לטובתי נשברה רגל פרתי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לטובתי נשברה רגל פרתי הוא פתגם עברי חז"לי מחורז שמבטא את האמונה שכל דבר שנעשה לאדם הוא לטובתו, גם אם הוא נראה רע.

מקור

במדרש[1] ובתלמוד ירושלמי[2] מסופר על שלושה תנאים ארץ ישראליים[3] שיצאו למגבית צדקה עבור תלמידי חכמים והגיעו לחולות אנטוכיא. שם התגורר אבא יודן שהיה בעברו בעל צדקה אך באותו זמן ירד מנכסיו ולא יכל לתרום כבעבר. כאשר ראה את גבאי הצדקה התבייש ונכנס לביתו כשמראה פניו חולני. אשתו שאלה אותו לפשר הרגשתו והוא השיב: ”רבותינו כאן, ואיני יודע מה לעשות להם”. אשתו שהייתה צדקת יותר ממנו הציעה למכור את מחצית השדה האחרונה שנשארה להם ואת התמורה יעבירו לגבאים. אבא יודן קיים את עצת אשתו. כשנתן את הכסף לחכמים הם התפללו עליו וברכו אותו ”המקום ימלא חסרונך” והלכו. לאחר מאורע זה חרש אבא יודן את יתרת השדה ובמהלך החרישה נבקעה הקרקע והפרה נפלה ושברה את הרגל. אבא יודן ירד לחלץ את הפרה ומצא תחתיה אוצר ('סימא'). אמר אבא יודן 'לטובתי נשברה רגל פרתי'.

עוד מסופר במדרש[4] על רבי אליעזר בן הורקנוס שהיה בתחילת דרכו עובד אדמה כרצון אביו, אך נפשו חשקה בתורה, וכשחרש עם פרתו בהר היא נפלה ושברה איברים, אז אמר רבי אליעזר 'לטובתי נשברה רגל פרתי', כשכוונתו לטובה רוחנית, משום שמעתה שאין לו עוד במה לחרוש יוכל ללמוד תורה. וכך אכן עשה עד שהפך להיות רבי.

בספרי[5] מוזכר פתגם זה[6] כ'משל הדיוט' לבאר את שמחת אהרן הכהן לאחר מחלוקת קורח ועדתו, משום שבזכות מחלוקת זו זכה שנכתבו 24 מתנות כהונה בתוקף של גזר דין וברית מלח[7].

פתגם זה מורגל בפי חז"ל כמשל לרעה שהיא טובה[8].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מדרש רבה ויקרא ה ד, ילקוט שמעוני משלי יח, רמז תתקנו.
  2. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת הוריות, פרק ג', הלכה ד'.
  3. ^ רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי יהושע בן חנניה ותלמידם רבי עקיבא.
  4. ^ מדרש רבה בראשית מב א.
  5. ^ במדבר יח כ. הובאו דבריו ברש"י על מסכת זבחים מד ב ד"ה 'אשר ישיבו זה גזל הגר'.
  6. ^ בשם רבי ישמעאל.
  7. ^ על פי ביאור המלבי"ם על הספרי.
  8. ^ יפה תואר על בראשית רבה מב א.