רבן גמליאל הרביעי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבן גמליאל הרביעי
מקום פעילות ציפורי
תקופת הפעילות דור שני לאמוראי ארץ ישראל
השתייכות נשיא הסנהדרין
רבותיו אביו רבי יהודה נשיאה, רבי אושעיא
צאצאים רבי יהודה נשיאה השני
נשיא הסנהדרין ה־ששה עשר

רבן גמליאל הרביעי היה נשיא הסנהדרין בדור השני לאמוראים בארץ ישראל. בנו של רבי יהודה נשיאה, ונינו של רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה. היה דור עשירי להלל הזקן.

לא נמסרו בשמו מאמרים בתלמוד בבלי.

לאחר פטירת אביו מילא את מקומו בנשיאות הסנהדרין ובראשות הישיבה בציפורי, זאת על אף שרבי אושעיא ורבי יוחנן היו גדולים ממנו. על תקופה זו מסופר בתלמוד ירושלמי[1]: "ביקש רבן גמליאל בר רבי להנהיג את הדמאי בסוריה, ולא הניח לו רבי הושעיה."

בימיו נחלשה כוחו של מוסד הנשיאות בהנהגת העם. עד רבי יהודה נשיאה היו הנשיאים עומדים בראשות הסנהדרין ובראשות המתיבתא המרכזית, וכל חכמי ישראל היו יושבים לפניהם. וכל ענייני הכלל היו מסורים בידי הנשיאים, שגזרו ותקנו תקנות על הציבור בין לצורך השעה ובין לדורות. אך בימי רבן גמליאל הרביעי ייסד רבי אושעיא את ישיבתו בקיסריה, ושם התקבצו כל חכמי דורו[2]. רבי יצחק אייזיק הלוי משער בספרו דורות הראשונים כי לא היו הנשיאים בעלי קומה בתורה כאבותיהם, והתזוזות הפוליטיות ברומא לא אפשרו למנות את אחד מזקני הדור לנשיא.

רבן גמליאל כיהן כנראה זמן מועט בלבד ונפטר בצעירותו[2], ועל כיסאו ישב בנו, רבי יהודה נשיאה השני, שהיה תלמידו של רבי יוחנן.

היה אחרון הנשיאים שנקרא בתואר "רבן".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0