אייל זמיר
 | |||||||||
| דיוקנו הרשמי של הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר, מרץ 2025 | |||||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל משרד הביטחון | ||||||||
| תקופת פעילות | 1984–2022, 2025 – מתמשך | ||||||||
| דרגה |
 רב-אלוף | ||||||||
| תפקידים בשירות | |||||||||
| |||||||||
| פעולות ומבצעים | |||||||||
| תפקידים אזרחיים | |||||||||
| |||||||||
אייל זמיר (נולד ב-26 בינואר 1966, ה' בשבט ה'תשכ"ו) הוא קצין בדרגת רב-אלוף, המכהן כראש המטה הכללי[1][2] ה-24 של צה"ל. במהלך שירותו הצבאי שירת בין היתר כסגן הרמטכ"ל, מפקד פיקוד הדרום, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, מפקד עוצבת געש, מפקד עוצבת עמוד האש, ראש מטה זרוע היבשה ומפקד חטיבה 7.
ב-2022 פרש מצה"ל וכיהן כמנכ"ל משרד הביטחון תחת שר הביטחון יואב גלנט. בשנת 2025 התמנה לראש המטה הכללי בצה"ל. החליף בתפקידו את רב-אלוף הרצי הלוי. זמיר נכנס לתפקיד בתור מפקד הצבא השני במהלך מלחמת חרבות ברזל, ופיקד על צה"ל במהלך מבצע עם כלביא.
ביוגרפיה
זמיר נולד וגדל באילת, הבכור בשלושת ילדיהם של יפה ושלמה.[3] אימו של זמיר נולדה בארץ ישראל והתגוררה בירושלים, והיא בת למשפחת עבאדי, שהגיעה מהעיר חלב. אביו שלמה שירת בצה"ל בדרגת סגן-אלוף והוצב באילת.[4] סבו של זמיר מצד האב, אהרון, עלה ארצה מתימן בשנות ה-20 של המאה ה-20, שירת כלוחם באצ"ל ונפצע פעמיים.
זמיר הוא בוגר מחזור ט"ז, פלוגת ערבה, של הפנימייה הצבאית לפיקוד בתל אביב, שפעלה באותה עת לצד הגימנסיה העברית "הרצליה".[5]
זמיר התגייס לחיל השריון בשנת 1984.[6] בשנת 1985 סיים קורס מפקדי טנקים בהצטיינות והשתתף בלחימה בדרום לבנון (1985–2000), בין היתר בהיתקלות מצפון לזרעית, שבמהלכה הרג צוות הטנק בפיקודו שני מחבלים.[7] בשנת 1986 סיים קורס קצינים בבה"ד 1, הוסמך לקצין שריון והיה מפקד מחלקה ומפקד פלוגה בחטיבה 500 ובחטיבה 460. כמ"פ, בתקופת האינתיפאדה הראשונה, פיקד על מוצבים ברצועת הביטחון בלבנון בלחימה נגד ארגוני הטרור. בשנים 1992–1994 שירת כקצין אג"ם של חטיבה 7 (בדרגת רב-סרן). מ-1994 ועד 1996 שירת כמפקד גדוד 75 בחטיבה 7 (בדרגת סגן-אלוף). בהיותו מג"ד פיקד על רכס עלי טאהר ועל המוצבים בופור ודלעת ברצועת הביטחון בלבנון וביצע פעילות בט"ש ומבצעים ביהודה ושומרון.
ב-1996 מונה למפקד גדוד 198, שהיה גדוד קמ"ט מרכבות בבית הספר לשריון. בתפקיד זה שירת עד 1997, אז יצא לשנת לימודים בבית הספר למלחמה בצרפת. בשנים 1998–2000 שירת כקצין אג"ם של עוצבת הפלדה.
תפקידי קצונה בכירים
בשנים 2000–2002 היה ראש מחלקת תורת חיל שריון (תח"ש) במפקדת קצין שריון ראשי (מקשנ"ר), ושירת במקביל כמפקד חטיבה 656, חטיבת מילואים בפיקוד המרכז (בדרגת אלוף-משנה). במהלך מבצע חומת מגן, השתתפה החטיבה בפיקודו בכיבוש העיר ג'נין, ועסקה בטיהור העיר ממחבלים ומתשתיות טרור. בשנים 2002–2003 היה מפקד המרכז לאימונים טקטיים (מא"ט) במרכז הלאומי לאימונים ביבשה (מל"י), במקביל לתפקידו כמפקד חטיבת המילואים.
בשנים 2003–2005 היה מפקד חטיבה 7.[8] במסגרת תפקידו פיקד על הגזרה המרכזית ברצועת עזה והוביל מבצעים התקפיים נגד ארגוני הטרור בגזרת העיר ח'אן יונס ובמחנות המרכז. בשנת 2005 שולבה החטיבה תחת פיקודו של זמיר בביצוע תוכנית ההתנתקות,[9] וזמיר שירת כמפקד "המעגל החמישי" של כוחות הפינוי, האמון על סגירת רצועת עזה לכניסת ישראלים.[10]
בשנים 2007–2009 שירת כמפקד אוגדה 143 (בדרגת תת-אלוף), ובמקביל פיקד על קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים (קמ"פ-קמ"ג). ביוני 2009 התמנה למפקד אוגדה 36 (עוצבת געש). בתקופתו השלימה האוגדה הסבה למערכת צבא יבשה דיגיטלי (צי"ד).[11] ב-2011 מונה לראש מטה זרוע היבשה.
בנובמבר 2012 מונה למזכיר הצבאי (בדרגת אלוף) של ראש הממשלה[12] בנימין נתניהו. בתקופה זו ביצע צה"ל את המבצעים "שובו אחים" ו"צוק איתן". ב-3 בספטמבר 2015 סיים את תפקידו כמזכיר הצבאי.
ב-14 באוקטובר 2015 נכנס לתפקידו כמפקד פיקוד הדרום.[13] בשלהי כהונתו החלו העימותים בגבול ישראל – רצועת עזה, והושם המיקוד על איתור וסיכול מנהרות התקפיות חוצות גדר ועל הקמת מכשול אינדיקטיבי בגבול עם הרצועה והתמודדות עם הפגנות הטרור בגבול.[14] ב-6 ביוני 2018 סיים את תפקידו כמפקד פיקוד הדרום.[15]
כסגן הרמטכ"ל
ב-13 בדצמבר 2018 מונה לסגן הרמטכ"ל,[16] ומילא את התפקיד עד 11 ביולי 2021. בתקופת כהונתו הוביל תהליכי בניין כוח במסגרת תר"ש "תנופה", הוביל וגיבש את תפיסת ההפעלה נגד איראן שאומצה על ידי הרמטכ"ל ושר הביטחון, ושירת כסגן הרמטכ"ל במסגרת "מבצע שומר החומות".
ב-13 ביוני 2022 הודיע שר הביטחון בני גנץ על תחילת התהליך לבחירת הרמטכ"ל ה-23 של צה"ל. זמיר היה מועמד לתפקיד, לצד הרצי הלוי ויואל סטריק ולבסוף גנץ בחר בהלוי.[16]
כמנכ"ל משרד הביטחון
.jpg)
זמן קצר אחרי מינויו של יואב גלנט לתפקיד שר הביטחון הוא בחר בזמיר לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון, וב-1 בפברואר 2023 נכנס זמיר רשמית לתפקידו.[17] עם כניסתו לתפקיד הציג זמיר את יעדי הפעולה המרכזיים: אישור תקציב הביטחון, גיבוש תוכנית רב-שנתית למשרד הביטחון ותמיכה בתר"ש צה"ל, הגדלת תקציבי המחקר והפיתוח, ובחינת הקמת התארגנויות חדשות במפא"ת ובכלל זאת דגש לנושאי בינה מלאכותית ורובוטיקה, קידום היצוא הביטחוני, קידום תוכנית שוה"ם 4 לפינוי מחנות צה"ל נוספים ממרכז הארץ, המשך רפורמת "נפש אחת" (לשיפור הטיפול בנכי צה"ל), הרחבת הדיגיטציה במשרד הביטחון, צמצום הבירוקרטיה ושיפור השירות לציבור.[18][19][20]
זמיר מילא תפקיד זה גם במהלך מלחמת חרבות ברזל. לאחר שהשר ישראל כ"ץ החליף את השר גלנט כשר הביטחון בנובמבר 2024, ביקש זמיר לסיים את תפקידו, אך ניאות להישאר לבקשת השר כ"ץ עד בחירתו של מנכ"ל חדש.[21] בעקבות ההחלטה למנותו לרמטכ"ל, סיים זמיר ב-6 בפברואר 2025 את כהונתו כמנכ"ל משרד הביטחון.
כראש המטה הכללי
ב-1 בפברואר 2025 הודיעו שר הביטחון כ"ץ וראש הממשלה נתניהו כי בחרו בזמיר כמועמד להחלפת הרמטכ"ל הרצי הלוי,[22] וב-16 בפברואר 2025 אושר מינויו פה אחד על ידי הממשלה. ב-5 במרץ 2025 נכנס זמיר לתפקיד של הרמטכ"ל ה-24.[23] זמיר הוא הרמטכ"ל הראשון שהתחיל את דרכו בחיל השריון, כאיש צוות טנק.[24] עם כניסתו לתפקיד אישר שורה ארוכה של מינויים בצה"ל שהוקפאו לפני כניסתו לתפקיד על ידי השר כ"ץ.[25][26]
באחת מהחלטותיו הראשונות, וכחלק מהלקחים שהופקו בעקבות טבח שבעה באוקטובר, הורה לבטל את ההדממות בצה"ל.[27] זמיר החליט בנוסף על פירוק אגף האסטרטגיה והמעגל השלישי, והעברת התכולות שבו לגופים אחרים. עוד הנחה על הקמת חטיבת שריון סדירה נוספת, ועל בחינת הקמת חטיבת חי"ר סדירה נוספת. וכן על הקמה מחודשת של פלוגות סיור השריון שפורקו במסגרת תר"ש תנופה ובחינת הפיכת אחת מהן לחרדית.[28] עוד טרם כניסתו לתפקיד, התקדמו הכנות אינטנסיביות בחיל האוויר לאפשרות של תקיפה באיראן זה מספר חודשים, והן המשיכו בתאוצה תחת פיקודו.[29] זמיר נקט יד קשה כדי לחזק את המשמעת בצבא, הוא גער בחתרנות של דרג פוליטי להחלטותיו,[30] הדיח את תא"ל ארז וינר על אובדן מסמכים מסווגים, הדיח טייסי מילואים שיצאו במחאה על החלטות הממשלה,[31] והכריז עוצר אימונים לאחר מספר תאונות שנבעו מהתרשלות מסכנת חיים.[32]
ב-18 במרץ 2025, לאחר קיפאון הפסקת האש, פתח צה"ל בפיקודו במכת הפתיחה האווירית של מבצע עוז וחרב בעזה. לאחר תום המערכה בצפון, היה צה"ל יכול לשוב לעזה במלוא כוחו. הרמטכ"ל הגה תוכנית השתלטות מדורגת על הרצועה, כדי ללחוץ על חמאס לבצע עסקת חטופים ולהפחית בנפגעים לכוחות צה"ל. בתוך כך השתלט צה"ל על העיר רפיח מחדש, וכבש את ציר מורג מצפון לה. ב-13 במאי בוצעה ההתנקשות במוחמד סינוואר.[33] לאחר שחמאס לא התפשר על הצעת העסקה של שליח נשיא ארצות הברית סטיב ויטקוף, הוחלט להרחיב את המהלך הצבאי ולפתוח במבצע מרכבות גדעון, שכלל תמרון של חמש אוגדות בתוך עזה. ההיגיון המאסף של הפעולה היה המשך מדרגות לחץ כדי להשיג עסקה, תוך מימוש הדרגתי של כיבוש הרצועה. זמיר שם קץ לתפיסת הפשיטות לתוך השטח, והחליף אותה בהישארות בשטח הכבוש ואחיזה בו. בסדרת דיוני קבינט מתוחים, זמיר גם פתר את הפלונטר סביב הסיוע ההומניטרי. הוא עמד על כך שחיילי צה"ל לא ינהלו את החלוקה,[34] ובסופו של דבר הוקמה חברה אמריקאית בחסות ישראלית וכוח אבטחה מקומי עזתי שלקחו אחריות על הסיוע. הקמת מנגנון הסיוע החדש גרעה מחמאס את הבלעדיות על המזון בעזה, איזנה את מחירי מוצרי היסוד ברצועה, וערערה את השליטה של חמאס באוכלוסייה העזתית.[35] ב-28 בספטמבר 2025 פורסם כי לפני היציאה לכיבוש עזה העביר לראש הממשלה נתניהו ולשר הביטחון ישראל כ"ץ מסמך סודי. המסמך הזהיר כי לוחמי צה"ל חוזרים לאותם המקומות ללא תכלית מדינית, כי ישראל מסרבת למצוא תחליף לחמאס ברצועה, כי לפעולה הצבאית נדרשת השלמה מדינית וכי הפעולות המבצעיות מסכנות את החטופים.[36][37]
באפריל 2025 התריע זמיר בפני הדרג המדיני כי קיים מחסור גדול בכוח אדם לוחם בצה"ל, ובאמצעות הכוח הקיים לא ניתן לכבוש מחדש חלקים נרחבים ברצועת עזה.[38] בהמשך לכך האיץ הרמטכ"ל את תהליך הוצאת צווי הגיוס לנוער החרדי ופעל לקדם ענישה על עריקות,[39] תוך שהוא מדגיש בפני הדרג המדיני שהסנקציות מטעם הצבא לא יספיקו, וכי נדרשת חקיקה בהקדם לקידום גיוס חרדים.[40] בתחילת מאי 2025 נתן הנחיה להוצאת צווי גיוס מיידים של 24,000 מלש"בים חרדים, מתוך כוונה להוציא 50,000 צווי גיוס נוספים ביולי.[41]
בזירת לבנון המשיך זמיר את מדיניות קודמו, ויחד עם אלוף הפיקוד אורי גורדין נקט במדיניות של אכיפה נוקשה של הסכם ישראל–לבנון 2024, תוך תקיפת מטרות טרור בדרום לבנון, בעומק לבנון ואף בביירות.[42] מול סוריה ישראל נתנה ערובות ביטחוניות לעדה הדרוזית מפני משטר אחמד א-שרע ואף ביצעה תקיפות הרתעה סמוך לארמונו בדמשק, להבהיר לו שפגיעה בעדה הדרוזית תיענה בפגיעה במשטרו.[43] מול תנועת "אנצאר אללה" (החות'ים) בתימן המשיך את מדיניות התקיפות האוויריות נגד תשתיות, בייחוד לאחר סיום מבצע פרש קשוח בידי ארצות הברית בראשית מאי 2025. לאחר שטיל בליסטי חדר את מערכות ההגנה האווירית ופגע סמוך לנתב"ג, הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר פיקדו על מבצע עמידת ראש בו השמידו את נמל התעופה הבינלאומי בצנעא.[44]
במשך מספר חודשים היה זמיר איש מפתח בקבוצה מצומצמת של מקבלי החלטות שדנה בהתפתחות האיום האיראני והבשלת ההיערכות להשמדתו.[45] ב-13 ביוני 2025 פתח צה"ל, בפיקודו של זמיר, במבצע עם כלביא, לסיכול תוכנית הגרעין האיראנית. במבצע תקפה ישראל את תשתית תוכנית הגרעין ואת תשתית הטילים הבליסטיים של איראן והרגה בכירים איראניים.[46] שבוע לאחר תחילת המבצע יצא זמיר בהצהרה על מטרות המבצע.[47] מערכת הביטחון הישראלית הצליחה להרוג את ראשי הצבא ומשמרות המהפכה, כולל מוחמד באקרי, חוסיין סלאמי, ע'ולאם עלי רשיד, עלי שאדמאני וסעיד איזאדי. נהרגו גם בכירי תוכנית הגרעין, ובהם פריידון עבאסי-דוואני.[48] צה"ל השיג עליונות אווירית במערב ובמרכז איראן תוך ימים ספורים, ותקף אף במשהד במזרח המדינה, השמיד איומי נ"מ, מכ"מים ומשגרי טילים, מה שהקטין את היקף התגובה האיראנית ואת היקף הפגיעה בעורף הישראלי.[49] הרמטכ"ל זמיר לקח חלק במאמצי השכנוע של ארצות הברית להצטרף, לצורך השמדת המתקן הגרעיני בפורדו, שישראל לא יכלה להשמידו מהאוויר.[50] התקיפה האמריקאית באיראן התבצעה במבצע פטיש חצות. בליל 23 ביוני הוסכם על הפסקת אש. בתום המערכה אמר: "תכננו להישג מסוים, גבוה. והשגנו הישג גבוה ממה שתכננו".[51] בהמשך חלק מחמאות לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון ישראל כ"ץ על חלקם בהובלת המבצע.[52]
זמיר הוא בוגר פו"ם והמכללה לביטחון לאומי, בעל תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני מאוניברסיטת חיפה, שניהם במדע המדינה.[53][54] הוא בוגר הקורס לניהול (GMP - General Management Program[55]) מבית הספר וורטון של אוניברסיטת פנסילבניה, ובוגר אקול מיליטר בפריז, צרפת. בשנת 2021 יצא לשנת מחקר במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון שבארצות הברית.[56] במסגרת לימודיו פורסמה עבודתו על גיבוש תפיסת הניצחון ועקרונות פעולה במערכה האזורית נגד איראן ושלוחותיה במזרח התיכון.
משפחתו
זמיר מתגורר ברמות השבים.[57] הוא נשוי לאורנה (לבית נתנזון), לשעבר דוברת עיריית הוד השרון וסמנכ"לית העירייה. השניים הורים לשלושה ילדים.[58][59] בנם א' הוא רב-סרן במילואים בחיל השריון,[60] ביום העצמאות ה-73 למדינת ישראל קיבל את אות מצטיין הרמטכ"ל במסגרת שירותו.[61]
השקפתו הביטחונית
ב-2007, לאחר האינתיפאדה השנייה, פרסם זמיר מאמר בכותרת "לחימה מוסרית בטרור" בכתב העת "מערכות". בעניין הפללת טרוריסטים לצורך סיכול ממוקד, הוא דורש "הקביעה תהיה על בסיס ראיה מוצקה ואמינה, אשר תהיה קבילה בבית המשפט". זמיר מציע גם עקרונות מוסריים לפעולות ענישה קולקטיבית כנגד עם אשר תומך בטרור ומבצע טרור עממי: עקרון המידתיות, ולפיו כל עוד סובל צד אחד מפעולות של טרור עממי, תימשך הענישה הקיבוצית נגד העם התוקפן; עקרון האי-קטלניות, ולפיו את פעולות הענישה הקיבוצית יש להגביל לאמצעים לא קטלניים; ועקרון ההומניות, ולפיו המאבק צריך להיעשות תוך גרימת נזק מינימלי לאוכלוסייה האזרחית ("אין לנקוט בפעולות העלולות לגרום לסבל קיומי פיזי"), ולכן הרעבת אוכלוסיית האויב, ניתוקה ממקורות המים ומניעת תרופות הם צעדים בלתי מוסריים, אך סנקציות כלכליות, ניתוק זרם החשמל, הטלת סגרים ומניעת מעבר חומרי גלם ודלק הם צעדים לגיטימיים.[62]
בנאום שנשא עם סיום תפקידו כסגן הרמטכ"ל ביולי 2021 ציין זמיר כי מדינת ישראל עלולה לעמוד בפני מערכה כבדה, ארוכה, רב-זירתית, משולבת באתגרי פנים, במתארי עורף-חזית ועומק. לשם כך, אמר, יש צורך ביכולת הכרעה, אורך נשימה, עתודה חזקה, יכולות טכנולוגיות מתקדמות, ומסה קריטית של איכות וכמות אנושית.[63]
בחודש מאי 2022, בעבודה שפרסם כעמית מחקר במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, הצביע זמיר על שבעה עקרונות הנדרשים לניצחון על איראן במערכה האזורית. הוא ציין את הצורך להכיר כי מדובר במערכה מתמשכת, רב-זירתית, ורב-תחומית והדגיש את החשיבות הרבה לפעולה רב-ממדית, להחלשת יכולותיה ולפגיעה בשלוחותיה באמצעות הפעלת לחץ ישיר ועקיף עליהן.[56]
במהלך מלחמת חרבות ברזל חזר והדגיש את הצורך בבניין כוח באמצעות תעשייה מקומית ישראלית ובהפחתת התלות באספקת תחמושת מארצות הברית.
קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אישים | ||
|
פורטל צה"ל | ||
- המזכיר הצבאי של ראש הממשלה- אלוף אייל זמיר, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 27 בנובמבר 2012
- חילופי מפקד אוגדה 36, באתר דובר צה"ל, 17.6.2009
- עמיר רפפורט, התמרון הוא במרכז, אתר "ישראל דיפנס", 20.07.2012
- עידן סונסינו, במז"י שוקדים על מענה לאיום הנ"ט: "כשהאויב יירה – הוא ייחשף ויפגע", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 9 במאי 2012
- עידן סונסינו, השנה הבאה של מז"י: גדודי החי"ר קטלניים יותר ושרידים יותר, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 13 בספטמבר 2012
- אמיר בוחבוט, הרמטכ"ל הבא? מצעד תתי-האלופים המבטיחים בצה"ל, באתר וואלה, 16 בספטמבר 2012
- יואב לימור, "אם צה"ל יקבל אחריות, בתוך שבועיים־שלושה נגיע ל־30 אלף בדיקות ביום", באתר ישראל היום, 8 באפריל 2020
- אייל זמיר, באתר "בהשקט ובבטחה"
- טל שניידר, המערכה האזורית נגד איראן - על פי המועמד לרמטכ"לות אייל זמיר, באתר "זמן ישראל", 10 ביולי 2022
מי אתה אייל זמיר? סיפורו של הרמטכ"ל הבא של ישראל, כתבה בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב, 2 בפברואר 2025- רון קריסי, חביב הפוליטיקאים, בעל "עמוד שדרה ערכי": הרמטכ"ל אייל זמיר | פרופיל, באתר ynet, 5 במרץ 2025
- רון בן ישי, איך הרמטכ"ל זמיר מתכוון לטלטל את צה"ל ולהכריע את חמאס, באתר ynet, 7 במרץ 2025
- צבי האוזר, אין "קצינים שלנו": רא"ל זמיר מציב את קו ההגנה הקדמי של צה"ל, באתר ישראל היום, 26 במרץ 2025
מכּתביו:
- לחימה מוסרית בטרור, מתוך אתר "מערכות" 414, ספטמבר 2007, עמ' 28–37
- המערכה האזורית נגד איראן על השליטה במזרח התיכון, מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, 2022 (ארכיון)
הערות שוליים
- ↑ איתי בלומנטל, כרמלה מנשה, גילי כהן, אייל זמיר הוא הרמטכ"ל הבא של צה"ל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 1 בפברואר 2025
- ↑ אבי אשכנזי, הקרב על סגן הרמטכ"ל החל: הבכיר שהביס את חיזבאללה חזק על הכוונת, באתר מעריב אונליין, 2 בפברואר 2025
- ↑ לילך שובל, נער הפנימיה מאילת שהגיע לפסגת הצבא: אייל זמיר יהיה הרמטכ"ל השריונר הראשון מאז דדו, באתר ישראל היום, 1 בפברואר 2025
- ↑ רון קריסי, חביב הפוליטיקאים, בעל "עמוד שדרה ערכי": הרמטכ"ל אייל זמיר | פרופיל, באתר ynet, 5 במרץ 2025
- ↑ אייל זמיר, באתר בהשקט ובבטחה
- ↑ גל פרל פינקל, אחרי שנבחר רמטכ"ל, הקרב הוא על זהות סגנו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 1 בנובמבר 2018
- ↑ אייל זמיר, "רוח המפקד", בתוך: אל מול הלבנון, הוצאת חיל החינוך והנוער, 2021, עמ' 19, כפי שהועלה באתר "פרש".
- ↑ אמיר בוחבוט, צרוב בזיכרון, באתר nrg, 12 בספטמבר 2005
- ↑ חטיבה 7 סער, באתר יד לשיריון
- ↑ אפרת וייס וחנן גרינברג, 12 חיילים סירבו פקודה בכיסופים, 3 התחרטו, באתר ynet, 17 ביולי 2005
- ↑ סיום תרגיל אוגדה 36, באתר צה"ל, 17.9.2010
- ↑ יוני קמפינסקי, "האנשים הם המרכיב העוצמתי האמיתי של צה"ל", באתר ערוץ 7, 26 בנובמבר 2012
- ↑ קובי פינקלר, "ניצחנו ב'צוק איתן' ונשארנו בני אדם", באתר ערוץ 7, 14 באוקטובר 2015
- ↑ גל פרל פינקל, התבססות חיזבאללה בלבנון לא משנה את מערך הכוחות באזור, באתר וואלה, 28 באוגוסט 2017
- ↑ אמיר בוחבוט, האלוף שהוריד גיליוטינה על חמאס עוזב את עזה - ומסמן את היעד הבא, באתר וואלה, 9 ביוני 2018
- ^ 16.0 16.1 יואב זיתון ואיתמר אייכנר, סגן הרמטכ"ל הבא: אייל זמיר, באתר ynet, 22 בנובמבר 2018
- ↑ מערכת משרד הביטחון, מנכ"ל חדש למשרד הביטחון: אלוף (מיל') אייל זמיר, באתר משרד הביטחון, 1.2.2023
- ↑ דבר המנכ"ל, באתר משרד הביטחון, 1 בפברואר 2023
- ↑ יובל אזולאי, אייל זמיר ימונה לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון, באתר כלכליסט, 2 בינואר 2023
- ↑ ניר דבורי, שר הביטחון גלנט החליט: אייל זמיר מונה לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון, באתר מאקו, 2 בינואר 2023
- ↑ יובל אזולאי, מנכ"ל משרד הביטחון מקדם עסקאות ענק וממתין להזדמנות להיות הרמטכ"ל הבא, באתר כלכליסט, 5 בינואר 2025
- ↑
מיכאל האוזר טוב, נתניהו וכץ הודיעו כי אייל זמיר ימונה לרמטכ"ל הבא, באתר הארץ, 1 בפברואר 2025
- ↑ יואב זיתון, גלעד כהן, הרמטכ"ל אייל זמיר נכנס לתפקיד: "חמאס טרם הוכרע, פני החטופים לנגד עיניי", באתר ynet, 5 במרץ 2025
- ↑ איתמר אייכנר, מורן אזולאי, יואב זיתון, יואב קרן, הרמטכ"ל הבא: אייל זמיר, באתר ynet, 1 בפברואר 2025
- ↑ איתי בלומנטל, יממה אחרי כניסתו לתפקיד: הרמטכ"ל אייל זמיר הכריז על עשרות מינויים חדשים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 6 במרץ 2025
- ↑ אבי אשכנזי, אייל זמיר עוד לא יממה בתפקיד וכבר התחיל את הרפורמה: אלו המינויים החדשים, באתר מעריב אונליין, 5 במרץ 2025
- ↑ יוסי יהושוע, הרמטכ"ל זמיר מבטל את ההדממות בצה"ל: "הצבא יהיה דרוך כל השנה" | פרסום ראשון, באתר ynet, 10 במרץ 2025
- ↑ אמיר בוחבוט, חטיבת חי"ר נוספת, פלס"ר חרדי ומינויים חדשים: עיקרי ההחלטות של הרמטכ"ל החדש, באתר וואלה, 5 במרץ 2025
- ↑ יוסי מלמן, מאחורי רעש מטוסי הקרב: התוכנית לתקיפת איראן, באתר הארץ, 21 באפריל 2025
- ↑ שלום ירושלמי, ההתנגשות הטריטוריאלית בין ישראל כ"ץ ואייל זמיר, באתר "זמן ישראל", 26 במרץ 2025
- ↑ יוסי יהושוע, הרמטכ"ל נכנס לחדר ושיגר מסר: "אל תחזרו על הטעויות" | מאחורי פגישת החירום עם הטייסים, באתר ynet, 9 באפריל 2025
- ↑ הרמטכ"ל הורה בעקבות שורת תקלות: עוצר בטיחות בצה"ל, באתר ערוץ 7, 20 באפריל 2025
- ↑ עינב חלבי, גורלו של מוחמד סינוואר טרם נודע, נמשכות התקיפות בחאן יונס: "54 נהרגו מהלילה", באתר ynet, 15 במאי 2025
- ↑ ירון אברהם, ההתכתשות של הרמטכ"ל עם הדרג המדיני: "חיילים לא יחלקו אוכל - סוף פסוק" | פרסום ראשון, באתר מאקו, 4 במאי 2025
- ↑ עמית סגל, נתניהו בדיון סגור: "מרכזי החלוקה הם הישג, נשמור על זה גם בעסקה", באתר מאקו, 30 במאי 2025
- ↑ זמיר העביר מסמך אזהרה חריג לנתניהו וכ"ץ: "אין תכלית מדינית", באתר ynet, 28 בספטמבר 2025
- ↑ מוריה אסרף, אזהרת הרמטכ"ל לנתניהו: "הפעולות המבצעיות מסכנות את החטופים", באתר חדשות 13, 28 בספטמבר 2025
- ↑ יואב זיתון, הרמטכ"ל לדרג המדיני: יש מחסור גדול בלוחמים - לא ניתן לממש כך את השאיפות בעזה, באתר ynet, 14 באפריל 2025
- ↑ אמיר בר-שלום, זמיר מסמן טריטוריה, באתר "זמן ישראל", 11 במאי 2025
- ↑ אבי אשכנזי, רעידת אדמה בחברה החרדית: מהפכת הגיוס של הרמטכ"ל אייל זמיר יוצאת לדרך, באתר מעריב אונליין, 1 במאי 2025
- ↑ אבי אשכנזי, באופן המיידי: הרמטכ"ל אייל זמיר החליט על צעד דרסטי - שמעביר מסר לממשלה, באתר מעריב אונליין, 6 במאי 2025
- ↑ יש ללבנון בעל בית חדש שהכניס את המדינה להלם: ישראל נתנה לנו "סטירת לחי", באתר מעריב אונליין, 7 ביוני 2025
- ↑ אבי אשכנזי, ואז, בשעה 4:37: הגיעה התשובה של ישראל לאל ג'ולאני ולדרוזים, באתר מעריב אונליין, 2 במאי 2025
- ↑ ניצן שפירא, ירון שניידר, ספיר ליפקין, ניר דבורי, לאחר אזהרה חסרת תקדים: ישראל תקפה יעדים בנמל התעופה הבין-לאומי בצנעא, באתר מאקו, 6 במאי 2025
- ↑ אמיר בוחבוט, החשש בצה"ל מהפתעה איראנית, וההערכה: תוך שבוע ניתן לסיים את המלחמה, באתר וואלה, 17 ביוני 2025
- ↑ ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, יואב זיתון, דניאל אדלסון, בניינים בטהרן נחרבו, מפקד משמרות המהפכה והרמטכ"ל חוסלו. חמינאי: "יהיה עונש קשה", באתר ynet, 13 ביוני 2025
- ↑
"מיום ליום חופש הפעולה שלנו מתרחב ושל האויב מצטמצם", באתר צה"ל, 20 ביוני 2025
- ↑ רונן ברגמן, בלעדי: מאחורי הקלעים של מבצע "נרניה" לחיסול צמרת מדעני הגרעין באיראן, באתר ynet, 19 ביוני 2025
- ↑ אמיר בוחבוט, הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר בהערכת מצב: "הדרך לאיראן נסללה", באתר וואלה, 14 ביוני 2025
- ↑ אבי אשכנזי, הרמטכ"ל אייל זמיר סיכם את המלחמה מול איראן - ואז הצליח להמם את העולם, באתר מעריב אונליין, 25 ביוני 2025
- ↑ איתמר אייכנר, הרמטכ"ל: "השגנו הישג גבוה ממה שתכננו למבצע", באתר ynet, 25 ביוני 2025
- ↑ אלישע בן קימון, הרמטכ"ל שיבח את נתניהו על המלחמה באיראן: "ההובלה שלך - מעשה אומנות", באתר ynet, 1 ביולי 2025
- ↑ בוגר האוניברסיטה, אייל זמיר, מונה לרמטכ"ל הבא של צה"ל, באתר ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב
- ↑ קורות חייו של אלוף אייל זמיר, דובר צה"ל, 11 ביולי 2021 (ארכיון)
- ↑ General Management Program, The Wharton School
- ^ 56.0 56.1 אייל זמיר, המערכה האזורית נגד איראן על השליטה במזרח התיכון. The Washington Institute for Near East Policy, 2022
- ↑ עמוס הראל, באופן נדיר לתקופה, מינויו של זמיר לרמטכ"ל הוא ההחלטה הנכונה והמתבקשת, באתר הארץ, 2 בפברואר 2025
- ↑ הקצין שעשוי להיות הרמטכ"ל ה-24: מי אתה אייל זמיר?, באתר ישראל היום, 21 בינואר 2025
- ↑ דפנה ליאל, הסיכום של זמיר עם נתניהו וכ"ץ, ומה לגבי חוק הפטור מגיוס?, באתר מאקו, 1 בפברואר 2025
- ↑ יואב זיתון, הרמטכ"ל פגש את בנו בעזה: "לשבור את האויב", באתר ynet, 21 ביולי 2025
- ↑ אשר אטדגי, האבא אלוף הבן בדרך: סגן אורי זמיר – מצטיין צה"ל לקראת יום העצמאות, באתר mynet הוד השרון, 12 באפריל 2021
- ↑ אייל זמיר, לחימה מוסרית בטרור, מערכות 414, ספטמבר 2007
- ↑ יוסי יהושוע, צה"ל נמצא על סף הגודל המינימלי מול האיומים / פרשנות, באתר ynet, 12 ביולי 2021
אייל זמיר42014288Q975492
- מנכ"לי משרד הביטחון
- אלופי צה"ל בוגרי הפנימייה הצבאית לפיקוד תל אביב
- בוגרי הפנימייה הצבאית לפיקוד תל אביב
- מפקדי עוצבת געש
- מפקדי עוצבת עמוד האש
- מפקדי המרכז לאימונים טקטיים
- מפקדי חטיבה 7
- מזכירים צבאיים של ראש הממשלה
- חברי המטה הכללי של צה"ל
- מפקדי קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים
- ראשי מטה זרוע היבשה
- מפקדי גדוד 75
- מפקדי גדודים בחטיבה 460
- מפקדי פיקוד הדרום
- אלופי צה"ל
- סגני רמטכ"ל
- ראשי המטה הכללי
- בוגרי אוניברסיטת חיפה
- בוגרי המכללה לביטחון לאומי
- אילת: אישים
- רמות השבים: אישים
- ישראלים שנולדו ב-1966