משתמש:חד מבתראי/הדור הראשון לאמוראי בבל
הדור הראשון לאמוראי בבל
רקע
יהדות בבל
ערך מורחב – יהדות בבל
התפתחות יהדות בבל החלה עם גלות יכניה (בשנת ג'שכ"ז) כשנבוכדנצר הגלה את מלך יהודה בתגובה לכך שמרד בו, ביחד עימו הוא הגלה את האליטות של ארץ יהודה - התלמידי חכמים מיטב הלוחמים ובעלי המקצוע, ההנהגה השלטונית והדתית, ואף את הנביאים וביניהם יחזקאל[1]. לאחר שהורה ירמיהו לגולים להתיישב בבבל[2] הם בנו את העיר נהרדעא בין הנהרות פרת וחידקל, ובנו בו את הבית כנסת הראשון בבבל שף ויתיב[3]. כמה שנים לאחר מכן (בשנת ג'של"ח) נחרב בית המקדש וכלל יהודי ארץ ישראל גלו לבבל והיא הפכה לארץ מושבם המרכזית של היהודים למשך אלף וחמש מאות השנים הבאות.
משנת ג'ש"צ בעקבות הכרזת כורש החלה שיבת ציון בהדרגה במספר פעימות, בראשות זרובבל עזרא הסופר ונחמיה ועימם יהודים רבים. למרות זאת, עיקר הישוב היהודי היה בבבל, ורבים מהתנאים אף גדלו בה, רוב הזוגות הגיעו מבבל[4], ואף מספר נשיאים הם בני בבל, כגון הלל הבבלי[5] ורבי יהודה בן בתירא[6] ותנאים רבים נוספים.
עם זאת, בבבל עדיין לא היו מתיבתות בעלות סמכות, אלא אך ורק ישיבות סידרא מפני שחכמי בבל סברו שאין הם ראויים לכך אלא רק בני ארץ ישראל.
דור המעבר
לאחר פטירתו של רבי יהודה הנשיא תמה תקופת התנאים, והחלה תקופת האצוראים, אך בין שתי התקופות היה דור מעבר - חכמים שהשתייכו לשי התקופות כאחד, חלקם הוגדרו כתנאים חלקם כאמוראים, והיו אף שהיו בדרגת תנא ופליג שהיא כעין דרגת ביניים בין האמוראים לתנאים (כך שעל דבריו של חכם זה יכולים האמוראים לחלוק, אך חכם זה עצמו יכול לחלוק על התנאים). בעת דור המעבר כיהן רב שילא כראש הסידרא בנהרדעא, ולאחר פטירתו כיהן שמואל בראשות הסידרא בנהרדעא, ואילו רב פתח ישיבה חדשה בסורא. באותה תקופה כיהנו כנשיאים רבן גמליאל ברבי לתקופה קצרה ולאחריו בנו רבי יהודה נשיאה.
לאחר פטירת רבי שילא בבבל הוצע לרב למלא את מקומו, אך רב סירב לשמש כראש ישיבה ובכך לפגוע במעמדו של שמואל ששימש כדיין בעיר. והציע לכבד בתפקיד את שמואל[7]. הוא עצמו הלך לסוּרא וייסד בה את ישיבת סורא, שבמרוצת הזמן ישבו בה 1,200 תלמידים[8], והחזיקה מעמד כשמונה מאות שנה. סורא גם הייתה שוממה מישיבות ומתלמידי חכמים ורב הגיע אליה במטרה מוצהרת להרים את קרן התורה שבעיר[7].
ייסוד המתיבתות בבבל
- ערך מורחב – ישיבות בבל בזמן התלמוד
אך לאחר פטירתו של רבי יהודה נשיאה (שנת ג'תתקצ"א) מונה לנשיא בנו רבן גמליאל הרביעי, אך מכיוון שרבן גמליאל לא היה הכי חכם בדור,המתיבתא שברשותו לא הייתה ראויה לתוארה, ולכן בימיו ייסד רבי אושעיא את המתיבתא בקיסריה, ושם התקבצו כל חכמי ארץ ישראל[9] כך שלראשונה מאז ימות הלל הזקן כס ראשות המתיבתא סר מאת נשיא הסנהדרין.
מסיבה זו לא הרגישו עוד חכמי בבל למתיבתות שבארץ ישראל, ולפיכך הם נטלו על שכמם את עול פסיקת ההלכה וההנהגה של יהדות בבל, וכך הפכו ישיבות הסידרא למתיבתות.
חילופי השלטון בבבל
הערות שוליים
- ↑ ספר מלכים ב', פרק כ"ד, פסוקים י"ב-ט"ז.
- ↑ ספר ירמיה, פרק כ"ט, פסוקים ד'-י'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ט עמוד א'.
- ↑ אגרת רב שרירא גאון
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ו עמוד א'.
- ↑ התגורר בנציבין, לפי דעת ספר המסורה הוא היה מבני בתירה שהיו בנשיאות.
- ^ 7.0 7.1 סדר הדורות בערך רב
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"ו עמוד א'.
- ↑ ראו דורות הראשונים פרק כג.