהיו מביאים כלי לפני הבעל שם טוב, היה אומר כל המחשבות שהיה האומן מחשב בשעה שעשה את הכלי.
הרב אהרן ראטה בספרו 'שומר אמונים'[9] כותב שהבעל שם טוב ציווה לתלמידיו לומר תמיד אלו הדיבורים 'כוח הפועל בנפעל', כאחת הדרכים להחדרת רעיון הנוכחות האלוקית.
סיפור הממחיש את תפיסת האימננציה האלוקית המתמצה במשפט "כוח הפועל בנפעל", מסופר בחסידות חב"ד: "מוצאי שבת פרשת שמות, בארבעה ועשרים יום לחודש טבת תקע"ג, דקות אחדות קודם שנתבקשה נשמתו הגדולה של הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי לעלות לישיבה של מעלה, פנה הוא אל נכדו בעל ה'צמח צדק' ושאלו מה רואות עיניו. הפנה ה'צמח צדק' את עיניו כלפי מעלה ואמר: "רואה אני את תקרת הבית". נענה הסב הגדול ואמר: "אני כבר איני רואה תקרה, כי אם את כוח הפועל בנפעל"...
השלכות הלכתיות
רבי צבי אלימלך שפירא כותב בספרו אגרא דפרקא: ”...מזה ילמוד האדם דעת להיזהר שלא ליהנות מאדם שאינו הגון, ובפרט המשתדלים בעצמם להשיג ממון מרע מעללים ואנשי בליעל הם מתטפשים וקונים לעצמם מדות רעות, כי כח הפועל בנפעל. והאדם הרע מעללים שהסגיל המעות ההוא, הנה כח הפועל בנפעל היינו בהמעות, והאיש הישר הלוקחו אותו הממון ולא יוכל לברר הטוב מן הרע, קונה לעצמו מדות רעות.”[10]
לפי דבריו, פסק רבי יואל טייטלבוים בספרו ויואל משה[דרוש מקור מלא] שאסור ליטול תקציבים ממדינת ישראל.
לקריאה נוספת
- אור תורה, סוף פרשת וירא, ובפרשת יתרו ד"ה בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה אנכי ולא יהיה לך.
- ליקוטי אמרים תניא, שער הייחוד והאמונה פרק ב ופרק ג.
קישורים חיצונים
- הרב איתי בן אהרון, שיעור אגדה ראשון פרשת שלח תשעה בענין כח הפועל בנפעל, באתר rabietaybenaharon
- הרב יצחק רצאבי, הרחבה בהבנת המושג כוח הפועל בנפעל (עמ' 19-22), באתר maharitz
הערות שוליים
- ^ תחילת פרשת ויחי.
- ^ דף קיב בדפוס המצוי.
- ^ ספר הישר, שער שלישי, ירושלים תשכ"ז, עמ' מ
- ^ מ' אידל, '"לעולם ה' דברך נצב בשמים": עיונים בתורה מוקדמת של הבעש"ט וגלגוליה בחסידות', קבלה, 20 (תשס"ט), עמ' 227 והע' 3
- ^ ספר תהלים, פרק ל"ג, פסוק ו'
- ^ ספר ישעיהו, פרק ו', פסוק ג'
- ^ מאור עינים, דף צ"ו, באתר היברובוקס
- ^ פרק ו, ט.
- ^ מאמר האמונה, דף סז.
- ^ אגרא דפרקא חלק א, עמוד ק"ג, באתר היברובוקס
