תקופת הזוגות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מסירת התורה

על פי המסורת היהודית, תקופת הזוגות נמשכה כמאתיים שנה בימי הבית השני (המאה ה-2 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, ג'תק"ע - ג'תש"ע בערך), ובה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מזוג חכמים שכיהנו במשותף כראשי הדור: אחד כנשיא, ומשנהו כאב בית הדין של הסנהדרין. במהלך התקופה כיהנו בתפקיד חמישה זוגות של תנאים בחמישה דורות עוקבים.

על אף שהזוגות נחשבים לתנאים, יצר מחקר התלמוד בידול ביניהם ובין התנאים ומקובל להתייחס אליהם כאל תקופה נפרדת שקדמה לתקופת התנאים [דרוש מקור].

הרקע ההיסטורי

התפקיד של אב בית הדין הגדול (הסנהדרין) קדום מאוד. כבר מתקופת הנהגת משה רבינו[1] ושבעים הזקנים, כונה אב בית הדין המופלא שבבית דין[2]. תפקידו היה להכריע בכל דבר קשה[2], ובתקופה זו עדיין נמנה המופלא שבבית דין בין שבעים ואחד חברי הבית דין[3]. כך גם לאחר שהכנסת הגדולה התבטלה וכוננו מוסד הסנהדרין במקומו, שימשו ראשי הסנהדרין - שמעון הצדיק ואנטיגנוס איש סוכו ויוסי בן יוחנן כאבות בית הדין.

בתקופת כהונת יוסי בן יוחנן קיבל יוסף החוכר את ההנהגה המדינית מתלמי השלישי, מהלך שנתמך בידי דודו הכהן הגדול חוניו השני, ובכך השתלט יוסף על ההנהגה הכללית של העם. כדי להתגבר על כך, מינו החכמים מקרבם את יוסי בן יועזר לנשיא, שינהיג את חיי התורה. התואר "מופלא שבבית דין" (או "מופלא שבסנהדרין") עבר במהלך זה מאב בית הדין - לנשיא, כאשר נקבע כי אין המופלא שבסנהדרין נמנה עם שבעים ואחד חברי הסנהדרין[4].

תקופת הזוגות התאפיינה בירידת מעמד חכמי התורה בעם, כאשר ברוב הזמן נרדפו החכמים על ידי מלכי החשמונאים והצדוקים. ירידת מעמדם גרמה גם לשכחת התורה ברמה מסוימת, כפי שאמרו חז"ל: "כל אשכולות שעמדו להן לישראל מימות משה עד שמת יוסי בין יועזר, היו למדין תורה כמשה רבינו"[5] (בלא שכחה בלא ספיקות, רש"י). החזרה למעמדם כמקודם התרחשה בראשית נשיאותו של הלל הזקן, בימי הורדוס, והלל הוא אשר חזר וייסד את יסוד המשנה וההלכות שהשתכחו בתקופת הרדיפות[6].

עם עזיבתה של הסנהדרין את לשכת הגזית, 40 שנה לפני חורבן הבית[7], ירד מעמדו של אב בית הדין. מכאן ואילך עמד הנשיא בלבד בראש חכמי התורה.

שמות הזוגות

רשימת הזוגות מופיעה במשנה, מסכת אבות, פרק א', ברשימת ראשי החכמים שבתקופת בית שני:

  1. יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים.
  2. יהושע בן פרחיה וניתאי הארבלי.
  3. יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח.
  4. שמעיה ואבטליון.
    לאחר שמעיה ואבטליון הנהיגו את העם תקופה מסוימת בני בתירה שהעבירו את ההנהגה להלל הזקן.
  5. הלל ושמאי. שמאי החליף חכם בשם מנחם שהיה בן הזוג המקורי של הלל, ולפי דברי המשנה[8] "יצא מנחם, נכנס שמאי".

החכם המנוי ראשון בכל זוג כיהן כנשיא הסנהדרין, והשני כאב בית דין של הסנהדרין[8].

מחלוקת הסמיכה

הזוגות נחלקו במחלוקת הראשונה בהלכה אודות הסמיכה ביום טוב[9], כאשר בכל דור נחלקו הנשיא והאב בית דין בדין הסמיכה, האחד סבר שאסור לסמוך ביום טוב, ואילו בן זוגו סבר שמותר לסמוך ביום טוב[10]. מחלוקת זו היא הראשונה בהלכה שלא הוכרעה[11]

שתי סיבות הובילו לחוסר ההכרעה במחלוקת זו, כבכל המחלוקות שהיו עד ימיהם. הסיבה הראשונה היא בשל התקופה שבראשיתה הוגדרה כשעת השמד, ותחת שלטון היוונים נגזרו גזירות קשות על העם בארץ ישראל, בתוכם שלא יקדשו את החודש. בשל גזירות אלו נמנעה לעיתים הסנהדרין להתכנס לדיונים והכרעות, ובשל כך לא עמדו למניין להכריע את ההלכה ברוב הדעות[12].

הסיבה השנייה נעוצה בתפקידו של האב בית דין כ"מופלא שבסנהדרין", אף על פי שאינו יכול לסתור את דעת הרוב, וכן אינו יכול להורות כנגד דעת הנשיא, אך הוא יכול להעמיד את ההלכה לדיון נוסף על אף ההכרעה שניתנה כבר. לכן על אף שהסנהדרין בראשות הנשיא הכריעו לסמוך, היה יכול האב בית דין לדרוש דיון נוסף ובכך לעקור את ההכרעה, וכך נשארה ההלכה תלויה ללא הכרע[13].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משה רבינו היה המופלא שבסנהדרין, ראו תפארת ישראל (פירוש למשנה), מסכת הוריות פרק א' סימן מה.
  2. ^ 2.0 2.1 ראו: אברהם ניסן אורנשטיין, אנציקלופדיה לתארי כבוד בישראל, חלק ג', עמודים 1497-1503
  3. ^ רבי יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים, חלק א', "המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה", פרק יב, עמוד 200.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף ז עמוד ב. וראו מלאכת שלמה, הוריות פרק א' משנה ד'.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף טו עמוד א
  6. ^ רבי יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים, חלק א', "המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה", פרק יב, דף קא. על פי תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ד עמוד א.
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מא עמוד א
  8. ^ 8.0 8.1 משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ב'
  9. ^ משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ב'.
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף טז עמוד א.
  11. ^ רש"י מסכת חגיגה ט"ז "וזו היא מחלוקת ראשונה שהייתה בחכמי ישראל"
  12. ^ הרב ראובן מרגליות, יסוד המשנה ועריכתה, עמודים ו-ז.
  13. ^ הרב ראובן מרגליות, יסוד המשנה ועריכתה, בירורים ד'.
היסטוריה של עם ישראלאירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורתספירת הנוצריםמדינת ישראלתחילת הציונות והעליות לפני קום המדינהבית המקדש הראשוןבית המקדש השניגלות אשור (עשרת השבטים)גירוש ספרד ופורטוגלתקופת השופטיםתקופת המלכיםתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםתקופת בית ראשוןגלות בבלתקופת בית שניסוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135)השואהגלות רומיתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלותתקופות של עליה לארץ ישראלתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקיתתקופות בהן היה קיים בית המקדש
ג'תק"פ-ג'תש"ע - תקופת הזוגות


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פ'