רב מרי בר רב דימי
| לידה | בבל |
|---|---|
| פטירה |
620 ד'ש"פ פומבדיתא, בבל |
| כינוי | סורגו |
| מדינה | בבל, האימפריה הסאסאנית |
| מקום פעילות | פומבדיתא ופירוז שבור שבבל |
| תקופת הפעילות | תקופת הגאונים |
| השתייכות | ישיבות פירוז שבור ופומבדיתא |
| בני דורו | רב מר בר רב הונא, רב חנינא מן בי גיהרא, רב חנן מאישקיא |
| אב | רב דימי |
| צאצאים | רב שרירא גאון, רב האי גאון |
רב מרי בר רב דימי (סורגו, לחלק מהגרסות)[1] היה ראש ישיבת פומבדיתא אחרי רב חנן מאישקיא, בתקופה שיש שרואים בה תחילת תקופת הגאונים ויש שמשייכים אותה לתקופת הסבוראים[2], בסביבות שנת ד'ש"ס (600). לפני כן לימד בישיבה בפירוז שבור; והיה לו שם בית מדרש שנקרא על שמו "בית רב מרי" והיה קיים בימי רב שרירא גאון. מצאצאיו היו רב שרירא גאון ורב האי גאון.
זהותו ומשפחתו
רב שרירא גאון, שחי כ-300 שנה אחרי רב מרי בר רב דימי, מכנה באיגרתו המפורסמת[3] את רב מרי "זקננו" ולפי חלק מהגרסאות גם "הורנו". גרסה אחרת: "סורגו", ולגבי משמעותה קיימת השערה[4] שמדובר בשם המקום שממנו הגיע בצעירותו. חכמים נוספים שרב שרירא מכנה באיגרתו "זקננו", הם האמורא רבה בר אבוה, והגאונים רב רבא בר רב דודאי (אחיינו של רב יהודאי גאון), ורב יהודה בר רב שמואל גאון (אבי אביו של רב שרירא). האמורא רבה בר אבוה היה ממשפחת ראש הגולה, ורב שרירא מציין כי אבות אבותיו עזבו את העיסוק הפוליטי הכרוך בראשות הגולה ונכנסו ללימוד בישיבה[5].
יש ששיערו (בעקבות האזכור בתשובת הגאונים, המובא בהמשך), שאת תורתו למד רב מרי אצל אביו, רב דימי, לצד לימודיו אצל חכמי ישיבת פירוז שבור[6]. על רב דימי אביו אין בידינו ידיעות נוספות.
מתורתו
כמו רוב חכמי התקופה, לא השתמרו לדורות דברים רבים בשמו רב מרי בר רב דימי. בתקופה זו עסקו בלימוד התלמוד ובביאורו, ובפסיקת הלכה, ומעט מן הדברים הוכנס באופן סתמי לתוך התלמוד הבבלי[7].
המקור הוודאי היחיד שמביא דבר בשמו הוא אחד מקבצי תשובות הגאונים[8]. בתוך מקבץ תשובות קצרות שנכתבו בשמו של רב יהודאי גאון, מחכמי ישיבת פומבדיתא שעמד בראשות ישיבת סורא לבקשת ראש הגולה, כ-150 שנה אחרי רב מרי, נאמר בלשון זו:
ואמר דהוה קא מסגי מר רב דימי ומר רב מארי בריה ואמר רב מארי לאבוה היגי עץ היזמי עשב מאי טעמא היזמונא יבשה לגמרי ומפקא מהדר הודרנא. והגנתא כמשא באילנא ומלבלבא מעיקרא.
— תשובות הגאונים ליק סימן מה
ביאור הדברים: רב יהודאי גאון סיפר, שבזמן טיול של רב מרי עם רב דימי אביו[9], אמר רב מרי לאביו, לגבי צמד הצמחים הקוצניים המוזכרים במספר מקומות בתלמוד בשמות "היזמי והיגי"[10], ש"היגי" נחשב עץ, כי אין הגזע שלו מתייבש לגמרי, ו"היזמי" נחשב עשב, שהגזע שלו מתייבש לגמרי ובשנה הבאה יוצא גזע חדש מן השורשים (כעין פקעת)[11].
מקור נוסף, גם הוא מתקופת הגאונים, מביא פסק של "רבי מארי גאון" בענייני ייחוס. לפי הכתוב בתורה[12], "ממזר" נחשב פסול ואסור להתחתן עם אשה כשרה. להלכה, מותר לו לשאת גיורת[13], אך הילדים שייולדו יהיו ממזרים כמוהו, לפי הכלל שהולכים אחרי הצד הפגום[14]. יש בידיו אפשרות אחת להוליד ילדים שלא ייחשבו ממזרים, אם יישא שפחה. הילדים יהיו עבדים, כמותה, ואז יוכל לשחרר אותם ויהיו יהודים כשרים[15]. לפי המסופר בספר הלכות גדולות[16], ממזר בשם יוסף בן פרוך קנה שפחה שאינה יהודייה כדי שילדיו לא יהיו ממזרים. הוא בא אל "רבי מארי גאון", שרבים מהחוקרים מזהים עם רב מרי בר רב דימי[17][18], לקבל הדרכה. רב מרי הורה לו לשאת את השפחה בעוד היא שפחה (ולא לשחרר אותה, כי אז יהיה לה מעמד של גיורת והילדים יהיו ממזרים, כבני ממזר וגיורת), וכשייוולדו לו בנים ממנה, ימול אותם, ואחר כך יכתוב להם שטר שחרור וייתן אותו לאחרים כדי לזכות להם, ויטבילו אותם לשם גרות במעמד בית דין[19]. הוראה זו של רב מרי מוזכרת בספרי הפוסקים, והם דנים בפרטים שונים שלה, בעיקר בעניין הגיור של הילדים[20]. עם זאת, הזיהוי של "רבי מארי גאון" עם רב מרי בר רב דימי אינו ודאי, שכן היו גאונים אחרים בשם מרי[21].
רב שרירא גאון העיד באיגרתו שבית המדרש של רב מרי בר רב דימי בעיר פירוז שבור נקרא על שמו "בית רב מרי", ועדיין היה קיים בימיו (כ-300 שנה אחרי רב מרי).
מינויו וזמנו
בתקופה שבה עמד רב חנן מאישקיא בראשות ישיבת פומבדיתא, היה רב מרי ראש ישיבת פירוז שבור[22]. לאחר פטירתו של רב חנן, ראש ישיבת פומבדיתא, נקרא רב מרי מפירוז-שבור לפומבדיתא, למלא את מקומו[23].
לפי דעת החוקר ר' יצחק אייזיק הלוי, בית המדרש הנקרא על שם רב מרי היה בית מדרשו הפרטי, חוץ מישיבת פירוז-שבור[24].
על פי הנכתב באיגרת רב שרירא גאון כתבו חוקרים, שכאשר התמנה רב מרי לראש ישיבת פומבדיתא, נעשה רב חיננאי מבי גיהרא ראש ישיבת פירוז שבור[25].
באגרת רב שרירא גאון ובספר הקבלה לראב"ד (שבו מפורטת השתלשלות קבלת התורה מדור לדור) נכתב שרב מרי בר רב דימי עמד בראשות ישיבת פומבדיתא אחרי רב חנן מאישקיא. אך לא נכתב מהי שנת מינויו, ולא משך כהונתו בראשות הישיבה; ואף ראב"ד כתב: "ורב חנן מאישקיא בשנת ד' אלפים שמ"ט היה לראש ואחריו ד' (=4) ראשי ישיבות, ולא הוזכרו מספר שנותיהם". הערפול במקורות התקופה, שהם דלים גם כך, גרם להשערות שונות ביחס לתאריכיה.
לגבי שנת מינויו בפומבדיתא, בין החוקרים המאוחרים קיימות מספר השערות, הנגזרות מההשערות שלהם לגבי משך שנותיו של רב חנן מאישקיא[26]. בספר סדר הדורות כתב שרב מרי התמנה לגאון ולראש הישיבה בשנת ד'שע"ג (613 בערך). ולדעת פרופ' שלמה זלמן הבלין ויצחק יודלוב היה זה כבר בשנת ד'שנ"א (591)[27].
גם ביחס למשך התקופה שבה עמד רב מרי בראשות ישיבת פומבדיתא העלו חוקרים השערות. לדעת הבלין ויודלוב, בשנת ד'שע"ד (614) מונה רב חנינא לגאון תחת רב מרי[28]. לפי דבריהם, רב מרי היה ראש הישיבה במשך כ-23 שנה. באטלס עץ חיים נכתב שרב מרי כיהן בפומבדיתא בשנים ד'ש"ס (600) - ד'שע"ג (613).
ובספר אוצר הגדולים כתב, שרב מרי כיהן כ-19 שנה בראשות ישיבת פירוז שבור, החל משנת ד'שמ"ט (589), ואחר (בשנת ד'שס"ח, 608, בערך) כיהן כ-12 שנה בראשות ישיבת פומבדיתא[29].
נפטר בשנת ד'תש"ף (620) ולאחריו מונה רב חנא לגאון בפומבדיתא[30].
הערות שוליים
- ^ ראו להלן. צורות-כתיב נוספות: רב מארי בר רב דימי; רב מארי גאון; רב מרי בר רב דימי סורגו.
- ^ על כך ראו בערך על קודמו.
- ^ איגרת רב שרירא גאון, עמוד 100 במהדורת רב"מ לוין.
- ^ יואל הכהן מיללער, מפתח לתשובות הגאונים, ברלין, ה'תרנ"א, עמוד 62 הערה ג., באתר היברובוקס
- ^ איגרת רב שרירא גאון, שם, עמודים 82, 92, 104, 112.
- ^ ראו: ר' יעבץ, תולדות ישראל ט עמ' 40-41.
- ^ אם כביאור קצר בתוך הסוגיה התלמודית, ואם כהכרעת הלכה בסוף הסוגיה. ראו עוד: סבוראים.
- ^ תשובות הגאונים מוסאפיה (ליק, ה'תרכ"ד), סימן מה.
- ^ תרגום המלים "דהוה קא מסגי" - כשהיו הולכים. אבל ראו יואל מילר, מפתח לתשובות הגאונים, עמוד 62: 'ונראה שנשארה ההלכה עם טעמה בין השונים איש מפי איש, וזה עניין הלשון "דהוי מסגו"'.
- ^ ראו: שבת ז ע"א; שם קז ע"ב; עירובין יז ע"א; סוכה יג ע"א; תענית כג ע"ב; ב"ק פא ע"א; שם צא ע"ב; עבודה זרה מז ע"ב. ראו גם: כתובות עז ע"ב; בבא קמא קיט ע"ב; בבא בתרא פג ע"ב. וראו פירוש רש"י לסוכה, שמדובר במיני סנה, וראו גם פירושו למסכת שבת. לזיהוי הצמחים ראו: הרב עדין אבן ישראל, תלמוד בבלי עם ביאור, בבא קמא שם (עמ' 514 בהשלמות); יהודה פליקס, כלאי זרעים והרכבה מסכת כלאים, עמ' 145-149.
- ^ בתולדות ישראל, חלק ט עמוד 40, כתב: "כן מצאנו את שניהם מתהלכים בשדה ונדונים על טבע הנטעים למען דעת להבדיל ביניהם גם בין ברכותיהם". מסקנה זו הסיק מהשאלה הסמוכה לה באותה תשובה של רב יהודאי גאון, שעוסקת בדיני ברכות. אולם מיני קוצים אלו אינם ראויים לאכילת אדם (ראו תוספות, בבא מציעא קז ע"א דיבור המתחיל הני תחלי); ואין בהם ריח. ואם כן רב מרי ביקש בדבריו להצביע על זיהוי הצמחים, שיש ביניהם הבדל לעניין סכך לסוכה (ראו בבלי, סוכה יג ע"א). כמו כן, להגדרות עץ ועשב (או: ירק) יש משמעות לדיני כלאים, שלדעת התנא רבי יהודה במשנה במסכת כלאים (א, ז, אם כי דעתו לא נפסקה להלכה, פירוש המשניות לרמב"ם, שם) מותרת הרכבת ירק בעץ (ראו: פליקס, כלאי זרעים והרכבה, לעיל הערה קודמת).
- ^ דברים כג, ג.
- ^ בבלי, קידושין עג ע"א; שולחן ערוך אבן העזר, סימן ד סעיף כב.
- ^ בבלי, קידושין סז ע"א; שולחן ערוך אבן העזר, סימן ד סעיף כב.
- ^ לפי הפתרון של רבי טרפון במשנה במסכת קידושין, סט ע"א. רבי אליעזר לא הסכים לפתרון זה, אך שמואל פסק הלכה כרבי טרפון, ובעקבות זאת פסקו כך הפוסקים, למשל הרמב"ם, הלכות איסורי ביאה פרק טו הלכה ג, ושולחן ערוך אבן העזר, סימן ד סעיף כ.
- ^ הלכות גדולות, סוף הלכות מילה.
- ^ הרב יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים חלק ג' עמ' 182; ר' זאב יעבץ, תולדות ישראל, כרך ט', עמ' 41, הערה 1; ועוד.
- ^ יואל הכהן מיללער, מפתח לתשובות הגאונים, ברלין, ה'תרנ"א, עמוד 63, באתר היברובוקס
- ^ כמו שאמר רב הונא, בבלי, כתובות יא ע"א.
- ^ למשל: רבי משה סופר, שו"ת חתם סופר, חלק ב יורה דעה סימן רנג. הרב מנשה קליין, שו"ת משנה הלכות, חלק ה סימן קפ, חלק יב סימן רפב, ועוד.
- ^ ראו: הרב נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב, חלק ו אות שצג: "ולא נודע איזו רב מרי זה".
- ^ "ובית מדרשו בפירוז-שאבור נודע בי רב מארי עד היום הזה", אגרת רב שרירא גאון, מהדורת לוין עמוד 100.
- ^ הרב יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים חלק ג' דף פד עמוד א, ע"פ איגרת רב שרירא גאון שם.
- ^ דורות הראשונים שם.
- ^ ר' יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים חלק ג' דף פד עמוד א. יעבץ, תולדות ישראל ט עמ' 40-41; ד"ר ר' בנימין מנשה לוין, בהערותיו לאיגרת רב שרירא גאון, שם. ועוד. הנוסח באיגרת רב שרירא גאון: "ואחרי הורנו מר רב מארי גאון מלך בנהרדעא מר רב חנינא מן בי גוהרא (י"ג: רב חיננאי מן בי גיהרא), ובימיו יצא משוגע (י"ג: מחמד) לעולם". לפי החוקרים, "נהרדעא" כאן מכוונת לעיר פירוז שבור. אך יש שרשמו את רב חנינא מבי גוהרא בין גאוני פומבדיתא; זו דעתם של פרופ' הבלין ויודלוב, תורתן של גאונים א עמוד 35.
- ^ ראו בערך על אודותיו.
- ^ תורתן של גאונים, עמ' 35.
- ^ תורתן של גאונים, עמ' 35.
- ^ ר' נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים חלק ו', ערך רב מרי סורגו. את מסקנותיו הסיק מאיגרת רב שרירא גאון, כפי שציין.
- ^ דורות הראשונים- חתימת התלמוד עד סוף הגאונים, עמ' צה
