לאה רבין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לאה רבין
לידה קניגסברג, פרוסיה

לאה רבין (לבית שלוסברג; 8 באפריל 192812 בנובמבר 2000) הייתה רעייתו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין. שימשה יושבת ראש אגודת אלו"ט והייתה פעילה בארגונים התנדבותיים שונים.

ביוגרפיה

לאה שלוסברג נולדה ב-8 באפריל 1928 בקניגסברג (כיום קלינינגרד ברוסיה, אז עיר במחוז פרוסיה המזרחית, גרמניה), לחיים וגוסטה שלוסברג. בשנת 1933 עלתה לארץ ישראל עם הוריה ואחותה אביבה (שלימים נישאה לאברהם יפה).

הייתה חברת השומר הצעיר ושירתה במסגרת הכשרה בעין חרוד כחברה בחוליית סיור של הפלמ"ח. בהמשך, בשנת 1948 שירתה במערכת ההוצאה של עלון הפלמ"ח.[1]

בשנת 1943 פגשה את יצחק רבין, כשהייתה עדיין תלמידת תיכון חדש בתל אביב. השניים נישאו במהלך מלחמת השחרור. לזוג רבין נולדו שני ילדים, דליה רבין ויובל רבין. היא סיימה לימודים בסמינר להוראה.

בשנות השישים החלה לפעול במסגרת חוג דור ההמשך של מועצת הפועלות ומספר פעמים יצאה לחו"ל בשליחות הארגון.[2]

בשנת 1976 עמדה בראש משלחת ישראל אל כנס הנשים העולמי של האו"ם שהתקיים במקסיקו.[3]

פרשה שאירעה בתקופת כהונתו של יצחק רבין כראש ממשלת ישראל, בה לא דיווחה לאה על חשבון במטבע חוץ שהחזיקה בחו"ל, ונודעה בשם פרשת חשבון הדולרים, הובילה בשנת 1977 לפרישתו של בעלה מראשות הממשלה.

לאורך השנים נטלה לאה רבין חלק בפעילות התנדבותית ושימשה מאז 1975 כיו"ר אגודת אלו"ט למען ילדים אוטיסטים. ב-21 במרץ 1994 קיבלה את אות "אשת השנה" על פועלה למען ארגונים וולונטריים.

לאחר רצח בעלה ב-4 בנובמבר 1995, הקדישה לאה רבין זמן רב למען הנצחת בעלה ומורשתו.

היא הביעה תמיכה בשמעון פרס בבחירות 1996, וכאשר נתניהו ניצח, הביעה את מר לבה ואת תסכולה מניצחון הימין, בציטוט המפורסם "כי בא לי לארוז מזוודות ולהתחפף מהמדינה" תוך שהיא מביעה סלידה מנתניהו. לאחר הסערה הציבורית שקמה בה נערכה התרמה ספונטנית לכרטיס טיסה עבורה, חזרה בה מדבריה.

בבחירות 1999 הביעה תמיכה באהוד ברק (ואף ניסתה לשכנע את הרמטכ"ל הפורש באותה תקופה, אמנון ליפקין-שחק, לחבור לאהוד ברק למען ניצחונו בבחירות, מה שלא עלה בידיה[דרוש מקור]). במהלך כהונתו של ברק הביעה את הסתייגותה ממנו ואמרה כי מבחינתה, פסק ברק מלהיות ממשיכו של בעלה. במיוחד חרה לה הסכמתו של ברק לחלק את ירושלים, והיא טענה כי בעלה לא היה נותן ידו לחלוקת העיר, אותה שחרר בהיותו רמטכ"ל. בבחירות באותה השנה הוצבה במקום ה-120 האחרון והסמלי ברשימת ישראל אחת בראשות אהוד ברק לכנסת.

ב-10 במאי 2000 פרסם העיתון "וושינגטון פוסט" שרבין לוקה בסרטן הריאה. היא עברה טיפולים קשים במרפאה בארצות הברית ובבית החולים בילינסון. חודש לפני מותה לקתה רבין בדלקת ריאות ואושפזה במחלקה פנימית למשך שלושה שבועות. נפטרה ב-12 בנובמבר 2000 בבית חולים בילינסון ונקברה ליד בעלה בהר הרצל. מצבתם של השניים תוכננה על ידי האדריכל משה ספדיה.

 
 
נחמיה רבין
1886–1971
 
 
 
רוזה כהן
1890–1937
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רחל רבין יעקב
 
 
 
יצחק רבין
1922–1995
 
 
 
לאה רבין
1928–2000
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם בן-ארצי
1947–2010
 
דליה רבין
 
אבי פילוסוף
 
יובל רבין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יונתן בן-ארצי
 
נועה רוטמן
 
אלדד רוטמן
 


ספריה האוטוביוגרפיים

  • כל הזמן אשתו (1988)
  • הולכת בדרכו (1997)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רעיית הרמטכ"ל החדש נהנית מתפקיד עקרת הבית, הבקר, 18 בדצמבר 1963.
  2. ^ נעמי בן גור, הבאת לנו גאווה, דבר, 23 ביולי 1973.
  3. ^ דליה שחורי, נפתחה ועידת האשה העולמית, דבר, 20 ביוני 1975.


Emblem of Israel.svg בנות הזוג של ראשי ממשלת ישראל
פולה בן-גוריון צפורה שרת מרים אשכול לאה רבין עליזה בגין שולמית שמיר סוניה פרס שרה נתניהו נאוה ברק עליזה אולמרט
19481954
19551963
19541955 19641969 19741977
19921995
19771982 19831984
19861992
19841986
19951996
19961999
20092021
2022 ואילך
19992001 20062009
גילת בנט ליהיא לפיד
20212022 2022
Logo hamichlol 3.png