מוחמד ברכה
 | |||||
| מוחמד ברכה, 2011 | |||||
| לידה |
25 ביולי 1955 (גיל: 68) שפרעם, ישראל | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||
| השכלה | אוניברסיטת תל אביב | ||||
| סיעה | חד"ש, חד"ש-תע"ל | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
|
| |||||
מוחמד בָּרָכֵּה (בערבית: محمّد بركة, תעתיק מדויק: מחמד ברכה; נולד ב-25 ביולי 1955 בישראל) הוא מנהיג ערבי-ישראלי וראש ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל. שימש חבר הכנסת מטעם חד"ש, ויו"ר ועדת הכנסת למאבק בנגע הסמים.
ביוגרפיה
מוחמד ברכה נולד בשפרעם, בנו של סעיד ברכה, שמוצאו מסאפורייה. בגיל 14 הצטרף לארגון הנוער הקומוניסטי בשפרעם. ב-30 במרץ 1976, זמן קצר לפני יום הולדתו ה-21, היה שותף פעיל ב"יום האדמה" הראשון, שהתקיים במחאה על החלטת הממשלה להפקיע 20,000 דונם באזור סח'נין למטרה של "ייהוד הגליל".
ברכה למד לתואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת תל אביב, ולצד זה שימש יו"ר התאחדות הסטודנטים הערביים באוניברסיטה ובארץ כולה, נוסף על כך היה מהמקימים ומהפעילים הבולטים של תא הסטודנטים הערבי-יהודי "קמפו"ס" (ראשי תיבות של "קבוצה למעורבות פוליטית וחברתית סטודנטיאלית"), שאיחד סטודנטים יהודים וערבים מן השמאל במאבק פוליטי משותף. ב-1982 היה מיוזמי הקמת "הוועד נגד המלחמה בלבנון". עם סיום לימודיו באוניברסיטת תל אביב, שב לעיר הולדתו והחל להשתתף בפעילות הסניף המקומי של המפלגה הקומוניסטית הישראלית.
כיום הוא חבר בלשכה הפוליטית של המפלגה הקומוניסטית הישראלית. חבר מרכז ועד ההגנה על אדמות ערביות בארץ, חבר הנהלת עיתון "אל-איתיחאד", חבר הנהלת מכון אמיל תומא למחקרים וחבר מועצת המרכז הבינלאומי לשלום במזרח התיכון.
ברכה גר בשפרעם, נשוי ואב לשלושה.
קריירה פוליטית
בשנת 1999 נבחר לראשונה לכנסת, התמודד על תפקיד יושב ראש הכנסת מול אברהם בורג והפסיד. בכנסת ה-16 כיהן בתפקיד סגן יושב ראש הכנסת. כמו כן שימש יו"ר השדולה המוניציפלית בכנסת וחבר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת. לקראת הבחירות לכנסת ה-17 ניצח בהתמודדות הפנימית במועצת חד"ש על ראשות הרשימה את תע'ריד שבייטה ברוב של 69%.
לקראת הבחירות לכנסת ה-18 יצאה בל"ד במתקפה באופן כללי נגד חד"ש ובמתקפה אישית נגד מוחמד ברכה ואף קראו לו בוגד. זאת לאחר שהשתמש מספר פעמים בביטוי "שני עמינו" ובאמונה שלו בשותפות ערבית יהודית.[1][2]
במחקר שנערך בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים במהלך הכנסת ה-16, דורג ברכה כחבר הכנסת הרביעי בטיבו בעשייה חברתית.[3]
בכנסת ה-17 כיהן ברכה כחבר ועדת הכנסת, ועדת הכספים, הוועדה לפניות הציבור וממלא מקום בועדת החינוך, התרבות והספורט. בנוסף לזאת הוא כיהן כיושב ראש סיעת חד"ש.
במהלך כהונתו בכנסת יזם חוק המגן על כספים שמעבירה המדינה לרשויות המקומיות למטרות חינוך מפני עיקול. כן היה בין יוזמי החוקים לביטול איחודי הרשויות של שגור, עיר הכרמל ובאקה-ג'ת, ובין יוזמי התיקון לחוק גיל פרישה שדחה את ההעלאה המדורגת לגיל הפרישה לנשים מגיל 62 לגיל 64 עד לשנת 2017. בכנסת ה-18 עמד בראשות הוועדה למאבק בנגע הסמים, בתפקידו זה פעל נגד הפרטת המרכזים לטיפול בנפגעי סמים.[4]
בשנת 2009 החליט היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז להגיש כתב אישום כנגד ברכה באשמת תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בשל מספר תקריות במהלך הפגנות שבהם היה ברכה מעורב. ברכה הגיב כי החלטת היועץ היא פוליטית והשתתפות בהפגנות היא חלק מתפקידו של חבר כנסת.[5]
לקראת הבחירות לכנסת ה-19 נבחר ברכה פעם נוספת לעמוד בראש רשימת חד"ש, אך הודיע כי באמצע הקדנציה יתפטר, כדי לפנות מקום למועמד חדש.
בשנת 2014 הורשע ברכה בתקיפת אזרח, במהלך הפגנה.[6] במאי 2015 ביטל בית המשפט המחוזי את ההרשעה[7]
בינואר 2015 הודיע על פרישתו מן החיים הפוליטיים.[8]בבחירות לכנסת העשרים הוצב במקום האחרון (120) ברשימה המשותפת.
באוקטובר 2015 נבחר ברכה לראש ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל.[9]
עמדותיו המדיניות
ברכה מתאר את ערביי ישראל "בני העם הפלסטיני בגליל, במשולש ובנגב". הוא דוגל בהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, האמורה להפוך לשיטתו ל"מדינת כל אזרחיה", וקורא לאפשר לערבים אזרחי המדינה לשוב לכפריהם שנחרבו ב-1948 ולבנות אותם מחדש.[10] בעבר הציע ברכה להחליף את המנון המדינה "התקווה" בשירו של שאול טשרניחובסקי "אני מאמין".[11]
בשנת 2005 השתתף בכנס סולידריות עם העם הסורי שנערך בנצרת, שם האשים את ממשלות ארצות הברית וישראל בניסיון לסכסך בין סוריה ללבנון.[12]
ב-2006 השתתף בהלווייתה של תושבת שדרות שנהרגה מפגיעת קסאם, וזאת כדי להביע מסר ברור נגד פגיעה בחפים מפשע.[13]
ב-2010 השתתף במשלחת של חברי הכנסת הערבים ללוב בהזמנת שליטהּ אז, מועמר קדאפי. ברכה טען כי לפגישה עם קדאפי "חשיבות מרחיקת לכת" מבחינת ערביי ישראל.[14]
ב-2013 התנגד נחרצות למתווה פראוור שהציעה הממשלה לפתרון בעיות התיישבות הבדואים בנגב.
קישורים חיצוניים
מוחמד ברכה, באתר הכנסת (לגרסה בערבית)- מוחמד ברכה, באתר כנסת פתוחה
- שחר אילן, ח"כ ברכה: על בשארה לשוב ולהתמודד עם ההאשמות, באתר הארץ, 29 באפריל 2007
- יוסי ורטר, "ח"כ מוחמד ברכה, אתה באמת חושב שהמדינה פשיסטית?", באתר הארץ, 12 במאי 2010
- אריק בנדר, ח"כ ברכה יצטרף למשלחת לאושוויץ, באתר nrg, 9 בינואר 2010
גידי וייץ, עוד לא
אבדה תקוותו. ראיון פרישה עם מוחמד ברכה, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2014
הערות שוליים
- ^ ח"כ מוחמד ברכה מדבר בכנס של חד"ש בתל אביב - YouTube
- ^ صار لازم نقرر
- ^ רותי סיני, דירוג: הפעילות חברתית - מפד"ל והערביות, באתר הארץ, 22 במרץ 2006
- ^ יש לאפשר לכל מי שמעוניין בטיפול בתחליף סם לקבל טיפול במרכזים לחלוקת תחליף הסם באופן מידי”
- ^ תומר זרחין וג'קי חורי, היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, החליט להגיש כתב אישום נגד יו"ר חדש, ח"כ מוחמד ברכה, הארץ, 1 בנובמבר 2009.
- ^ ח"כ מוחמד ברכה הורשע בתקיפת אדם, ישראל היום, 23 במרץ 2014.
- ^ גלי גינת, בוטלה הרשעתו של חבר הכנסת לשעבר מוחמד ברכה, באתר ynet, 10 במאי 2015
- ^ http://www.mako.co.il/news-military/politics-q1_2015/Article-6fe20c99617fa41004.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=237936823
- ^ חסן שעלאן, ח"כ לשעבר מוחמד ברכה נבחר לראש ועדת המעקב של ערביי ישראל, באתר ynet, 24 באוקטובר 2015
- ^ דן שיפטן, זהותם החדשה של הח"כים הערבים, תכלת 13, סתיו התשס"ג 2002
- ^ פרוטוקול מס' 337 של ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שני, ט"ז בכסלו התשס"ה, 29 בנובמבר 2004
- ^ נאום העכבישים של ח"כ ברכה, אתר nrg
- ^ אריק בנדר, כתבה, באתר nrg, 26 בנובמבר 2006
- ^ ח"כ ברכה בלוב: אירוע היסטורי בעל חשיבות, אתר nrg
