א-תוואני
 | |
| הכפר בצד ימין למטה, בצד שמאל תל מעון העתיק. חורשת עצי האורן בקדמת התמונה ניטעה על ידי קרן קיימת לישראל. צולם ממעון | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | חברון |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 326 (2007) |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת הר חברון רגילה)   א-תוואני | |
אַ-תֻּוַאנִי (בערבית: ﺍﻟﺘﻮﺍﻧﻲ), הנקרא גם אַ-תֻּוַאנֶה (ﺍﻟتوانة) או אַ-טֻּוַאנִי (ﺍﻟﻄﻮﺍﻧﻲ), הוא כפר פלסטיני קטן בדרום הר חברון, הנמצא מדרום-מזרח לעיירה יטא. אוכלוסיית הכפר מונה כ-330 נפש, וחלק מתושביו מתגוררים במערות. במרחק כקילומטר מדרום-מזרח לכפר נמצא תל טוואני, שלידו הוקמה ב-1981 ההתנחלות מעון. בין תושבי הכפר למתנחלים יש לא אחת עימותים על השימוש בשטחים, בדרכים ובמקורות המים שבסביבה.[1]
ח'ירבת א-תוואני
הכפר א-תוואני בנוי על שרידי ח'ירבת א-תוואני. בסקר ארכאולוגי שנערך בשנת 1968 נמצאו במקום שרידים מועטים של מבנים וגדרות. החורבה שהייתה במקום, ח'ירבת א-תוואני, נהרסה ובמקומה הוקמו מבנים חדשים. התושבים שהתגוררו במקום השתמשו גם במבנים הקדומים ובמערות הטבעיות למגורים ולמכלאות. ממצאי קדרות שנמצאו במקום על ידי הארכיאולוגים היו משתי תקופות, התקופה הביזנטית ותקופת ימי הביניים. הארכיאולוג צבי אילן מצא במקום מבנה גדול, חלקו חצוב וחלקו בנוי, שאותו הוא זיהה כבית כנסת מהתקופה הרומית. בשטח המבנה התגלו פריטים מעוטרים רבים שכיום אינם נמצאים במקום. כיום, עם התרחבות היישוב באתר, מרבית השרידים שבו נהרסים, והאבנים הקדומות נלקחות לבניית בתים חדשים. הארכיאולוג וחוקר האזור יובל ברוך חפר מצפון לחורבה ומצא מערת קבורה יהודית מהמאות הראשונה והשנייה לספירה. במערה החצובה התגלו סרקופגים עשויים מאבן גיר קשה, שהם טיפוס מאוחר של ארונות קבורה.[דרוש מקור]
על פי מפת הקרן לחקר ארץ ישראל מ-1880, החורבה נמצאת ליד דרך קדומה המובילה מהכפר יטא למדבר יהודה עד עין גדי. לאורכה של דרך זו סקר ברוך עשרות יישובים קדומים שהתקיימו לאורכה החל מתקופת הבית השני ועד לסוף התקופה הביזנטית.
היישוב בא-תוואני
תושבי המקום באו אל א-תוואני במהלך המאה ה-20 מהכפר יטא, המשמש להם עד היום יישוב האם. האנתרופולוג והמזרחן יעקב חבקוק שהה בקרב יושבי המערות בין השנים 1977–1980,[2] שבמהלכן היה גם בא-תוואני וזכה לשיתוף פעולה. הוא כותב כי אנשים מיטא עזבו את כפר האם והתיישבו בחורבות נטושות, תוך ניצול האדמות הראויות לעיבוד, כרי המרעה לרעיית צאן ואת שפע המערות הטבעיות למגורים.
התושבים שהשתקעו במערות היו ממשפחות שלא יכלו לרכוש קרקעות להקמת בתים בכפרי האם, וכן רועי צאן שלא עמדו לרשותם די שטחים למרעה. הגברים נשלחו להשתלט על חורבות נטושות בסביבה, וכאשר נמצא כי המקום ראוי למגורים וניתן להתקיים בו הביאו את בני משפחתם. לאחר שיישובי הבת הוקמו, הם הפכו למקום מקלט ומפלט לבני חמולות ומשפחות שהסתכסכו עם משפחות אחרות.[דרוש מקור]
כיום (2008) מתגוררים חלק מהתושבים במבני בטון שנבנו מעל המערות. בתחום הכפר כמה בורות מים ובאר מים קדומה בשם עין א-תוואני. בסיוע גורמים בינלאומיים הותקנה בכפר מערכת חשמל. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הוקם בכפר בית ספר יסודי המשרת כמה כפרים קטנים בסביבה.
אוכלוסייה
במפקד האוכלוסין שנערך בימי המנדט הבריטי בשנת 1931 היישוב לא היה קיים. בסקר מיפוי מטעם הצבא הבריטי שנערך בשנת 1944 נכתב כי במקום מצויה "חורבה". במפקד האוכלוסין שנערך על ידי ממלכת ירדן, בנובמבר 1961 היה מספר התושבים 127. במפקד הישראלי משנת 1967 עלה מספר התושבים ל-175 נפש.[3] בשנת 1997 ירד מספרם ל-76[4] ובשנת 2002 הוערך מספרם בכ-100.[5] במפקד האוכלוסין של הרשות הפלסטינית ב-2007 נמנו במקום 326 תושבים.[6]
עימותים עם מתנחלים
מאז ראשית המאה ה-21 יש עימותים בין תושבי א-תוואני לבין תושבי התנחלויות סמוכות. העימותים נסובו על השימוש באדמות, שטחי מרעה ומעבר בדרכים הקרובות ליישוב היהודי מעון. תושבי א-תוואני התלוננו לא אחת כי המתנחלים מתנכלים לילדי הכפרים מהסביבה בדרכם לבית הספר בכפר, מרעילים את שדותיהם ופוגעים בעזים ובבורות המים שלהם. ארגוני זכויות אדם ישראליים ובינלאומיים התגייסו לשמירה על הילדים, אך לאחר שכמה פעילים הותקפו באלות ושרשראות ברזל,[7] צה"ל החל ללוות את הילדים בדרכם אל בתי הספר ובחזרה מהם,[8] ומדי פעם נערכות במקום הפגנות. פעולות אלה נסקרות בהרחבה באמצעי התקשורת הבינלאומיים. בשנת 2004 האשימו בני הכפר את המתנחלים בהרעלת באר המים באמצעות זריקת פגרי תרנגולות מורעלים למי התהום[9]. משטרת ישראל בדקה חלק מהתלונות, אך עד כה טרם הגישה כתבי אישום.
המאבק לזכויות יסוד בא-תוואני
בצמוד לכביש 317, שעובר כ-300 מטר מצפון לכפר, הקים צה"ל מעקה בטון בגובה 82 סנטימטר ובאורך 41 קילומטר.[10] לטענת הצבא המעקה נועד למנוע פיגועי ירי ולהגן על ההתנחלויות הסמוכות. המכשול ניתק למעשה את תושבי א-תוואני מעיר המחוז, יטא, וכן מחלק מאדמותיהם. בהוראת בג"ץ פורק המעקה בשנת 2007.[11]
נכון ליולי 2010, אין לכפר א-תוואני חיבור למים זורמים. תושבי הכפר משקיעים מאמצים רבים בפניות לשלטון הצבאי ולמנהל האזרחי, וכן למקורות ולרשות המים, כדי שידאגו לחיבור הכפר לרשת המים. האגודה לזכויות האזרח ועמותת "במקום" הצטרפו למאמצים בפנייה לסגן שר הבטחון מתן וילנאי, שיקדם את חיבור הכפר (המצוי בשטח C ולכן תחת אחריותו).[12] בנוסף, חברי הכנסת חיים אורון ודב חנין התחייבו להגיש למשרד הבטחון שאילתה בנושא חיבור הכפר למים זורמים.[13]
גם הזכות לקורת-גג נפגעת, מאחר שחלק מבתי הכפר ואדמותיו אינם נמצאים בתוך תחום תוכנית המתאר שהמנהל האזרחי הפקיד לאישור.[14] חלק מהתושבים הגישו התנגדות לתוכנית זו, שטרם אושרה.[15] כחודשיים לאחר תחילת המאבק, ביולי 2010, הודיע המנהל האזרחי כי הוחלט שהכפר יחובר למים.[16]
בשנת 2009 נבנתה בא-תוואני מכספי תרומות מרפאה שנועדה לשרת את תושבי הסביבה, ובאותו מבנה נחנך גם מוזיאון לתיעוד ההתנגדות הלא-אלימה לכיבוש באזור. המנהל האזרחי הכריז על המבנה כבלתי חוקי ומאיים להרסו.[דרוש מקור]
א-תוואני בספרות
בספר האוטוביוגרפי גדולה הייתה הבדידות מאת בנימין ברנר, אחיו של יוסף חיים ברנר, מספר הכותב על ילדותו שעברה עליו, בין היתר, בקרב בני שבט א-תוואני שבנגב. הילד אומץ על ידי השייח ג'אבר מהשבט ועבר לגור עמו בכפר. את חוויותיו כרועה גמלים בכפר ואהבותיו הצעירות תיאר בספר בגוף ראשון[17].
גלריית תמונות
הכפר א-תוואני, יולי 2010
מים שהובלו לכפר באמצעות מיכלית, יולי 2010
חלק מתושבי א-תוואני מתגוררים במבני בטון שנבנו מעל מערות, יולי 2010
קישורים חיצוניים
- עמירה הס, ילדים בגדה זקוקים כבר 14 שנה לליווי צה"ל כדי שיגן עליהם ממתנחלים, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2018
הערות שוליים
- ^ ניר חסון, האינסטלטור היהודי שמגן בגופו על דרי המערות, באתר הארץ, 5 במאי 2005
- ^ בעקבות זאת כתב את הספר "חיים במערות הר חברון" שיצא לאור על ידי ההוצאה לאור של משרד הבטחון בשנת 1985
- ^ מקור: דר' צביקה פלג - משרד החינוך והתרבות, הגבול המזרחי של ההתיישבות והחקלאות בדרום הרי חברון, (בתוך דרומא - לקט מאמרים, עורך : צביקה פלג, מועצה אזורית הר חברון 2008)
- ^ האתר הפלסטיני Palestine Remembered (באנגלית)
- ^ אנציקלופדיה מפה 2002
- ^ מפקד האוכלוסין של הרשות הפלסטינית, עמ' 58
- ^ יבוטל הליווי הצבאי להגנת תלמידים פלשתינאים, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2005
- ^ מי ישמור על ילדי כפר טובא? באתר nrg מעריב
- ^ באתר הביביסי באנגלית Settlers suspected of well attack
- ^ בג"ץ: צה"ל יפרק מעקה בטחון שפגע ברועים פלסטינים, הארץ, 14 בדצמבר 2006
- ^ לא סופרים את הבג"ץ, גלובס, 2 בספטמבר 2010
- ^ המאמץ לחיבור א-תוואנה למים זורמים באתר "פעולה אחת ביום" של עמותת במקום והאגודה לזכויות האזרח.
- ^ דב מברך על הקמפיין לחיבור א-תוואנה; מצטרף לשאילתה למשרד הבטחון באתר חבר הכנסת דב חנין.
- ^ תוכנית מתאר מיוחדת לח'רבת א-תוואני
- ^ התנגדות לתוכנית המתאר המיוחדת 1764/1/05 - א-תוואני באתר "במקום".
- ^ האתר הפלסטיני למען כפר פלסטיני: הוציאו מים מהבלוג באתר ynet, 18 ביולי 2010.
- ^ בנימין ברנר, גדולה הייתה הבדידות, הוצאת עם עובד, 1978
 | ||
|---|---|---|
| ערים | חברון • דורא • חלחול • יטא • דאהרייה | 
|
| מועצות מקומיות | בני נעים • בית עווא • בית אולא • בית אומר • דיר סאמת • אידנא • ח'אראס • נובא • סעיר • א-סמוע • צוריף • תרקומיא • תפוח | |
| כפרים | אום אל-ח'יר • אל-בקעה • בית עמרה • בית ענון • בית כאחיל • בית א-רוש אל-פוקא • אל-בורג' • דיר אל-עסל אל-פוקא • א-דווארה • חדב אל-פוואר • אל-חילה • חוריז • אמריש • ג'בעה • ח'ירבת כרמה • אל-כרמל • ח'אלת אל-מאיה • חֻ'רסא • אל-כום • ח'ירבת סאפא • ח'רבת זנוטה • ח'ירבת א-סימיא • מג'ד • קַלְקַס • קילה • רמאדין • א-ריחייא • א-שויוח' • שיוח' אל-ערוב • א-סורה • א-טבקה • אל-עודייסה • זיף • ראבוד • קורייסה | |
| מחנות פליטים | אל-ערוב • אל-פוואר | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
