הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

הבניין הראשי של הלמ"ס בגבעת שאול, ירושלים
מידע כללי
מדינה	ישראל
תחום שיפוט	פקודת הסטטיסטיקה (נוסח חדש), התשל"ב
משרד אחראי	משרד ראש הממשלה
תאריך הקמה	1948
חוק	פקודת הסטטיסטיקה
ראש	פרופ' ירון פלוס (הסטטיסטיקן הלאומי)
תקציב	267,153 ₪ (2015)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בראשי תיבות: למ"ס) היא יחידת סמך במשרד ראש הממשלה וגוף מחקר ממלכתי שמטרתו איסוף, עיבוד, ניתוח ופרסום מידע סטטיסטי על אודות מדינת ישראל, כבסיס למקבלי ההחלטות וכשירות לציבור. הלשכה פועלת מכוח פקודת הסטטיסטיקה (נוסח חדש), התשל"ב-1972. משרדה הראשי נמצא בירושלים ושלוחות שלה נמצאות בתל אביב ובחיפה. בראש הלשכה עומד הסטטיסטיקן הלאומי ירון פלוס.

היסטוריה

הלמ"ס הוקמה חודשים אחדים לאחר הקמת מדינת ישראל, בהמשך לפעילותן של המחלקה לסטטיסטיקה של ממשלת המנדט והמחלקה לסטטיסטיקה של הסוכנות היהודית.

פרופ' רוברטו בקי, מייסד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עבד במחלקה לסטטיסטיקה של ממשלת המנדט בארגון מפקד האוכלוסין שתוכנן לשנת 1946. הוא עזב את המחלקה כאשר התברר לו שעקב המצב הפוליטי בארץ-ישראל לא היו סיכויים לעריכת מפקד זה. באותה שנה הוא התחיל להרצות באוניברסיטה וכעבור שנה התמנה לפרופסור לסטטיסטיקה ולדמוגרפיה בשני החוגים שייסד, לימים המחלקה לסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. בזמן המצור על ירושלים ארגן בקי את מפקד האוכלוסין של ירושלים היהודית, אשר נערך בהתנדבות על ידי אנשי משמר העם. תפקידו היה לקבוע את רשימת התושבים הגרים בכל דירה ובניין (למקרה של הפצצה), למצוא מועמדים לגיוס ולסייע בחלוקת מזון.

בתחילת שנת 1948 התבקש פרופסור בקי לעמוד בראש ועדה קטנה שהכינה תוכנית לארגון השירותים הסטטיסטיים של המדינה היהודית העשויה לקום. הוועדה הציעה להקים לשכה מרכזית הכוללת את כל ענפי הסטטיסטיקה והפועלת במתכונת המבטיחה את עצמאותה המדעית ואי-תלותה בכל גוף פוליטי, עקרונות אשר נשמרו עד היום הזה. בזמן ההפוגה הראשונה של מלחמת העצמאות הוזמן בקי על ידי בן-גוריון לתל אביב, מושבה הארעי של ממשלת ישראל הזמנית, שם ביקש ממנו שר האוצר אליעזר קפלן, בשם ממשלת ישראל, להקים את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הוא קיבל את ההזמנה תוך הבנה כי ימשיך במקביל את עבודתו באוניברסיטה וכי מדובר בתפקיד זמני. מכורח המציאות, עם זאת, הוא שימש מנהל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל והסטטיסטיקן הממשלתי במשך 23 שנים. הלשכה, בימיה הראשונים בבירה, הייתה מוסד צנוע ומנתה שמונה עובדים בלבד. היא שכנה בצריף מול בית החולים ביקור חולים ברחוב שטראוס, שם הניח פרופסור בקי את היסודות לעבודת הלשכה, פיתח אותה והכשיר את טובי תלמידיו להמשיך בדרכו. הוא ניהל את הלשכה במקצועיות ובמסירות ונאבק על עקרונותיו ודעותיו. לאחר סיום תפקידו המשיך בעבודתו המדעית עד ימיו האחרונים.

בשנת 1995 נערך בישראל מפקד האוכלוסין המקיף האחרון במתכונת המלאה (מפקד בו מתבקשים כל משקי הבית במדינה למלא שאלון). במפקד הבא, שנערך בין דצמבר 2008 ליולי 2009, השתנתה מתכונת המפקד והוא הוגדר כ"מפקד משולב", שבו נאספו נתונים רק מ–20% ממשקי הבית בישראל באמצעות ריאיונות פנים-אל-פנים שבהם נכללו כ-400 אלף משקי בית, בנוסף לסקר טלפוני שנערך בקרב 250 אלף איש. לנתונים אלה צורפו נתונים מינהליים המבוססים על מרשם התושבים של משרד הפנים.

מאז שנת 2002 מבצעת הלשכה אחת לשנה סקר חברתי המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה בגיל 20 ומעלה ובוחן את עמדות הפרטים לגבי היבטים שונים של חייהם. הסקר מבוסס על מדגם חדש בכל שנה ומאפשר מידע מעודכן על רווחת האוכלוסייה בישראל.

חלק מהנסקרים מתנגדים למסור את פרטיהם האישיים בטענה כי שמירת המידע בסודיות על ידי המדינה אינה מובטחת וכי השאלות המופנות אליהם מהוות חדירה לחיי הפרט. עמדה זו מצויה בסתירה עם שני מרכיבי-מפתח של תקנת החוק בנוסחה העדכני: החובה המונחת על הלשכה לנהל את הנתונים באנונימיות מוחלטת ובשמירת סודיות המחייבת את אחרון העובדים מצד אחד, וחובת ההשבה החלה על הגופים והאזרחים שהלשכה פונה אליהם, מן הצד האחר. ב-2025, בעקבות הליך בכנסת, התווסף לעקרונות המנחים את ביצוע הסקרים העיקרון המאפשר למשיבים לעיין ברשומות בנתונים שמסרו.

חשיבות הלמ"ס בכלכלה

הלמ"ס היא גוף חשוב בניהול של כלכלת ישראל משום שהיא מספקת את הנתונים העיקריים שביסוד קבלת ההחלטות בידי משרדי הממשלה לרבות האוצר ובנק ישראל ואף חברות עסקיות רבות, ופרסומיה הם בסיס בעיצוב מדיניות ציבורית. אמינות הלמ"ס, הנולדת בין השאר מאי-תלות פוליטית ארוכת-שנים, נחשבת אבן יסוד ביכולתה לזכות בלגיטימציה ציבורית ולקבל מידע המאפשר ניהול החלטות שקוף ורציונלי, וחשובה לצורך הפצתו של המידע בצורה נכונה ויעילה. הלמ"ס מפרסמת נתונים כלכליים קריטיים כמו מדד המחירים לצרכן, נתוני אבטלה ואינפלציה ונתוני צמיחה, ומשמשת חוקרים בארץ ובעולם הלומדים על החברה הישראלית.

הסטטיסטיקנים הלאומיים

ראש הלשכה הוא הסטטיסטיקן הלאומי. עד יולי 2016 תואר התפקיד היה ה"סטטיסטיקן הממשלתי".

תפקידיו של הסטטיסטיקן נקבעו בסעיף 2 לפקודת הסטטיסטיקה (נוסח חדש) התשל"ב-1972: "הסטטיסטיקן יעמוד בראש הלשכה וינחה את המערכת הסטטיסטית במוסדות המדינה".

הסטטיסטיקן הממשלתי ממונה על ידי הממשלה, ותפקידו הוא לפעול משיקולים מקצועיים בלבד. מנהל את הלשכה באמצעות המשנה לסטטיסטיקן ושני סגנים: סמנכ"ל למינהל וסמנכ"ל מקצועי. מנהלי האגפים הבכירים כפופים, אף הם, לסטטיסטיקן הראשי.

שם	שנות כהונה
רוברטו בקי	1948 (קום המדינה)–1971
משה סיקרון	1972–1993
יוסף יהב	1994–2001
שלמה יצחקי	2002–2012
דני פפרמן	2013–2022
יואל פינקל	2022–2023 (ממלא מקום)
ירון פלוס	2023–מכהן

פרסומים

הנתון הסטטיסטי המוכר ביותר שמפרסמת הלשכה הוא מדד המחירים לצרכן בישראל, המתפרסם מדי 15 בחודש ומשקף את השינוי במחירי המוצרים הקמעונאיים בחודש החולף. מדדי מחירים נוספים הם "מדד תשומות הבנייה" ו"מדד מחירים סיטונאיים". חוזים רבים במשק מתבססים על הצמדה לאחד ממדדים אלה. נתון נוסף שזוכה לתשומת לב רבה הוא "השכר הממוצע למשרת שכיר" (ידוע יותר בשם "השכר הממוצע במשק"). גם מדד זה מתפרסם אחת לחודש, והוא משקף את השינויים בשכר הממוצע, בכלל המשק ולפי ענפים.

בין הפרמטרים שמפרסמת הלשכה, נמנים התוצר המקומי הגולמי, המודד את קצב הצמיחה במשק הישראלי, וכן הצריכה הפרטית לנפש, המלמדת על רמת החיים.

פרסומי הלשכה העיקריים הם:

• הירחון הסטטיסטי לישראל: פרסום חודשי ובו מידע סטטיסטי במבחר תחומים: מחירים, עבודה ושכר, סחר חוץ, בריאות, שוקי הכספים ועוד.
• שנתון סטטיסטי לישראל: פרסום שנתי ובו מידע סטטיסטי וגאוגרפי, תרשימים ועוד.
• סטטיסטיקה של עבודה ושכר המכילה ירחון לסטטיסטיקה של שכר ורבעון לסטטיסטיקה של כוח אדם.
• הודעות יום-יומיות לתקשורת המפרטות את המידע העדכני ביותר שהלשכה מפרסמת. מידע על מועד כל הודעה נקוב מראש ומופיע באתר הלמ"ס.

סקרים

הלשכה עורכת סקרים שוטפים שנתיים וחודשיים, ומבצעת סקרים ייעודיים (בנושאים מצומצמים) אחת למספר שנים.

מפקד האוכלוסין

ערך מורחב – מפקדי אוכלוסין בישראל

מדי כעשור עורכת הלשכה את "מפקד האוכלוסין והדיור", שבו משקי הבית בישראל נדרשים להשיב לשאלון המשמש, לאחר עיבודו, למתן מידע דמוגרפי מקיף על תושבי המדינה. נתונים אישיים שנאספים במפקד זה נשמרים בסודיות מלאה, ורק התוצר הסטטיסטי המופק מהם מוצג לציבור. בישראל נערכו מפקדי אוכלוסין בשנים: 1948, 1961, 1972, 1983, 1995, 2008 ו-2022. בעבר כלל המפקד את כל משקי הבית במדינה, ובגרסה האחרונה, שהטמיעה את ההתפתחות הטכנולוגית, נפקדו בין 10% ל–20% מכלל משקי הבית.

סקרי משפחות שוטפים

• "סקר כוח אדם": סקר חודשי שוטף – הגדול מכלל סקרי הלמ"ס השוטפים. מטרת הסקר לעקוב אחר תכונות כוח העבודה בישראל כמו: השתתפות בכוח העבודה, תעסוקה, אבטלה, ענפי הכלכלה ומשלחי היד העיקריים של מועסקים והיקף המשרה. אומדני שיעורי האבטלה והתעסוקה שהלמ"ס מפרסמת הם על בסיס סקר זה. בגרסתו הנוכחית (משנת 2012), נאספים נתוני הסקר בשמונה שלבים (שמונה "ביקורים"): בשלב הראשון נערך ריאיון פנים אל פנים באמצעות שאלון ממוחשב, ובשבעת השלבים העוקבים נערך ריאיון טלפוני. הנדגמים מרואיינים במשך ארבעה חודשים רצופים, הפסקה של שמונה חודשים וארבעה ראיונות נוספים בארבעת החודשים שלאחר מכן. בכל חודש נפקדות 12 אלף דירות.
• סקר הוצאות והכנסות: סקר שנתי שוטף. מטרת הסקר לקבל מידע על רמת החיים, על הכנסות, על הוצאות, על בעלות על מוצרים ועל תנאי הדיור של משקי הבית בישראל. על בסיס סקר זה מחשבים את סל המוצרים והשירותים לשם חישוב מדד המחירים לצרכן, ואת מרכיב הצריכה הפרטית בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). עד שנת 2012 הלמ"ס היה מבצע שני סקרים נפרדים, סקר הכנסות וסקר הוצאות ובשנת 2012 הם אוחדו לסקר אחד.
• "סקר חברתי": סקר שנתי שמטרתו לספק מידע על תנאי החיים ועל רווחת האוכלוסייה בישראל. הסקר החברתי מורכב מחלק קבוע וחלק משתנה. החלק הקבוע, כולל מגוון שאלות בעלות מאפיינים סוציאליים בתחומי הבריאות, הדיור, התעסוקה והמצב כלכלי; החלק המשתנה חוקר בהרחבה בכל שנה נושא אחר. זהו "סקר נפשות" ונכללים בו כ-9,500 נדגמים.
• "סקר ארוך-טווח": סקר רב-שנתי, העוקב אחר מדגם קבוע לאורך שנים. מטרתו תיאור והבנת תהליכים חברתיים וכלכליים לשם תכנון מדיניות ומחקר. הסקר מתמקד בתהליכים העוברים על משקי בית בישראל בתחומים שונים לאורך זמן במעגל החיים, כגון השכלה, תעסוקה, בריאות ודיור. הסקר הוא פרויקט משותף של הלמ"ס ובנק ישראל, ביטוח לאומי, משרד האוצר ומשרד החינוך.
• "סקר ביטחון אישי": סקר שנתי שוטף שמזמין המשרד לביטחון פנים, שנערך לראשונה בשנת 2014. מטרת הסקר היא לקבל מידע על היקף הנפגעים מעבריינות באוכלוסייה, וללמוד על הנזק שנגרם לנפגעי עברה, על סוגי העברות השונות, ועל דפוסי פניית הנפגעים למשטרת ישראל ולגורמים נוספים. מטרה נוספת היא לבדוק את תחושת הביטחון האישי של האוכלוסייה. זהו סקר נפשות, המייצגות את אוכלוסיית הסקר, והוא כולל כ-7,150 נדגמים בשנה. הנתונים נאספים בשאלון למילוי עצמי באינטרנט והשלמת הפקידה נעשית בטלפון.
• "סקר אמון צרכנים": סקר חודשי שוטף הכולל את נדגמי הסקר החברתי בשנה שקדמה. מטרתו לספק מידע על עמדות הציבור וציפיותיו, בנוגע למצב הכלכלי במדינה ומצב משק הבית הנדגם. הסקר הוא בסיס לאינדיקטורים של אמון הצרכנים במשק הלאומי, ומשמש להשוואות בין-לאומיות.

סקרי מעסיקים שוטפים

הלשכה עורכת מספר סקרים שוטפים למעסיקים, ביניהם: סקרי מדדי מחירים, סקר "משרות פנויות", סקר "מגמות בעסקים" וסקר בנייה (התחלות בנייה, גמר בנייה ומכירת דירות).

סקרי רשויות

ללמ"ס מספר סקרים מתמשכים או תקופתיים הנעשים מול גופים ציבוריים ורשויות מקומיות, בהם העוסקים בדפוסי מיחזור וקיימות, ומוסדות לינה. "סקר הנדסה אזרחית", המלקט נתוני עבודות בתחומיהן של הרשויות, תאגידי המים והכבישים, נערך עד לשנת 2025 במתכונת של איסוף ישיר מול מחלקות ההנדסה, ואז הועבר לאיסוף מינהלי מרוכז ושנתי.

סקרים תקופתיים

הלשכה עורכת מספר סקרים ייעודיים וקצרי-טווח כדוגמת סקרי בריאות, סקר מקבלי תואר ראשון לבחינת שביעות רצונם ("סקר השכלה גבוהה"), וסקר מיומנויות; בעת מגפת הקורונה בישראל ומבצע עם כלביא נערכו סקרי-בזק במטרה למדוד את תגובת המשק ושיקוף החוסן האזרחי בעיתות משברים בסדרי גודל אלה.

ביקורת על הלמ"ס

מבקר המדינה

במאי 2014 פרסם מבקר המדינה דו"ח המבקר את עבודת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובדגש על שיתוף פעולה חסר עם משרדי ממשלה שונים. עיקר הממצאים היו:

תמונת המצב שהועלתה בביקורת מלמדת על ליקויים בפעולות של הלמ"ס ושל חלק ממוסדות המדינה בכל הנוגע לגיבוש המידע הסטטיסטי. המועצה הציבורית לא מילאה את תפקידיה, ובכך פגעה בקידום הפעילות הסטטיסטית במדינה. כתוצאה מליקויים אלה, לא הובטחה האיכות של חלק מהמידע הסטטיסטי הרשמי של המדינה ולא הונחה תשתית מקצועית מספקת של נתונים לשימושם של מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה, של מכוני מחקר ושל הציבור הרחב. על הלמ"ס לנקוט פעולות הנדרשות לשם שיפור הפעילות המשותפת שלה עם מוסדות המדינה בדרך שתאפשר לה לוודא שהמידע הסטטיסטי שהיא מפרסמת עומד בסטנדרדים המקצועיים הנדרשים בתחום הסטטיסטיקה; על מוסדות המדינה, לרבות אלה שנזכרו לעיל, לשתף פעולה עם הלמ"ס ולאפשר לה למלא את תפקידיה, וכן להביא לפניה מידע ולהתייעץ עמה ככל הנדרש על פי פקודת הסטטיסטיקה; על יו"ר המועצה לוודא שהיא תקבל החלטות אשר ייצקו תוכן לפעילותה ותמלא את תפקידיה על פי פקודת הסטטיסטיקה.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברשת החברתית פייסבוק
• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישום טלגרם
• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברשת החברתית אינסטגרם
• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חברה ברשת החברתית LinkedIn
• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סרטונים בערוץ היוטיוב
• פקודת הסטטיסטיקה (נוסח חדש), התשל"ב-1972, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
• שוקי שדה, סטטיסטיקה למתקדמים // אגו, תככים ומלחמות בוץ במשרדים האפרוריים של הלמ"ס, באתר TheMarker‏, 25 באפריל 2014
• יוגב שרביט, כמה תושבים יש בערים הגדולות? תלוי את מי שואלים, 2014\9\2, בבלוג "המדד המוניציפלי"
• טל שניידר, לראשונה מזה עשורים, הלמ"ס משנה את חלוקת האוכלוסייה בישראל, באתר "זמן ישראל", 10 בינואר 2022

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה42024709Q1043319