לא-ל עורך דין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
לְאֵ-ל עוֹרֵךְ דִּין

וּבְכֵן לְךָ הַכֹּל יַכְתִּירוּ:
לְאֵ-ל עוֹרֵךְ דִּין:
לְבוֹחֵן לְבָבוֹת בְּיוֹם דִּין:
לְגוֹלֶה עֲמוּקוֹת בַּדִּין:
לְדוֹבֵר מֵישָׁרִים בְּיוֹם דִּין:
לְהוֹגֶה דֵעוֹת בַּדִּין:
לְוָתִיק וְעֹשֶׂה חֶסֶד בְּיוֹם דִּין:
לְזוֹכֵר בְּרִיתוֹ בַּדִּין:
לְחוֹמֵל מַעֲשָׂיו בְּיוֹם דִּין:
לְטַהֵר חוֹסָיו בַּדִּין:
לְיוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת בְּיוֹם דִּין:
לְכוֹבֵשׁ כַּעֲסוֹ בַּדִּין:
לְלוֹבֵשׁ צְדָקוֹת בְּיוֹם דִּין:
לְמוֹחֵל עֲוֹנוֹת בַּדִּין:
לְנוֹרָא תְהִלּוֹת בְּיוֹם דִּין:
לְסוֹלֵחַ לַעֲמוּסָיו בַּדִּין:
לְעוֹנֶה לְקוֹרְאָיו בְּיוֹם דִּין:
לְפוֹעֵל רַחֲמָיו בַּדִּין:
לְצוֹפֶה נִסְתָּרוֹת בְּיוֹם דִּין:
לְקוֹנֶה עֲבָדָיו בַּדִּין:
לְרַחֵם עַמּוֹ בְּיוֹם דִּין:
לְשׁוֹמֵר אוֹהֲבָיו בַּדִּין:
לְתוֹמֵךְ תְּמִימָיו בְּיוֹם דִּין:

לא-ל עורך דין הוא אחד מהפיוטים הקדומים שבמחזור התפילה של בני אשכנז לראש השנה, כנראה שנתחבר על ידי אחד מהפייטנים שקדמו לרבי אלעזר הקליר.

תפילות יום כיפור, מאוריצי גוטליב

סוג הפיוט

פיוט זה הוא מסוג פיוטי ה'רהיט' [פיוטים הבאים בסמוך לקדושה, ופותחים כולם בכותרת 'ובכן'], והוא משתלב לתוך הקדושתא הקלירית של שחרית יום ב' דראש השנה 'את חיל יום פקודה'. הקדושתא היא מבנה מערכת פיוטית בצורת קרובה, המשתרעת על פני שלוש הברכות הראשונות, ומורכבת מפיוטים רבים. מקומו של הפיוט לאחר הפיוט אדירי איומה.

הפיוט בנוי כ'הידברות' בין החזן לקהל: החזן אומר שהכול יכתירו את ה' עורך הדין, והקהל עונה שאכן, כולם יכתירו אותו - הבוחן לבבות ביום הדין. החזן אומר שכולם יכתירו את הגולה עמוקות בדין, והקהל עונה – לדובר מישרים ביום דין, וכן הלאה. בימינו הקהל אומר גם את חלקו של החזן, והחזן את חלקו של הקהל, מה שגרם להיפוך הסדר, על כך ראה בהמשך.

שבחי ה' המובאים בפיוט לקוחים על פי רוב מן התורה שבכתב: בוחן לבבות – על שם הכתוב "ֹוּבחן ליבּות ה'" (משלי יז, ג); גולה עמוקות – על שם הכתוב "ְמַגלּהֲ עמקותִ מִנּי חֶוׁשך ויּצא לאור צלמֶות" (איוב יב, כב); דובר מישרים – מן הכתוב "ֹהולך צָדקות ודובב מישִׁרים" (ישעיהו לג, טו),וכך עוד על זו הדרך.

שיבושי חזן קהל

בפיוט כפי שאנו נוהגים כיום לאומרו יש בו מצב משונה: בתחילתו אומרים שורה וחצי: "לא- ל עורך דין, לבוחן לבבות ביום דין, לגולה עמוקות בדין". לאחר מכן ממשיכים עם שורה כל פעם אחת, ובסוף הפיוט נשארת חצי שורה יתומה: "לתומך תמימיו ביום דין", חצי שורה זו נפלטת בדרך כלל מהמנגינה, המותאמת לשורה שלמה בעלת שתי צלעות, והקהל אומר אותה בלחש ובלי מנגינה. ברור שהפיוט לא נוצר כך.

המצב המקורי היה שהחזן אמר 'לא-ל עורך דין' והקהל ענה 'לבוחן לבבות ביום דין', וכך הלאה לסירוגין, החזן אומר והקהל עונה. אלא שבשלב כל שהוא התרחש תהליך שחוזר על עצמו בפיוטים רבים: הקהל רצה לומר גם את החלק של החזן, ולכן הקדים ואמר אותו בלחש. לאחר שענו לחזן "לבוחן לבבות ביום דין" הוסיפו ואמרו בלחש "לגולה עמוקות בדין". הלחש כנראה הפך מהר לאמירה בקול רם, וכך נוצר מצב שהקהל אומר – בחדא מחתא ובנעימה: "לבוחן לבבות ביום דין, לגולה עמוקות בדין", והחזן מיהר להצטרף ולומר גם הוא את כל החרוז הזה, וכך נוצרו חצאי שורות מולחמות. תחת המצב המקורי של זוגות זוגות א-ב, ג- ד, ה-ו, כפי שמתבקש מסדר הכב"ב אותיות, נוצר מצב של א-ב-ג, ד- ה, ו- ז, וכו', ובסוף נשאר חצי יתום של האות תי"ו. במחזורים עתיקים אפשר לראות את המצב המקורי, שורות הפיוט מסודרות זוגות זוגות באופן של א-ב, ג- ד, וכך הלאה.

לא-ל סודר דין

מחזור אפ"ם הוא זכר ושארית של מנהג קהילות בצרפת שגורשו כליל מצרפת במאה השניה לאלף השישי, וקיבלו עליהם בדרך כלל את מנהג המקומות החדשים שהגיעו אליהם. מכיון שהאירוע הזה קרה לפני הופעת הדפוס בעולם, כמעט לא נשאר זכר למנהג צרפת. מחזור אפ"ם הוא שריד למנהג זה, שנשתמר על ידי יהודים צרפתיים שגלו לערי איטליה הצפונית אסטי, פוסאנו ומונקלבו שבמחוז פיימונטי. גם שם התפללו כל השנה לפי מנהג אשכנז, אבל את פיוטי הימים הנוראים הם שמרו כפי מנהג ארץ מכורתם, ואמרום בתפילתם כל שנה ושנה מתוך מחזורים כתובי יד. המנהג שרר בקהילות אפ"ם עד שעלה עליהן הכורת במלחמת העולם השנייה. אחד מהפיוטים שנשתמרו במחזור זה הוא פיוט שנעשה מתוך חיקוי מובהק לפיוט 'לא- ל עורך דין', אלא שהמחבר שינה במכוון את הביטויים כדי ליצור פיוט חדש. להלן נוסח הפיוט:

לא ל סודר דין.PNG

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

באדיבות הרב יעקב לויפר (c) כל הזכויות שמורות