לשכת הקורבן
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
לשכת הקרבן הייתה על פי המשנה, אחת מן הלשכות בבית המקדש שנשמרו על ידי הלויים. ייעודה של לשכת הקרבן שנוי במחלוקת פרשנים, כאשר אחת האפשרויות היא שזוהי לשכה המכונה גם "לשכת הטלאים" וייעודה הוא לשמור על ששת הטלאים המבוקרים. לשיטה אחרת, מדובר בלשכה נפרדת אשר תכליתה לאחסן את מחצית השקל.
זיהוי לשכת הקרבן
המשנה במסכת מידות מספרת על מקומות השמירה בבית המקדש:
והלוים בעשרים ואחד מקום חמשה על חמשה שערי הר הבית ארבעה על ארבע פנותיו מתוכו חמשה על חמשה שערי העזרה ארבע על ארבע פנותיה מבחוץ ואחד בלשכת הקרבן ואחד בלשכת הפרוכת ואחד לאחורי בית הכפורת
לשכת הטלאים
במשנה במסכת ערכין נאמר
אין פוחתין מששה טלאים המבוקרין בלשכת הטלאים
מהמשנה נלמד שבלשכת הטלאים שמרו קרבנות מבוקרים. וגם במשנה בתמיד ג, ג מבואר שקרבן התמיד קודם שחיטתו היה מונח בלשכת הטלאים.
לבי היחס בין לשכת הטלאים לבין לשכת הקרבן מביא הרא"ש שני פירושים
- שלשכת הקרבן היא לשכת הטלאים שהייתה ממוקמת בבית המוקד בלשכה מערבית דרומית בתוכה.
- לשכה הקרבן הייתה לשכה נפרדת, שבה בה היו מבקרין את הבהמות ממומין. לשיטה זו בלשכת הטלאים רק הניחו את הקרבנות המבוקרים כמבואר בערכין ובתמיד[1].
מיקום לשכת הקרבן בתוך בית המקדש
והמפרש על תמיד דף כו: ד"ה אחד בלשכת הקרבן כ': "באותה לשכה ניתנין קרבנות המבוקרים והוא חוץ לעזרה ושער היה לה". (הוא היה לכאו' שער הקרבן שהיה בצפון העזרה). ומשמע שבלשכת הקרבן היו שומרים ולא בלשכת הטלאים. ולכאו' יש להקשות מהמשנה בערכין. לעומת זאת בתמיד דף ל. כ' המפרש בד"ה צאו והביאו טלה מלשכת הטלאים: "והכינו אותו לשחיטה ובקרו אותו לאור האבוקות". משמע שבלשכת הטלאים היו שומרים את הבהמות קודם ההקרבה, כמבואר להדיא בערכין. ומוכרחים לומר שלפי המפרש לשכת הקרבן הייתה אותה לשכה ופירוש א' ברא"ש. אלא שיש להבין את המשך דבריו שכותב שלשכת הקרבן הייתה חוץ לעזרה ולדברינו שזו לשכת הטלאים יוצא שהיא הייתה בחציו הקדוש של בית המוקד.. וגם לשיטת הרא"ש יש להבין איך יכלו הלווים לשמור בלי יכולת לשבת שכן לשכת הטלאים הייתה ממוקמת בעזרה ואסור להם לשבת שם?
- אמנם הגר"א בתמיד פ"ג מ"ג כ' ששער לשכת הטלאים וחלק מהלשכה הייתה בחול כדי שלא ירביצו הבהמות גללים בעזרה. ולפי"ז באמת היה מותר לשבת שם. וגם מיושבת שיטת המפרש שכ' שלשכת הקרבן הייתה מחוץ לעזרה.
וגם בתפארת ישראל יכין אות ט' כ': "היא הייתה במערבית דרומית בבית המוקד הגדול" והיינו לשכת הטלאים כשיטה א' של הרא"ש.
קישורים חיצוניים
- הסבר על לשכת הקרבן, מתוך אתר מכון המקדש
הערות שוליים
- ^ הרא"ש בפירושו למסכת מדות פרק א משנה א.
| חלקי בית המקדש השני | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקרא | |||||||||
|
1. לשכת הפרווה 2. בית החליפות 3. לשכת פרהדרין 4. בין האולם ולמזבח 5. תאים 6. מסיבה 7. אחורי בית הכפורת | |||||||||
| שערי המקדש | |||||||||
|
א. שער עזרת נשים ב. שער העליון ג. שער הדלק ד. שער הבכורות ה. שער המים ו. שער יכניה/הניצוץ ז. שער הקרבן ח. שער הנשים ט. שער השיר/המוקד י. שער בלי שם | |||||||||
