רבי אהרן ראטה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אהרן ראטה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אהרן ראטה בצעירותו

רבי אהרן ראטה (קרי: רוֹט; נודע בכינוי רבי אהרל'ה; א' בסיון תרנ"ד- ו' בניסן תש"ז) היה אדמו"ר חסידי, מייסד חבורת שומר אמונים, שממנה צמחו חסידויות "שומרי אמונים", "תולדות אהרן" (הנקראת על שמו), "תולדות אברהם יצחק" ועוד. מכונה בחצרות אלו: 'אדמו"ר הזקן'.

תולדות חייו

אביו, שמואל יעקב, היה קצב בעיר אוז'הורוד (אונגוואר) בהונגריה. בצעירותו למד בישיבות במונקטש וואיא ווייצן, ושהה בחצרות אדמו"רים, בהם רבי צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב (שהיה רבו המובהק), רבי אברהם חיים הורוויץ מפלאנטש, רבי יהוסף ראטנבערג מקאסאני, רבי יהושע העשיל פריד מקאפיש ורבי ישכר דב רוקח מבעלז. שהה גם אצל רבי ישראל הגר מויז'ניץ והיה נוסע אליו לפחות פעם אחת בשנה, גם היה כמה פעמים אצל רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש, על תקופה זו כתב:

דעו בני חביביי כי אני נתגדלתי בלי גידול של אב ואם, ובלי גידול של אב ומורה דרך בנערותי, וגם אחר כך לא מצאתי את שאהבה נפשי ללמדני דרך השם כאות נפשי, ואם הייתי מוצא חברייא של עובדי השם בימי בחרותי הייתי נוסע אליהם אפילו אלף פרסאות ויותר, ומחמת שלא מצאתי הייתי מוכרח לעסוק זה בעצמי, הגם לי לעצמי לא נצמח מזה טובה לעבודת השם עד עתה.

שומר אמונים, ירושלים תשי"ט, עמ' קצח

נישא לסימא (נפטרה בכ"ח בחשוון תשמ"ב) בת רבי יצחק הכהן כ"ץ חתנו של רבי ישראל חיים ברוין מבודפשט מחבר ספר "פרי עץ אבות", ונולדו לו בתו יענטא (הרבנית מתולדות אהרן) ובנו רבי אברהם חיים משומרי אמונים.

בשנת תרפ"א הקים חבורה בשם "יראי ה'" בעיר סאטמאר שברומניה, במטרה לעסוק בעבודת ה', תלמוד תורה ותפילה בהתלהבות ובקול רם. נודע כסגפן. נהג לדבר בהתלהבות אודות ביאת המשיח. בשנת תרפ"ה עלה הרב ראטה לארץ ישראל[1], וייסד בשכונת מאה שערים את בית המדרש "אוהל אלימלך" על שם רבו, רבי צבי אלימלך מבלאז'וב. מסיבות בריאותיות חזר כעבור ארבע שנים לעיר סאטמאר, בהותירו אחריו גרעין של חסידים בארץ ישראל.

הדגיש אמירת אמן בקול רם, ובעקבות זאת שינה בשנת תרצ"ג את שם חבורת חסידיו ל"חבורת שומר אמונים", על פי מאמר חז"ל: "פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים - אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן" (סנהדרין קי, ב). בנושא זה הוא עוסק בספרו שומר אמונים. בשנת תרצ"ו עברה חבורתו אל העיר ברגסז.

טרם הפלישה הגרמנית להונגריה, בכ"ה בתשרי שנת ה'ת"ש, עלה בשנית לארץ ישראל עם בני משפחתו והקים בירושלים את בית המדרש "שומרי אמונים"[1]. בפי חסידי שומרי אמונים, תולדות אהרן, ותולדות אברהם יצחק הוא מכונה "האדמו"ר הזקן" (ביידיש: "דער אלטער רבי"), כדי להבחין בינו לבין האדמו"ר שלאחריו.

הרב ראטה היה רוב ימיו חולני, בפרט במערכת העיכול, והיה מקיא כל מה שאכל. גופו היה צנום. נפטר בגיל 52, בו' בניסן תש"ז, בעיצומה של טחינת קמח ידנית ברחיים לצורך אפיית מצות.

לאחר פטירתו התפלגו החסידים, רובם בחרו בחתנו רבי אברהם יצחק קאהן, שייסד את חסידות "תולדות אהרן", על שמו של חותנו, ואנשי החסידות מכונים רֶבּ אַהרַ'לַך. קבוצה אחרת בחרה בבנו של רבי אהרן, רבי אברהם חיים ראטה, האדמו"ר משומרי אמונים. בשנות התשעים התפלגה מתולדות אהרן חסידות "תולדות אברהם יצחק".

מורשתו

הגותו מדגישה את האמונה בה'. לדבריו, כל הקשיים בעולם הם מבחן של האמונה, ושכר העומדים בו רב. אין להאשים את בורא העולם בצרות היומיומיות, אלא לקבל אותן באהבה. מטרת הייסורים והצרות לנקות את האדם מחטאיו. את השואה ראה כעונש על פגם באמונה ועל פגם היסוד (שמירת עיניים, נישואי תערובת ועוד). שפתו פשוטה ועממית והוא מרבה לפתוח פסקאות במילים "בניי" ו"אהוביי".

גרשם שלום הביא את החצר החסידית של רבי אהרן ראטה, כתופעה יחידה בתולדות החסידות בדור שלפני השואה של התחדשות חסידית בארץ ישראל, שלא כהמשך לשושלת אלא כצדיק בזכות עצמו. עוד הוא כותב שהספר "שומר אמונים" הוא "מהתעודות המופלאות ביותר ליהודי בן זמננו, גם אם הוא רחוק ככל האפשר מעצם המסגרת המסורתית שבתוכה אפשרית הייתה תופעה כזאת"[2].

חיבוריו

כמו כן נדפסו כמה ספרי ליקוטים מספריו:

  • אגרות שומרי אמונים[4] - שישים מכתבים בענייני עבודת ה' וחסידות, נדפס בירושלים בשנת תש"ב על ידי הגבאי הרב אליהו שטיינברגר ובשנת תש"ג בדעעש-הונגריה על ידי חסידו חיים שרגא פרידמאן בשם 'אספת המכתבים'.
  • קדושתו של אהרן, על ידי נכדו, האדמו"ר הרב שמואל יעקב קאהן מתולדות אברהם יצחק.
  • טהרת השלחן[5] (הרב חיים פויגל).
  • נתיב עבודת התפילה (הרב חיים פויגל).
  • עבדו את ה' בשמחה (הרב מרדכי הכהן בלום).
  • עבודת הבורא[6] (הרב מרדכי הכהן בלום).
  • נועם שבת[7] (הרב מרדכי הכהן בלום).
  • תורתך שעשועי (הרב מרדכי הכהן בלום).
  • תולדות אהרן[8], ג' חלקים (הרב מרדכי בלום).

ניגוניו

רבי אהרן הלחין כשלשים וארבעה ניגונים, רובם על זמירות ותפילות שבת.

ליל שבת: 1. לא תבושי, 2. שלום עליכם, 3. ריבון כל העולמים, 4. אשת חיל, 5. אזמר בשבחין, 6. כל מקדש, 7. יום שבת קודש, 8. קה אכסוף, 9. רחם בחסדך, 10. נשמת, 11. לפיכך יפארו.

יום שבת: 12. הא-ל הפותח, 13. חי ה', 14. יום זה מכובד, 15. יום שבתון.

סעודה שלישית: 16. בני היכלא, 17. מלך שהשלום שלו, 18. ברוך קל עליון, 19. ברכי נפשי, 20. ידיד נפש, 21. יחידתי[9], 22. כי אשמרה שבת, 23. דרור יקרא, 24. שבת היום לה', 25. אין כאלוקינו.

מוצאי שבת: 26. המבדיל, 27. איש חסיד היה, 28. אליהו הנביא.

ניגונים אחרים: 29. פתחי לי (בתפילת הלל), 30. ישראל עמך אשר בך מאמין (מתוך תפילת יום כיפור קטן), 31. אור פניך (לשבת שקלים), 32. אני מאמין (על הי"ג עיקרים), 33. ניגון המלאכים, 34. ניגון חרוזים ביידיש "עס וועט קומען א צייט וואס אידישע קינדער וועלן אויס געלייזט ווערן" (עוד יגיע זמן שבני ישראל יגאלו).

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 ראו: הערך: אהרון ראטה, לקסיקון האישים של ארץ-ישראל 1948-1799, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1983.
  2. ^ גרשם שלום, דברים בגו, א, תל אביב: הוצאת עם עובד, תש"ן-1990, עמ' 76.
  3. ^ כאן
  4. ^ כאן
  5. ^ כאן
  6. ^ כאן
  7. ^ כאן
  8. ^ כאן
  9. ^ לשמיעת הניגון.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0