מסגד אל-ג'זאר

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מבנה ריקה.

מראה כללי מכיוון צפון. הכיפות הלבנות שעל הארקדה נראות מסביב לבית התפילה המרכזי והמינרט שלידו

מסגד אל-ג'זאר (בערבית: مسجد الجزار) הוא מסגד השוכן ברחוב אל-ג'זאר בצפונה של העיר העתיקה בעכו. הוא קרוי על שם מקימו, מושל צפונה של ארץ ישראל מטעם האימפריה העות'מאנית בסוף המאה ה-18, אחמד אל-ג'זאר, ומוכר גם בכינוי "ג'אמע אל-באשא" (מסגד הפאשה). המסגד הוא הגדול, החשוב והמפואר מבין שמונת המסגדים הניצבים כיום בעכו העתיקה, והוא המסגד הראשי המשמש את הקהילה המוסלמית בעיר. עד 1967, עת נכבשה העיר העתיקה בירושלים, היה זה המסגד הגדול ביותר בישראל (כיום הוא השני בגודלו בארץ, לאחר מסגד אל-אקצה).

קווצת שיער המיוחסת לפי המסורת המקומית לנביא מוחמד שמורה בתיבה בתוך המסגד, והיא מוצגת בפומבי אחת לשנה, בעיד אל-פיטר. השיער נרכש ב-1901 מהמסגד הכחול באיסטנבול עבור מסגד ג'זאר פחה.

היסטוריה

מסגד "אל-ג'זאר" מבט אל מפרץ חיפה, עכו. מרץ 1959

המסגד הוקם בשנת 1781 על שרידיה של כנסייה צלבנית שהוקדשה לצלב ה"קדוש". כנסיית הצלב ה"קדוש" הוקמה בתורה על שרידיו של מסגד יום השישי מהתקופה הערבית. לשם הקמת המסגד הביא אל-ג'זאר אנשי מקצוע מיוון ומקפריסין, והשתמש בחלקי בניין שהביא מקיסריה ומעתלית. תחילה נודע המסגד בשם "ג'אמע אל-אנואר" (מסגד האורות) ובכינוי "המסגד הלבן", כינוי שניתן לו בשל כיפתו, שהייתה צבועה בגווני כסף ולבן.

המבנה

הקיבלה במסגד

המסגד ניצב בלב חצר בצורת טרפז, המוקפת משלושת צדדיה בארקדה הנושאת תקרת קמרון חבית. מעל קשתות הארקדה הוקמו כיפות קטנות בצבע לבן. בארקדה קבועים פתחים המובילים אל שלוש שורות ובהן 45 חדרים קטנים ששימשו את עובדי המסגד, את עולי הרגל ואת תלמידי המדרסה המקומית. זו כונתה "מדרסת אל-אחמדיה" על שמו של אחמד אל-ג'זאר. בצדה הדרומי גובלת חצר המסגד בבזאר הטורקי. בצדה הימני של הכניסה אל חצר המסגד, מחוץ לה, הוקם בשנת 1900 סביל עטור כיפה.

במרכז החצר, מול הכניסה הראשית אל בית התפילה, ניצבת מטהרה המשמשת לוודוא, הרחצה הטקסית באסלאם. עוד ניצב במקום שעון שמש ששימש בעבר לחישוב זמני התפילה. קבריהם של אחמד אל-ג'זאר, של יורשו סולימאן פאשה ושל בני משפחותיהם שוכנים במבנה קטן בחצר, ממערב לבית התפילה, העטור בשתי כיפות קטנות. במתחם המסגד שכנו גם בית דין שרעי, משרדים אשר שימשו את הווקף וספרייה, אך כיום משמשים המבנים בעיקר כמחסנים. גרם מדרגות בחצר מוביל אל חלל הכנסייה הקדומה, אך זה מוצף כיום במים ומשמש כמאגר תת-קרקעי.

כיפת בית התפילה עצמו, כמו גם המינרט שבפינתו הצפון-מערבית, נראים היטב מרחבי העיר, וחולשים על קו הרקיע שלה. הכיפה צבועה כיום בירוק, וכך גם צריח המינרט. במינרט צר הגזרה 124 מדרגות. המבנה תוכנן לפי אחת הסברות על ידי אל-ג'זאר עצמו, והוקם בסגנון האדריכלות העות'מאנית הקלאסית. פורטיקו הנושא כיפות ירוקות קטנות מוביל אל דלת הכניסה בצדו הצפוני של המבנה.

המסגד מונצח על בול שהונפק על ידי דואר ישראל בשנת 1986 בערך נקוב של 30 אג'.