משתמש:איך/עשר ספירות
עשר סְפִירות היא מושג יסודי בעולמה של הקבלה, המתאר רובד בהופעת האלוקות. ניתן להבין את הספירות כמידות, כלומר צורות יחס, של ה' המביאים לביטוי בעולמנו את רצון בוראם.
מידותיו של ה' מבוארים רבות במקרא ובדברי חז"ל אולם ציון העשר ספירות מוזכרות לראשונה בספר יצירה שם הם מובאים במשמעות הפשוטה של המילה סיפרה. מקבלת הראשונים וספר הבהיר מתבארים העשר ספירות כעשר מידותיו של ה'.
משמעות המונח ספירה
המונח ספירה מוזכר לראשונה בספר יצירה שם הם מובאים במשמעות הפשוטה של המילה סיפרה. וכן פירש רבי משה קורדובירו[1] ששם זה בא מלשון מספר, מרמז בכך למספרן הקבוע של הספירות שהוא עשר[2].
בקבלת הראשונים דרשו את המילה ספירה מלשון האבן הספיר המנצנצת ומאירה חלקים שונים, כמתוארת כשייכת לגילוי האלוקות בספר שמות "וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר" (ספר שמות כ"ד י')[3]
ובספר הבהיר דרש "ואמאי קרי ליה ספירות, משום דכתיב 'השמים מספרים כבוד קל' (תהלים י"ט ב)". מלשון סיפור.
מהות הספירות
הרמ"ק בפירושו לספר יצירה, מבאר כי ה' הוא אינסופי ובלתי מושג. אך למרות זאת ניתן לנסות להבין את הצורות בהן הוא מתגלה בעולם ו"המדות שהבורא פועל בהם פעולותיו"[4]. ישנן רמות ואיכויות שונות של התגלויות. הספירות ממחישות כיצד הולך ומתגלה, כך שספירה נמוכה יותר מייצגת התגלות מוחשית וגשמית יותר. במקומות רבים מתוארות הספירות כמעין "צינורות" המחברות בין עולמנו לבין הקל, ודרכם עובר ה"שפע האלוקי", "האורות", הברכה שמשפיע הקל על העולם. בהקשר זה מתואר המקובל כאדם המתקן את החיבורים בין הספירות, ובכך מאפשר לשפע לרדת לעולמנו בצורה חלקה ובעוצמה גדולה יותר.
צורה אחרת לתאר את הספירות היא כמעין תכונות אופי של האלוקות, המתארות את התנהגות ה' כלפינו. הרמח"ל מתאר את הספירות כמחשבות של האלוקות[5]. הוא מדגיש שמה שמכנים את הספירות "הארות", הוא מפני שהאור נחשב לדבר הכי לא גשמי בעולם, והוא מובא רק בהשאלה על הספירות, להורות על התפשטות של האלוקות (ספר קל"ח פתחי חכמה פתח ה').
ספרי חסידות לימדו שהאדם נברא בצלם אלוקים כמבואר בפסוק "כי בצלם אלוקים עשה את האדם", ולימדו כי הכוחות האלוקיים המבוטאים במערכת הספירות קיימים במקביל בנפש האדם ונחלקים שם ל"שכל" ו"מידות"[6]. לדוגמה, הקבלה משתמשת בספירת החסד כדי לתאר את כוח ההטבה של ה' ובספירת הגבורה כדי לתאר את כוח הדחיה. החסידות תשתמש במונחים הללו כדי לתאר את הקונפליקט האנושי בין כוחות האהבה ושנאה באדם, במקביל לפירושם בקבלה.
גדולי ישראל הפילוסופים לימדו שהקב"ה הינו שכל פשוט (כלומר שאינו מורכב בגוף, אפילו לא גוף רוחני) אך שלא כמו שכלי המלאכים, הבורא יודע את העולם במה שיודע את עצמו, ובלשונו של הרמב"ם "שהוא המדע והוא היודע והוא הדעה עצמה". בניסוח זה עונה הרמב"ם מדוע אין ביכולתינו לייחס שינוי והרכבה בבורא מידיעה לידיעה, "כיון שאצלו ית' אינה אלא ידיעה אחת, שע"י ממילא גלוי וידוע לפניו כל פרטי הבריאה". לעומת זאת, המהר"ל כותב שמכיוון שהשכל הוא נברא יש מאין, לא ייתכן לומר שהוא עצמות הבורא, אלא עצמות הבורא אינה מוגדרת בגדר מיוחד. בשל כך קורא המהר"ל לבורא פשוט בתכלית הפשיטות, כלומר שאינו פשוט רק ממקרי הגוף (כדעת הרמב"ם) אלא אף פשוט מהשכל ומכל גדר שהוא. ובאשר לחכמתו ית' ושאר כוחותיו, אומר המהר"ל שאינם אלא פעולות, והיינו כמו כלי האומן שבהשתנותם לא ישתנה מהות האומן הפועל ע"י. מחלוקת זו מבוססת גם בדברי המקובלים הראשונים והם ר' דוד ור' מנחם רקאנטי. ר' דוד דומה בדעתו לרמב"ם, ואילו הרקאנטי למהר"ל, ובלשון הקבלה קראו אותם "עצמות וכלים".
סוגיה זו מתרחבת בדברי הרמ"ק שמתווך בין שתי הדעות.”וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל שהוא היודע והוא הידוע והוא הדיעה עצמה הכל אחד ודבר זה אין כח בפה לאמרו ולא באזן לשמעו ולא בלב האדם להכירו על בוריו. אבל הקב"ה הוא אחדות פשוט בלי שום הרכבה וצד ריבוי כלל ואם כן על כן מהותו ועצמותו ודעתו הכל דבר אחד ממש בלי שום הרכבה על כן אמר הנביא כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם וכתיב החקר א-לוה תמצא וגו' וכתיב העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה שהאדם רואה ויודע כל הדברים בידיעה שחוץ ממנו והקב"ה בידיעת עצמו עכ"ל עין שם בהלכות יסודי התורה והסכימו עמו חכמי הקבלה כמבואר בפרדס מהרמ"ק ז"ל” (תניא/שער האיחוד והאמונה )דברי רמ"ק אלו נתקבלו כ"משנה אחרונה" גם על האר"י, תוך שהוא מוסיף עליהם ומעגן את דברי הרמב"ם במשנה חיזוק. לדעת האר"י הקדוש, הכלים אינם מתהווים ל"יש" מה"אין" המוחלט (כדעת הרמ"ק, המהר"ל ור' דוד), אלא על ידי צמצום אור העצמות. כלומר, התואר כלים המתייחס אל חיצוניות הספירות, הוא לא מצד מהותם כשאר הבריאות והפעולות שבעולם שהם נפרדים מהאלוקות אלא משום היותם אלוקות בצמצום. ונמצא שהתואר שבכוחות אינו מקרי לאלוקות כדברי הרמ"ק, אלא מכיוון שהוא אינו שייך לערכה העצמי של האלוקות, אנו מכנים אותו בשם כלים.
- דעת האר"י, שהתהוות הכלים היא על ידי צמצום האור וע"י התאחדות האור עם הכלים שייך בהם שם התואר.[7]
פירוט הספירות
תפארת
ערך מורחב – ספירת התפארת
תפארת היא הספירה המגשרת בין החסד והגבורה, ומהווה פשרה בין נתינה מוחלטת לבין הגבלה. השלום שאותה היא מביאה היא שהופכת אותה ל"תפארת" – יופי. בתור המיצוע שבין החסד לדין, שם אחר שניתן לה הוא "אמת". שם אחר שנוסף לספירה זו הוא "רחמים".
שש המידות
שש הספירות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד - מכונים מידות. אלו הם ספירות של רגשות וקשורות אל הלב. ששת המידות נולדות מן ספירת הבינה. שספירת הבינה נקראת בשם "אם הבנים", וגם בשם "לאה" שהיא אם של שישה בנים, שהם ששת המידות.
כללות ששת המידות נקרא בשם זעיר אנפין. זעיר אנפין של עולם האצילות נקרא בשם "קודשא בריך הוא", ביחס לנוקבא של עולם האצילות הנקראת בשם "שכינתיה".
בריאת העולם על ידי המידות
בריאת העולם הייתה על ידי השש מידות העליונות בעולם האצילות.
- "ששת ימים עשה ה'" בזוהר מבואר זה שלא כתוב "בששת ימים" (שמשמעותה במשך זמן של ששת ימים) מפני ש"ששת ימים" הכוונה לשש ספירות שנקראים "יומין" שעל ידם דווקא "עשה ה' את השמים ואת הארץ".
- "בראשית ברא אלוקים" ובמדרש חז"ל "בראשית ברא-שית" כלומר שתחילת בריאת העולם התחילה על ידי התהוות השש ספירות.
- "עולם חסד יבנה" פירושו, עולם על ידי חסד יבנה. והכוונה בחסד לכל המדות כי עפ"י המבואר בקבלה, חסד שייכת לכל המדות. פירוש נוסף שה"יבנה" הולך על ה"חסד" כלומר בשביל עולם, חסד עצמו יבנה.
- "זכור רחמיך וחסדך כי מעולם המה" שבחינת רחמים וחסדים שייכות לעולם דווקא שלולי העולם אין צורך בהם שעל מי יתחסד?
- "שוקיו עמודי שש"(שיר השירים) משמעותו, שוקיו זהו העולם ש"נשתוקק לבראותו", והכח להעמיד את העולם (עמודי), הוא שש - כלומר, ששת הספירות.
ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- ספר יצירה טקסט של הספר באתר hebrew.grimoar.cz
- רמ"ק, פרדס רימונים, מספרי היסוד של הקבלה, המבאר באריכות את מהות הספירות.
- הרב יהודה אשלג בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות
- רמח"ל, ספר קל"ח פתחי חכמה
- תורת הקבלה דרך הספירות, באתר אש התורה
- עץ הספירות מאת גלעד שדמון, באתר קבלה לעם
- תורת הקבלה דרך הספירות, מתוך הספר פתיחה לחכמת הקבלה - הסבר על כל עשר הספירות, ומיקומם בעולמות, על פי ספרו של בעל הסולם
- הרב יצחק גינזבורג אילן הספירות אתר חב"ד
הערות שוליים
- ↑ "ולשון הספירות הוא לשון מספר שישפוט בהם המספר ואף אם הם בלי מה. והעד על זה שמם שהם ספירות לשון מספר כדפירשנו. ולהכריח שהם מספר ושמספרם י' אמר מספר י' אצבעות." - רבי משה קורדוברו, ספר פרדס רמונים א' א'
- ↑ "עשר ספירות בלימה עשר ולא תשע עשר ולא אחת עשר" - ספר יצירה א' ג'
- ↑ וכן בחזון המרכבה של יחזקאל "וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם, כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא" (ספר יחזקאל א' כ"ו)
- ↑ רמ"ק לספר היצירה א' ד'
- ↑ עשרה אורות ו', קל"ח פתחי חכמה פתח ז' חלק ב'
- ↑ ראה ספר התניא פרק ה'
- ↑ לפי ביאורו של הצ"צ בספרו דרך מצוותיך, מצוות האמנת אלוקות
