מסאפר יטא
| מדינה / טריטוריה | הרשות הפלסטינית (בשטח C) |
|---|---|
| נפה | חברון |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 768 (2006) |
| אזור זמן | UTC +2 |
מסאפר יטא (בערבית: مسافر يطا) היא קבוצה של 19 כפרים פלסטיניים קטנים בנפת חברון שבדרום הגדה המערבית, הנמצאים בין 14 ל-24 ק"מ דרומית לעיר חברון, ושוכנים סביב העיר יטא.
הכפרים נמצאים בשטח C ובשליטה ישראלית מלאה. מרבית התושבים יושבים על שטח אש של צה"ל ובשל כך הליכי פינוי של הכפרים מתנהלים במשך שנים.
תחילת הכפרים מהתיישבות במערות בסביבה. יש המקשרים בין המילה "מסאפר" למילה הערבית שפירושה "נסיעה", וטוענים כי השם רומז למרחק הקצר שבין הכפרים ליטא, ויש המקשרים למילה הערבית שפירושה "כלום", לאור האמונה המקומית שהמקום לא יצלח ל"שום דבר".[1]
תיאור ומיקום
הכפרים במסאפר יטא הם:
- ח'רבת ג'ינבא
- ח'רבת אל-מרכז
- ח'רבת אל-חלאווה
- ח'רבת אל-פח'ית
- ח'רבת א-תבאן
- ח'רבת אל-מג'אז
- ח'רבת אספי אל-פוקא
- ח'רבת אספי אל-תחתא
- מר'אייר אל-עביד
- מנטיקת שיעב אל-בטם
- קוואוויס
- ח'רבת ביר אל-עיד
- אל-בקלה
- ח'רבת אל-מקעורה
- א-רכיז
- ח'לת א-דבע
- סאדת א-ת'עלה
- סארורה
- ח'רבת א-טובא
לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשישה מהיישובים המרכיבים את מסאפר יטא (מנטיקת שיעב אל-בטם, ח'ירבת טוויל א-שיח', ח'רבת אל-פח'ית, ח'רבת ביר אל-עיד, ח'רבת אספי, ומר'אייר אל-עביד) היו 768 תושבים בשנת 2007. מרביתם של התושבים הגיעו מהעיר יטא, במסגרת חקלאות עונתית, שהפכה לקבועה במסגרת המאבק על שטחי c. בקרבת מקום נמצא הכפר א-תוואני המשמש כמרכז היישובים של מסאפר יטא. מסאפר יטא מנוהל על ידי ועדת פיתוח מקומית שחבריה ממונים על ידי משרד הפנים של הרשות הפלסטינית.
היסטוריה
הקרן לחקר ארץ ישראל הבריטית ביקרה באזור ב-1881 ותיעדה את ההתיישבות במערות הטבעיות הנפוצות במקום.[2]
המזרחן יעקב חבקוק מאוניברסיטת בן-גוריון חקר את אורחות חייהם של תושבי המערות בדרום הר חברון, והתגורר איתם פרקי זמן ממושכים משנת 1977 עד 1981. ממצאיו פורסמו בספר "חיים במערות הר חברון" שראה אור ב-1985. חבקוק צילם תצלומים רבים המעידים על קיום כפרי מערות בשנות ה-70 וה-80. חבקוק מספר שדרי המערות חיו במערות בעונת המרעה, היא עונת החורף, באופן עונתי ולעתים גרו במערות למשך 8 חודשים, וכמה מהם אף באופן קבוע.[3] עוד הוא תיאר שבמשך שנים האזור שרץ בפעילות חבלנית.
שטח אש 918
בשנת 1980 הכריז צה"ל על חלק מהשטח בו שוכנים הכפרים, כשטח אש 918.[4]
ביולי 1981, במהלך התכנסות וועדת השרים להתיישבות הניע שר החקלאות אריאל שרון מהלך, בו הורחב שטח האש באופן משמעותי לכ-30,000 דונם. בדיון, תא"ל אליעזר רם שטח את המחסור הגדל בשטחי אימונים לצה"ל על רקע הקמת יישובים חדשים. שרון הציע את האזור והוא הסביר כי הוא מעדיף שהצבא ישתמש בסביבה הזו "כדי לשמור את אותם שטחים בידינו, שהם חיוניים כל-כך".[5]
לאחר הסכם אוסלו ב' כל אזור מסאפר יטא הוגדר חלק מ"שטח C", ובהתאם לכך יש לישראל שליטה צבאית ואזרחית מלאה עליו.
בשנת 1999 קיבלו מרבית התושבים באזור צווי פינוי מידי בשל "שהייה בלתי חוקית בשטח אש". בעקבות עתירה שהוגשה בשם התושבים, הורה בג"ץ לצה"ל בצו ביניים לאפשר להם לשוב לכפריהם. ההליכים המשפטיים מתנהלים מאז כבר 22 שנים.[6] עד שנת 2007 עזבו כ-850 מתוך כ-3,500 מתושבי אזור מסאפר יטא את מקומות המגורים שלהם.[7] בספרו של המזרחן יעקב חבקוק מאוניברסיטת בן-גוריון הוא תיאר את ההתיישבות במספאר יטא בשנת 1980 כשטח מרעה עונתי ששימש את הפלסטינים כמחצית מהשנה, בעוד הם תמיד נשארו מחוברים בטבורם לכפר האם, ורק צעירים בודדים נשארו לגור בו במשך כל השנה. משכך, בג"ץ קיבל את העמדה שצו ההכרזה על שטח אש, שמנוע מלחול על תושבי קבע - חל על תושבי מספאר יטא שלא מוגדרים תושבי קבע.[8]
בעקבות פניית עורך הדין שלמה לקר, חבקוק ביקש להגיש חוות דעת לבג"ץ מטעם העותרים נגד הגירוש, אך המדינה סירבה לאפשר לו לעשות זאת, כיוון שעובדי מדינה אינם רשאים להגיש תצהיר עצמאי לבג"ץ.[3]
באוגוסט 2013 הוציא צה"ל צווי פינוי ל-1,300 תושבי שמונה כפרים באזור מסאפר יטא, כדי לפנות את שטח אש 918.[9]
כחלק מיישום צווי הההריסה והפינוי, לאורך השנים ביצע צה"ל הרס של תשתיות מים ודרכי גישה לא חוקיות[8] באזור.[10][11][12][13]
תחקיר של רגבים גילה כי כחלק מהסוואת בניה בלתי חוקית תושבי הכפר בנו בית-קבע מבטון וברזלים ולאחר מכן חיפו אותו ביריעות פלסטיק והסוו אותו כאוהל.[8]
אחת מהסצנות בסרטה של הבמאית נעמי שחורי "שוקן, על גבול הקונצנזוס" (2020), צולמה באחד הכפרים במסאפר יטא.
ביוני 2022 לראשונה מזה עשרים שנה, קיים צה"ל אימון באש חיה בשטח אש 918.[14]
הכרעת בג"צ
במאי 2022 דחה בג"ץ[15] את עתירות תושבי הכפרים שהגישו האגודה לזכויות האזרח כנגד פינויים משטח האש, ומתח ביקורת על "היעדר ניקיון כפיים מוחלט של העותרים" ועל "שיהוי כבד".[16]
הקביעה המשפטית המשמעותית ביותר העולה מפסק הדין, שכתב השופט דוד מינץ בהסכמתם של השופטים יצחק עמית ועופר גרוסקופף, היא כי בית המשפט רשאי להסתמך על חקיקה ישראלית, כולל צווים של המפקד הצבאי, על מנת לגבור על הוראות משפט בין-לאומי פרטי:
- "גם אם נניח כי יש לבחון את פעולות המפקד הצבאי באזור בהתאם להוראות האמנה 'המנהגיות', אין חולק כי כאשר הוראת חוק מפורשת בחוק הישראלי עומדת מול כללי המשפט הבינלאומי, הדין הישראלי מכריע".[17]
בג"ץ הוסיף וקבע, כבמקרים קודמים,[18] כי טענת העותרים המתבססת על סעיף 49(1) של אמנת ז'נבה הרביעית אינה משקפת 'דין מנהגי' במשפט הבינלאומי, שהוא בעל כוח נורמטיבי רב יותר, אלא 'דין הסכמי' בלבד ובכל מקרה הוא חל ביחס לגירוש המוני למטרות השמדה או עבודות כפייה בלבד כך שאינו מסייע לתושבים במקרה הנוכחי.
התנחלויות בסביבה
ההתנחלות מעון, הוקמה בלב האזור בשנת 1981 כהיאחזות נח"ל ואוזרחה בשנת 1982.
בסביבה הוקמו מספר מאחזים, חלקם על אדמה פרטית בבעלות תושבי מסאפר יטא[דרוש מקור]
- המאחז "חוות מעון" הוקם סמוך לכפר א-תוואני ב-1997, החווה פונתה ב-1999 מאחר שהיא הוקמה על קרקע פרטית. היא הוקמה שוב ב-2002 בסמוך.[19] ב-2006 שוב חולקו צווי הריסה למבנים במקום, אך הם לא בוצעו.[20]
- המאחז מצפה יאיר הוקם סמוך לח'ירבת ביר אל עיד ב-2000.
- המאחז "אביגיל" הוקם באזור ב-2001.[21]
במקביל החל המנהל האזרחי במהלכים שיטתיים לפינוי והריסת חלק מהכפרים באזור לשם הרחבת המאחזים, ואילו צה"ל ביקש לפנות את רובם לשם שימוש בשטח אש 918.[22]
הסכסוך עם אנשי המאחזים
ילדי האזור בדרכם לבית הספר עוברים סמוך למאחזים, החיכוך הביא למספר תקיפות כלפיהם, מאז תחילת מאז שנת 2000 צה"ל שולח ליווי שיגן עליהם[23]
ב-28 בספטמבר, בעיצומו של חג שמחת תורה, 2021 הגיעו אל הכפר אל-מופקרה עשרות מתנחלים מאביגיל וחוות מעון, שחלקם רעולי פנים, ותקפו באבנים ואלות את תושבי הכפרים ורכושם.[24] לטענת המתנחלים, התקיפה נעשתה כתגובה ליידוי אבנים על קבוצת נערים שהלכה מאביגיל לחוות מעון. לטענת תושבי הכפרים התקרית החלה לאחר ששני רועים ערבים רעו כ-200 מטרים מהמאחז אביגיל תושב ניסה לגרשם ודקר בסכין אחדות מהכבשים, מכך התפתחו חילופי זריקות אבנים בין מתנחלים לערבים סמוך ליישוב. לאחר מכן הגיעו עשרות גברים אל הכפר בן 11 המשפחות, אל-מופקרה, הסמוך ותקפו את התושבים והמבנים באבנים ואלות. המתפרעים פצעו 6 מתושבי המקום, ובהם ילד בן 4 שנפגע מאבן בראשו ואושפז בבית חולים. כמו כן נגרם נזק רב לכ-10 כלי רכב ולכ-10 בתים. כוחות צה"ל, שליוו את המתנחלים, התערבו רק בשלבים מאוחרים של התקרית על מנת להרחיק את הגברים מהכפר וירו רימוני גז על הפלסטינים. האירוע סוקר בישראל ומחוצה לה, בין השאר ברשתות CNN[25] ואל-ג'זירה[26] ובמגזין Foreign Policy.[27] מחלקת המדינה של ארצות הברית והאיחוד האירופי גינו את האירוע וציינו כי יש להעמיד לדין את העבריינים.[25]
קישורים חיצוניים
- קהילות במסאפר יטא שהצבא הכריז על אזור מגוריהן "שטח אש", באתר בצלם, 20 באוגוסט 2012
- מקרה מבחן: קהילות מסאפר יטא, החיים בשטח אש, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, 23 מאי 2013
עמירה הס, 130 יהודים מחו"ל עומדים בין צה"ל לתושבי כפר מערות פלסטיני, באתר הארץ, 1 ביולי 2017- מוסא אבו השאש, החלומות של תושבי מסאפר יטא: לחיות בשקט, בלי פחד גירוש, באתר "שיחה מקומית", 26 באוקטובר 2020
- אמיר בן-דוד, ואז באו הבולדוזרים וניתקו את התושבים, באתר "זמן ישראל", 24 ביוני 2021
- Factsheet, ARIJ
- Massafer Yatta, aerial photo, ARIJ
- Survey of Western Palestine, Map 25: IAA, Wikimedia commons
- http://www.taayush.org/?cat=248 Bir al-'Id] from Ta'ayush]
- Bir el Id, from Rabbis for Human Rights, Israel
- http://blog.eappi.org/tag/masafer-yatta/ Masafer Yatta], Ecumenical Accompaniment Programme in Palestine and Israel]
הערות שוליים
- ^ At Tuwani &Mosfaret Yatta Profile. Applied Research Institute-Jerusalem (ARIJ). 2009. בעמוד 5 (pdf באנגלית)
- ^ Palmer, 1881, p. 433
- ^ 3.0 3.1 יובל אברהם, האנתרופולוג שכתב על מסאפר יטא: ברור שהיו שם כפרים, באתר "שיחה מקומית", 23 במאי 2022.
- ^ חיים לוינסון, כל הרעות החולות של הכיבוש - דיווח משטח 918 בדרום הר חברון, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2013 גדעון לוי ואלכס ליבק, ביקור בארץ האש שבדרום הר חברון, באתר הארץ, 5 ביולי 2013
- ^ מסמך ועדת השרים, עמוד 7 מופיע ב עופר אדרת, מסמך בן 40 שנה שהתגלה בארכיון חושף את התוכנית שהגה שרון לסילוק אלף פלסטינים מבתיהם, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2020
- ^ תמר פלדמן, הבית שלכם הוא שטח אש, באתר הארץ, 17 במרץ 2013
- ^ עמירה הס, טקטיקת חברון, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2007
- ^ 8.0 8.1 8.2 תגית יטא באתר רגבים. בקישור תיאור עובדות ההריסה וכן תשובת המדינה לבג"ץ בנוגע לחוקיות הדרך מ-2019
- ^ עמירה הס, המדינה: יש לפנות 1,300 תושבי שמונה כפרים - כדי לחסוך זמן נסיעה לחיילים, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2013
- ^ עמירה הס, אובדן דרך: תושבי שישה כפרים בגדה לא מבינים למה צה"ל חסם להם את הגישה הביתה, באתר הארץ, 4 בינואר 2018
- ^ עמירה הס, מה יש למינהל האזרחי נגד מים זורמים, באתר הארץ, 2 בפברואר 2019
- ^ באסל אל עדרה, צה"ל ניתק עשרה יישובים בדרום הר חברון מהעולם, באתר "שיחה מקומית", 12 ביוני 2021
- ^ סרטון: צה"ל הורס בארות מים בכפר ח'לת א-דבע, בעמוד הפייסבוק של Quds News Network, 2 בפברואר 2022.
- ^ באסל אל-עדרה, "הפיצוצים החלו לפני השקיעה. כל הקירות רעדו, כמו ברעידת אדמה", באתר "שיחה מקומית", 23 ביוני 2022
- ^ בג"ץ 413/13 מוחמד מוסא שחאדה אבו עראם ואחרים נ' שר הבטחון ואחרים, ניתן ב-4 במאי 2022
- ^ בג"ץ: אפשר לפנות מאות פלסטינים המתגוררים בשטח אש בדרום הר חברון, באתר ynet, 4.5.22
- ^ יובל יועז, פינוי מסאפר יטא: פסק הדין של מינץ תחת אש ויעבור כנראה לדיון נוסף בהרכב מורחב, באתר "זמן ישראל", 9 במאי 2022
- ^ ראו למשל: בג"ץ 698/80 קוואסמה נ' שר הביטחון, פ"ד לח(1) 617 (1981); בג"ץ 253/88 סג'דיה נ' שר הביטחון, פ"ד מב(3) 801, 815 (1988); בג"ץ 814/88 נסראללה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פ"ד מג(2) 265, 269-268 (1989);
- ^ עמוס הראל, מכולות המגורים והדיר חזרו לחוות מעון, באתר הארץ, 29 במאי 2003
- ^ עמוס הראל, חולקו צווי הריסה למבנים בחוות מעון, באתר הארץ, 31 במאי 2006
עמירה הס, פלסטיני נדקר בהר חברון. עדים: הדוקר ברח לחוות מעון, באתר הארץ, 21 במרץ 2011 - ^ הסיפור של מאחז אביגיל, באתר עמותת "כרם נבות"
- ^ עמירה הס, שטח 918 בהר חברון בדרך להפוך לעיר ואם בישראל, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2012
- ^ מיכל גרינברג,עמוס הראל, מתנחלי מעון תקפו ילדים פלשתינאים, באתר הארץ, 7 במאי 2006
עמירה הס, ילדים בגדה זקוקים כבר 14 שנה לליווי צה"ל כדי שיגן עליהם ממתנחלים, באתר הארץ - ^ הגר שיזף, בחירבת אל-מופקרה עוד המומים מהתפרעויות המתנחלים, וחוששים שיחזרו שוב, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2021.
- ^ 25.0 25.1 US condemns attack by West Bank settlers on Palestinian villagers, באתר CNN, 2 באוקטובר 2021 (באנגלית).
- ^ 450 settler attacks on Palestinians in two years: Israeli NGO, באתר CNN, 14 בנובמבר 2021 (באנגלית).
- ^ Israeli Settlers Escalate Violence in West Bank, באתר Foreign Policy, 9 בנובמבר 2021 (באנגלית).
 | ||
|---|---|---|
| ערים | חברון • דורא • חלחול • יטא • דאהרייה | 
|
| מועצות מקומיות | בני נעים • בית עווא • בית אולא • בית אומר • דיר סאמת • אידנא • ח'אראס • נובא • סעיר • א-סמוע • צוריף • תרקומיא • תפוח | |
| כפרים | אום אל-ח'יר • אל-בקעה • בית עמרה • בית ענון • בית כאחיל • בית א-רוש אל-פוקא • אל-בורג' • דיר אל-עסל אל-פוקא • א-דווארה • חדב אל-פוואר • אל-חילה • חוריז • אמריש • ג'בעה • ח'ירבת כרמה • אל-כרמל • ח'אלת אל-מאיה • חֻ'רסא • אל-כום • ח'ירבת סאפא • ח'רבת זנוטה • ח'ירבת א-סימיא • מג'ד • קַלְקַס • קילה • רמאדין • א-ריחייא • א-שויוח' • שיוח' אל-ערוב • א-סורה • א-טבקה • אל-עודייסה • זיף • ראבוד • קורייסה | |
| מחנות פליטים | אל-ערוב • אל-פוואר | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
