אברהם יפה

ערך זה עוסק באלוף בצה"ל וחבר הכנסת. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אברהם יפה (פירושונים).

אברהם יפה

אלוף אברהם יפה, מפקד פיקוד הדרום, 1960
תאריך לידה	25 באוקטובר 1913
מקום לידה	יבנאל
תאריך פטירה	11 באפריל 1983
כינוי	'יופה'
השתייכות	ההגנה הצבא הבריטי הצבא הבריטי צבא הגנה לישראל
תקופת שירות	1929 – 1964, 1967
דרגה	קפטן אלוף
תפקידים צבאיים
מפקד גדוד 13 (גדעון) מפקד גדוד 89 מפקד חטיבת גולני מפקד חטיבה 9 מפקד בית הספר לקצינים ראש מחלקת הדרכה אלוף פיקוד הדרום אלוף פיקוד הצפון מפקד עוצבת עמוד האש
מלחמות וקרבות
המרד הערבי הגדול מלחמת העולם השנייה מלחמת העצמאות פעולות התגמול מבצע קדש מלחמת ששת הימים
הנצחה
"גשר אברהם" מעל נחל הבשור "גן אברהם" ברמת השרון רחובות בעפולה, חולון ובאר שבע

אברהם יפה
-
-
מדינה	ישראל ישראל
לידה	- - -
פטירה	- - -
תאריך עלייה	-
מקום קבורה	-
סיעה	הליכוד
חבר הכנסת
תקופת כהונה	21 בינואר 1974 - 13 ביוני 1977 (3 שנים ו-20 שבועות)
כנסות	8
תפקידים בולטים
פירוט	מנהל רשות שמורות הטבע

אברהם יפה ('יופה') (22 באוקטובר 1913 – 11 באפריל 1983) היה אלוף בצה"ל, חבר הכנסת, ממייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה ומנהל רשות שמורות הטבע, מקים החי בר.

ביוגרפיה

נולד בכ"א בתשרי תרע"ג ביבנאל לחיים ומרים (לבית כבשנה) יפה, שעלו מרוסיה והתיישבו ביבנאל. אחיו הם אורי, שאול וחנה. למד במקווה ישראל. בגיל 16 הצטרף ל"הגנה", ולאחר כשש שנים לנוטרות, כמפקד מחלקה תחת אורד וינגייט. ב-1936 היה בין מייסדי קיבוץ תל עמל (ניר דוד) בעמק בית שאן, ראשון יישובי חומה ומגדל. עבד בבית אלפא כמורה ומדריך, וניסיונו להעביר את ילדי חברת הילדים אל השומר הצעיר היה מהגורמים לפילוג שחל בבית אלפא.^[1]

כמו רבים מאנשי ההגנה התגייס לצבא הבריטי^[2] בימי מלחמת העולם השנייה, שירת בתותחנים והשתחרר ב-1947 בדרגת קפטן. לאחר שחרורו מהצבא הבריטי שהה באירופה והיה פעיל במוסד לעלייה ב'. לאחר מכן, שב לשורות ההגנה והקים את גדוד החי"ר גדוד 12 (ברק) וגדוד 13 (גדעון) בעמק הירדן ופיקד עליו במלחמת השחרור,^[3] בין היתר בקרבות עמק בית שאן ובכיבוש נצרת^[4] במסגרת חטיבת לבנוני. לאחר שפוצלה החטיבה עבר הגדוד להיות תחת פיקודה של חטיבת גולני ויפה התמנה לקצין המבצעים החטיבתי. בסוף המלחמה נפצע בקרבות מבצע חירם.

הרמטכ"ל משה דיין ואברהם יפה סוקרים מסדר של חטיבה 9 בשארם א-שייח' עם סיום מלחמת סיני, 1956

לאחר המלחמה מונה למפקד גדוד 89 של חטיבה 8, וב-1950 מונה למפקד חטיבת גולני.^[5] שנה לאחר מכן עבר להדריך בקורס מח"טים וב-1953 מונה למפקד חטיבה 9 ופיקד עליה במבצע קדש, במהלכו כבשה את שארם א-שייח'.^[6] בשנים 1957–1958 שימש כמפקד בית הספר לקצינים וראש מחלקת ההדרכה.

ב-1958 קיבל לידיו את פיקוד הדרום ובמאי 1959 קודם לדרגת אלוף. ב-1962 עבר לשרת כאלוף פיקוד הצפון, עם פרישתו של מאיר זורע. באפריל 1965 פרש מהצבא.

עוד במהלך שירותו בצה"ל היה יו"ר רשות שמורות הטבע,^[7] ומיד עם פרישתו מצה"ל מונה למנהל הרשות במקומו של עוזי פז, שוויתר על המינוי למענו. בין פועליו ברשות ניתן למנות את הקמת החי בר ביטבתה ב-1968 ואת החי בר בכרמל והבאתן של חיות המוזכרות בתנ"ך, כגון הערוד והיחמור הפרסי, מרחבי העולם לשמורות בישראל.

במלחמת ששת הימים גויס ופיקד על אוגדה 31 אוגדת מילואים שהורכבה מחטיבה 200 וחטיבה 520. האוגדה לחמה בציר המרכזי בסיני וכבשה את ג'בל לבני, ביר לחפן ומעבר המיתלה.

לאחר המלחמה היה בין מייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה, אשר קראה להחזיק בשטחים שנכבשו וליישבם. ב-1973 הייתה תנועה זו בין הגופים המקימים את הליכוד (תחילה כתנועה עצמאית ולאחר מכן כחלק מלעם). כחבר הליכוד נבחר לכנסת השמינית לאחר מלחמת יום כיפור בה היה חבר בוועדת החוץ והבטחון ובוועדת הפנים והגנת הסביבה. לקראת הבחירות לכנסת התשיעית שלא יתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת.^[8]

משפחתו

ליפה נולדו שלושה ילדים: דני, בנה של יהודית יפה (נהרגה בתאונת דרכים ב-1941), ושתי בנות: רותי ורוני, שנולדו לאשתו השנייה, אביבה לבית שלוסברג, אחותה של לאה רבין.

הנצחתו

גשר אברהם, העובר מעל נחל הבשור בסמוך לגן לאומי אשכול, נקרא על שמו. הגשר נקרא כך עוד בימי חייו, מעת שהוקם לראשונה ב-1962 על ידי צה"ל כגשר ביילי בעת שיפה שימש כאלוף פיקוד הדרום. על שמו גן ציבורי - "גן אברהם" ברחוב הקוצר בעיר מגוריו רמת השרון ורחובות בערים עפולה, חולון ובאר שבע.