מכבי מוצרי-מני
 | |
| לידה |
10 באפריל 1914 קהיר, מצרים |
|---|---|
| נהרג |
23 באפריל 1948 (בגיל 34) ישראל |
| תאריך עלייה | רשמית 1915 |
| כינוי |
"מק" (בפלמ"ח) "אדם" (במוסד לעליה ב', באירופה) |
| השתייכות |
 ההגנה  הבריגדה היהודית  פלמ"ח |
| תקופת הפעילות | 1932–1948 (כ־16 שנים) |
| דרגה |
 רב-סרן |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
|
המרד הערבי הגדול מלחמת העולם השנייה  מלחמת העצמאות | |
| הנצחה | |
|
"מבצע מכבי" של הפלמ"ח כיכר בירושלים שכונה באבן יהודה | |
מכבי מוצרי-מני (10 באפריל 1914 – 23 באפריל 1948) היה בכיר ב"הגנה" ובפלמ"ח, שליח ההגנה לאירופה וממעצבי תפיסת הביטחון בתקופת היישוב.
ראשית חייו
מכבי מוצרי נולד בקהיר. הוא היה בנם הבכור של הרופא ד"ר אברהם (אלברט) מוצרי, מבעלי מלון המלך דוד בירושלים (ומלונות פאר בקהיר כגון סבוי, קונטיננטל ומינה האוס) ומזל (מתילדה) מני,[1], עיתונאית ופעילה ציונית במצרים, בתו של השופט מלכיאל מני מחברון. בני המשפחה אייתו את השם מני כראשי תיבות: מנצר ישי, לאמור נצר מבית דוד, מזרע מלוכה. גם השם שנתנו לבנם, מכבי, מרמז על משפחה בעלת אידאולוגיה לאומית מפותחת.[2]
המשפחה העשירה חילקה את זמנה בין בתיה בקהיר, אלכסנדריה וירושלים כך שכבר מגיל צעיר שלט בשפות ערבית, עברית, צרפתית ואנגלית על בוריין. המשפחה ניהלה חיי מותרות וגינוני אצילים, אך בד בבד חונכו הילדים ברוח מחמירה ולא מפנקת. מכבי קיבל חינוך ציוני, הוא למד בבית הספר האנגלי בקהיר ולאחר מכן נשלח ללמוד בבית הספר הריאלי בחיפה. בגיל 15 עבר ללמוד בפנימיה החקלאית מקוה ישראל שם הצטרף, בשנת, 1929, ל"הגנה". בגיל 18 היה מבין מייסדי מושב תל צור, אשר במאה ה-21 מהווה שכונה ביישוב אבן יהודה. בתל צור היה מבין ראשוני מגדלי הוורדים בארץ.
בהיותו בן 19 הכיר בתל אביב את רחל (מרי לואיז) גרין, גם היא נצר למשפחת אצולה ממצרים (סבה היה הברון פליקס דה מנשה, שותפה לעסקים של משפחת מוצרי). השניים נישאו בתל צור וניהלו יחדיו את משק הוורדים. נולדו להם בן, עודד (שנפטר מסרטן בהיותו בן 26), ובת.
פעילות ביטחונית
מכבי החל בפעילות שמירה וביטחון שוטפת באזור עמק חפר, במסגרת ה"הגנה", עוד בשנת 1932 ומונה למפקד האזור. בעקבות המרד הערבי הגדול בשנת 1936 הבין שעל היישוב לעבור לפעילות צבאית מאורגנת ומקצועית יותר והיה מבין ראשוני המתגייסים לפו"ש. במסגרת זו הוביל את ראשוני המבצעים "מחוץ לגדר", כדי לקדם את פני התוקפים וכן הוביל סיורים בשטחי הכפרים הערביים על מנת לאתר את בסיסי הכנופיות ולפגוע בהן. בפו"ש הכיר את יצחק שדה והפך לבן טיפוחיו.
בשנת 1938 עבר קורס מ"מים של החי"ש ובשנת 1941 היה מפקד החי"ש בעמק חפר. באותה שנה עבר לפלמ"ח במסגרתו היה מבין ראשוני החבלנים. עוד לפני הקמת המחלקה הערבית פעל בתחפושת של ערבי, מעבר לקוי האויב, בסוריה. בתקופה זו עבר ניהול המשק הפרטי בתל צור לידיה של רחל.
בהמשך שירת במקביל הן בפלמ"ח, כמפקד ומדריך בקורסי חבלה והסתערבות (פעילות מודיעין תוך התחפשות לערבים והטמעות בשטח עוין) והן כמפקד מחלקת נוטרי החוף אשר הגנו על חופי הארץ וסייעו בפעילות ההעפלה. ביולי 1944 היה מראשוני המתגייסים לבריגדה היהודית כ"סרג'נט" והוצב במסגרת זו בהולנד ובלגיה. בתום המלחמה שהה בצרפת ונשאר בה תחת הכינוי "אדם". בצרפת, ולאחר מכן באיטליה, היה מבין ראשי המוסד לעליה ב', שארגן פעילות העפלה ובריחה. במהלך הקונגרס הציוני ה-22 שהתכנס בבזל, היה ממונה על הביטחון. שליטתו בשפות והתרבות האירופית שספג סייעו לו להתערות בחברה האירופאית בקרב שכבות שונות. עובדה שהעניקה יתרון בפעולות מודיעין, רכש והשגת אישורים שונים עבור יהודים פליטי שואה בדרכם לארץ ישראל.
מכבי חזר לארץ בפברואר 1947 והתמנה לשלישו של יצחק שדה. בתפקיד זה תיאם בין "ההגנה" (בפרט הש"י, שירות הידיעות, המודיעין של ההגנה) לפלמ"ח והיה מעורב בהכנת תוכניות ההתגוננות של היישוב. פעילותו בתקופה זו כללה את ריכוז פעולות ההגנה לסיכול פעולות האצ"ל והלח"י בירושלים במסגרת מה שנודע כ"הסזון הקטן". ב-29 בנובמבר 1947, יום קבלת תוכנית החלוקה על ידי האו"ם, קיבל על עצמו את ניהול האספקה לירושלים וארגון השיירות לעיר. הוא היה שותף לליווי שיירות, גם כשהיה מבוגר יחסית ללוחמי הפלמ"ח ובמקביל, על תפקיד מטה. בין היתר תכנן את כיבוש כמה מן המוצבים שחלשו על הכביש והשתתף בשיירת נבי דניאל לכפר עציון. לעיתים מוזכר בפרסומים מתקופה זו בכינוי "מק".
מכבי מוצרי נבדל מרוב אנשי הפלמ"ח. הוא היה מבוגר מהממוצע בכ-15 שנים ובעל משפחה, השכלתו הצבאית הושתתה על יסודות שספג בצבא הבריטי, ובאופיו לא נטה לאלתור והרפתקנות אלא לתכנון מדוקדק והקפדה על פרטים. קוים אלה הקנו לו מעמד של "אבא" בעיני לוחמי ומפקדי הפלמ"ח הצעירים.
לאחר מבצע נחשון עבר מכבי למטה חטיבת הראל כקצין מנהלה ואספקה. ביום 20 באפריל 1948, נסע בג'יפ הפיקוד של החטיבה לירושלים כמפקד אחת השיירות הגדולות שעלו לירושלים לקראת מבצע יבוסי. הוא נורה מן המארב ליד הכפר דיר איוב שממזרח ללטרון ונפצע אנושות. יומיים מאוחר יותר, ערב חג הפסח וערב יום הולדתו (העברי) ה-34, נפטר בירושלים. הוא נקבר בקבורה זמנית בבית הקברות סנהדריה וב-1951 הועברה גופתו לבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים. עם מותו הוענקה לו דרגת רב-סרן בצה"ל, אף על פי שלא היה מעולם קצין בצה"ל.
הנצחה
המבצע הגדול של הפלמ"ח לפריצת הדרך לירושלים בין התאריכים 8 ו-18 במאי נקרא על שמו "מבצע מכבי", אחד המבצעים הבודדים של הפלמ"ח שנקראו על שמות חללים.
רעייתו רחל שינתה את שם משפחתה מ"מוצרי" ל"מכבי". היא חייתה בקיבוץ חצור עד פטירתה ב-12 באוקטובר 2003.
כיכר מרכזית בירושלים הידועה בשם "כיכר החתולות" קרויה רשמית על שמו.
שכונת "מכבי" באבן יהודה והרחוב המוביל אליה קרויים על שמו.
בחצר בית יצחק שדה ברחוב זיכרון קדושים 3 ביפו, מוצבת אבן שיצחק שדה סיתת לזכרו.
לקריאה נוספת
- עופר רגב, להתאהב בארץ ישראל, הוצאת כנרת, 2008. עמ' 18–19.
- אהרון אבן חן, "מכבי בא מקהיר", בתוך: חתונה בצידון, הוצאת מסדה, 1972
קישורים חיצוניים
- קורות החיים של מכבי מוצרי-מני, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- רחל סטרנין (מכבי), באתר של קיבוץ חצור
- ג. שרוני, מכבי בא מקהיר, מעריב, 10 במאי 1970
הערות שוליים
- ^ דוד תדהר (עורך), "מזל (מתילדה) מוצרי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 703
- ^ עירית עמית-כהן, בין מערב למזרח: הברון פליקס דה מנשה – עסקן, יזם וציוני, קתדרה 114, דצמבר 2004, עמ' 80.
