מיקולינצה

מיקולינצה
Микулинці
סמל מיקולינצה	דגל מיקולינצה
	בית כנסת במיקולינצה, מהמאה ה-18
מדינה	אוקראינה
אובלסט	טרנופול
ראיון	טרבובליה (אנ')
ראש העיר	אוסיפצ'וק פטרו איבנוביץ'
תאריך ייסוד	1096
שטח	4 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בכפר	3,676 (2017)
‑ צפיפות	932 נפש לקמ"ר (2017)
אזור זמן	UTC +2
	http://rada.gov.ua/ אתר היישוב
	(למפת אוקראינה רגילה) קייב דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקוב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים; השחור; ים; אזוב; קרים מיקולינצה

מיקולינצה (באוקראינית: Микулинці; בפולנית: Mikulińce; ביידיש: מיקולינץ, מיקולינצי, מיקלניץ, מיקוליניץ) הוא כפר בראיון טרבובליה (אנ') שבמחוז טרנופול במערב אוקראינה. העיירה שוכנת על גדות הנהר סרט (אנ'), יובל של הדניסטר, ובמרחק של כ-18.4 ק"מ מטרנופול. עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה היה בכפר ריכוז יהודי בולט, שהיה מעל מחצית מתושביו.

היסטוריה

יישוב בשם מיקולין (אוקראינית: Микулин) מוזכר לראשונה בסוף המאה ה-11 ב"הנחיות" (אוק') של ולדימיר השני, נסיך קייב בתקופת רוס של קייב, במיקום הזהה למיקום הנוכחי של העיירה. בשנת 1387 נקרא אז היישוב בשמו הנוכחי, והיה בשטחי גליציה. בשנת 1595 קיבלה מיקולינצה מעמד עיר כחלק מזכויות מגדבורג; אלו בוטלו לאחר מכן במהלך מלחמת פולין-טורקיה (אנ'), וחודשו על ידי אוגוסט השלישי, מלך פולין ב-16 בדצמבר 1758. בשנת 1840 הקים בה הרוזן מיצ'יסלב ריי (פול') מבשלה. בסוף המאה ה-19 התגוררו במיקולינצה כ-4,000 תושבים, שחציים היו יהודים, והשאר פולנים ואוקראינים. בחלוקה לפי דת: 946 קתולים-יוונים, 626 קתולים-רומיים, ו-1,770 יהודים. בשנת 1939 קיבל היישוב מעמד של יישוב עירוני. זכויותיה העירוניות נשללו ממנה שוב עם כיבושה על ידי רוסיה הסובייטית בסוף מלחמת העולם השנייה.

מבנים

בעיירה יש חורבות של טירה ישנה, המתוארכת לשנת 1610. הטירה נבנתה מחדש במאה ה-18, אך בראשית המאה ה-20 היא עמדה בלא כל שימוש, ועל כן לא השתמרה. במיקולינצה יש גם את כנסיית השילוש הבנויה בסגנון הבארוק, שתוכננה על ידי האדריכל הפולני אוגוסט מוסז'ינסקי. הכנסייה נבנתה בין השנים 1761–1779. בעיירה נמצא גם מיקולינצקי ברובר (אנ'), אחת המבשלות הוותיקות במדינה.

יהודי מיקולינצה

בסוף המאה ה-19, ובחצי הראשון של המאה ה-20 היו יהודי העיר כחצי מאוכלוסייתה. הרב מרדכי שרגא פרידמן, האדמו"ר מהוסיאטין החל את אדמו"רותו במיקולינצה, במשך כשלוש שנים, עד שעבר לסטז'יז'וב. בעיר היה בית כנסת מפואר, שהיה מעוטר בציורי קיר (שצוירו על ידי שבתאי זך, מהאומנים הבולטים שבגליציה), בית מדרש, וכן קלויז של חסידי הוסיאטין. בעיר היו גם עוד חסידים נוספים, כמו סטרטין, רוז'ין ועוד. כמה מבני משפחת באב"ד כיהנו בעיר כאב"ד: הרב אברהם אריה באב"ד (בנו של רבי יהושע העשיל באב"ד), הרב יהושע השיל (אחיו של הרב יוסף באב"ד בעל ה"מנחת חינוך"), ובנו הרב יוסף בן-ציון.