רבי אושעיא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אושעיא
מקום פעילות ארץ ישראל
תקופת הפעילות ראשון
רבותיו רבי חייא, בר קפרא
אב רבי חמא בן ביסא

רבי אושעיאתלמוד הירושלמי: רבי הושעיה רבה או רבי אושעיה בר חמה) היה כהן[1], מגדולי הדור הראשון של האמוראים בארץ ישראל. היה תלמידו של רבי חייא והמשיך את מפעלו העצום של רבו בסידור שארית הברייתות שלא סודרו על ידו. כונה "אבי המשנה".

ביוגרפיה

רבי אושעיא היה נצר למשפחת חכמים גדולים. אביו היה רבי חמא בן ביסא. הגיע למעלות גבוהות מאד בידיעת התורה בהיותו צעיר מאד בשנים, עד שאמרו עליו שאין חבריו יורדים לסוף דעתו כרבי מאיר. באופן חריג מאוד, הוא מוזכר בגמרא לפני אביו, והתוספות מסבירים את הפלא בגדלותו היוצאת דופן[2]. במסכת עירובין הוא מכונה ר' אושעיא בריבי, ורש"י פירש שהכוונה "אדם גדול בדורו"[3]. עוד משבחים את ר' אושעיא שהראשונים כפתחו של אולם והאחרונים כפתחו של היכל, ולפי אחת השיטות - 'הראשונים' הם רבי אלעזר בן שמוע ו'האחרונים' רבי אושעיא, בעוד רבי יוחנן אומר על דורו שהוא כמלא נקב מחט סדקית[3].

בתלמוד מסופר כי אביו רבי חמא למד במשך כ-12 שנה ברציפות בבית המדרש, ובבואו לעירו חשש שאשתו תיבהל מביאתו הפתאומית, ולכן שלח להודיע לה על ביאתו הצפויה ובינתייים נכנס ללמוד בבית המדרש העירוני. בבית המדרש פגש את בנו רבי אושעיא, שלא הכירו, והחל לדבר עמו בהלכה. כאשר ראה רבי חמא את בקיאותו של החכם הדובר איתו, הצטער, בחשבו שלו היה נשאר כל השנים בעירו ללמד את בנו תורה, היה בנו בקי כחכם זה. כאשר הגיע רבי חמא לביתו ראה שרבי אושעיא בא עמו ועמד בפניו. כאשר ראתה זאת אשתו פנתה אליו בתמיהה: "מי איכא אבא דקאים מקמי ברא?", ואז הבין רבי חמא שרבי אושעיא הוא בנו[4].

את רוב חכמתו בתורה קיבל מרבי חייא ובר קפרא, שהיו חכמים מבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא. הוא אף שימש מספר חכמים מביתו של רבי יהודה הנשיא.

בית מדרשו של רבי אושעיא היה בקיסריה. אחת ממסקנותיו המפורסמות של רבי אושעיא הייתה: "המנהג מבטל את ההלכה". בבית מדרשו גדלו תלמידי חכמים גדולים, מן המובהקים שבין חכמי האמוראים שבארץ ישראל. מחתימת המשנה בידי רבי יהודה הנשיא לא נעשו יותר שינויים בנוסח המשנה, אך הברייתות עדיין לא נערכו באופן סופי, (למרות שגם הברייתות נכללו בספרות התנאים) ואמוראים אחדים היו לפעמים משנים או מוסיפים שינוי כלשהו בלשון הברייתא.

מפעלם של רבי חייא ותלמידו רבי אושעיא היה סידור הברייתות. הם התקבלו בתור סמכות מכרעת עד שהחכמים שאחריהם קבעו: "כל ברייתא שלא הייתה שנויה בבית מדרשו של רבי חייא ושל רבי אושעיא משובשת היא ואל תשיבו ממנה בבית המדרש". מפעלו של רבי אושעיא ניכר בהנחת אחד מהנדבכים הבסיסיים של הש"ס, על ידי בירור הברייתות וסידורן, בצורה שיכלו לשמש אבן פינה במבנה השקלא וטריא של הגמרא.

ר' יוחנן גדול אמוראי ארץ ישראל, היה תלמידו של ר' אושעיא[3]. מסופר שהיו לרבי אושעיא שנים עשר תלמידים. ר' יוחנן מספר שכאשר למד איתם יחד היו מתקבצים ארבעה תלמידים לשטח של אמה מרובעת כדי לשמוע היטב את דברי רבם.

זיהויו

יש להבחין בינו לבין אמורא בבלי שעלה לארץ ישראל, והיה תלמידם של רבי אמי[5]. ורבי אסי, היה שולח את רבה לשאול שאלות אמוראים אחרים כגון רב חסדא[6]

פסק הלכה משותף

בתלמוד מובאת מחלוקת בין רבי אושעיא לאביו רבי חמא בנידון שני שכנים בשני מפלסים, שהעליון התקין צינור לניקוז מי השופכין לתוך חצרו של התחתון, והתחתון הסכים לכך (משום שהוא משקה את הזרעים שבחצרו); בהמשך רצה העליון לסתום את צינורו, אם התחתון יכול לעכב בעדו בטענה שהוא מוחזק במים אלו. לדעת רבי חמא - אין התחתון יכול לעכב מפני שהוא נחשב כמוחזק במים רק כל עוד הם מקלחים לחצרו, ולדעת רבי אושעיא - התחתון יכול לעכב. לבסוף הלכו השנים לרבי ביסא - אביו של רבי חמא - שהכריע כדעת הנכד שהתחתון יכול לעכב[7].

מכיוון שהורו השלשה יחדיו בבית מדרש אחד בפסק משותף, קרא עליהם רמי בר חמא[8] - "והחוט המשולש לא במהרה ינתק[9] זה רבי אושעיא בנו של רבי חמא בנו של רבי ביסא."

ראו גם

לקריאה נוספת

  • בנימין לאו, "רבי אושעיא רבה", בספרו: חכמים, כרך רביעי: ממשנה לתלמוד, 2012, עמ' 74-62.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0