משתמש:עבד לאלקי ישראל/ישראל דוד נייוונר
| לידה |
10 באפריל 1930 יב' ניסן ה'תר"צ חוסט |
|---|---|
| פטירה | כ"ג שבט תש"ע |
| מקום קבורה | הר המנוחות חלקת ויז'ניץ |
| השקפה דתית | נובהרדוק - סאטמאר - ויז'ניץ |
| רבותיו | רבי גרשון ליבמן, הדברי יואל מסאטמאר, האמרי חיים מויז'ניץ. |
רבי ישראל דוד נייוונר (נייוואהנער) זצ"ל (י"ב ניסן ה'תר"צ – כ"ג שבט ה'תש"ע) היה משפיע חסידי בשיטת נובהרדוק הליטאית, מסר שיחות ומאמרים בשיטת המוסר של נובהרדוק, תלמידו של 'רבנו' רבי גרשון ליבמן, כיהן כמשגיח בישיבת נובהרדוק בצרפת, בית יוסף בחדרה, תפארת ציון בני ברק, ומגדל אור במגדל העמק, הקים ישיבות ומוסדות בלוס' אנגלס, הלחין שירי התעוררות ודביקות מפורסמים.
ביוגרפיה
נולד ב-יב' ניסן ה'תר"צ, 10 באפריל 1930 במיכלובצה שבצ'כסלובקיה, לאחר לידתו חזרה המשפחה לגור בעיר חוסט שם גדל והעביר את ימי ילדותו, אביו ר' מנשה מחשובי חסידי סאטמאר בעיר חוסט תלמיד חכם ובעל צדקה וחסד, היה בעלים של עסק משגשג בברזל אך עסק רוב שעות היום בלימוד תורה בהתמדה, שימש כבעל תפילה בביהמ"ד "עצי חיים" שם היה ניגש בימים נוראים כחזן עם מקהלה, אמו מלכה בת ר' יעקב שמואל מאירוביץ ז"ל, הייתה מבשלת בקביעות ארוחות לעניי העיר, רבנים חשובים היו מתארחים בביתם למשל הברך משה ועוד[1].
בסאטמאר
בילדותו למד שלוש וחצי שנים אצל ר' ישעיה פרקש, ומכיון שהיה חובה ללמוד בבית ספר ממשלתי היו קמים בחמש וחצי לפנות בוקר ולומדים עד שמונה, ואחה"צ המשיכו ללמוד בחדר עד עשר בלילה[2].
בחגים היו נוסעים לעיר סאטמאר להסתופף אצל הדברי יואל זי"ע שם היו מתארחים אצל דודתם, גם את העליה לתורה של בר המצוה שלו קיים בבית מדרשו של הרבי, רי"ד היה מרבה לספר בערגה על חוויות הילדות בצל הרבי.
כבר בילדותו ניכר כשרונו המוזיקלי כשקלט בזכרונו ניגונים במהירות נדירה, במיוחד היה שר את ניגוניו של המלחין המפורסם לבית סאטמאר וויז'ניץ ר' בעריש ווישאווער הי"ד, בעזרתו השתמרו ניגונים חסידיים עתיקים כגון ניגון 'נענועים' של סאטמאר, 'אודה השם' מהאמרי חיים, 'אתה אחד' מר' אלימלך ממעליץ הי"ד, ניגון באבוב שהולבש על כל מקדש, ועוד[3].
בשואה
בשנת תש"ד נכנסו הנאצים להונגריה בתחילה גורשו היהודים לגטו, ולאחר כמה שבועות נלקחו ברכבות לאושוויץ, בערב חג השבועות הגיע רי"ד למחנה אושוויץ והוא בן 14 בלבד, בגיל זה היה אמור להישלח על ידי מנגלה לתאי הגזים, אך למרבה הנס הוא ניצל ונשלח ימינה לעבודה בזכות שלגם אלכוהול, ובזכות קאפו יהודי שלחש לו 'תגיד שאתה בן שבע עשרה', אמו ואחיו הקטנים נרצחו באותו יום, הוא ואביו נשלחו לעבודה, פעמיים נוספות מנגלה הוציאו בסלקציות אך הצליח לחמוק בחזרה לקבוצת העובדים, לאחר שבוע הועברו למחנה העבודה פלאשוב באחד הימים נלקח עם קבוצת יהודים שנצטוו כעונש לסחוב אבנים גדולות וכבדות הלוך ושוב שלש שעות ללא הפסקה, רבים נפלו באפיסת כוחות ונהרגו בהצלפות אכזריות, כנער חלש לא היה לו סיכוי לעמוד בעינוי זה אך כשהתחיל לרוץ נזכר ברבי מסאטמאר שהיה רץ ומרקד בשמחת תורה שעות רבות עם ספר תורה בידו, והתחיל לפזם לעצמו ניגוני הקפות ורץ עם האבנים כאילו מחזיק בספר תורה כך שכח מהקושי וההיה מהיחידים ששרדו את העונש הנורא[4].
בחודש אלול הועברו עם קבוצה למחנה גרוס-רוזן שם הוכה קשות באחד המסדרים ע"י נאצי מכות שמהם סבל כל חיו, לאחר כמה ימים הועברו שוב למחנה עבודה בגרליץ, שם עבד במפעל לייצור פצצות וחיבל בתוצרת, הם הניחו תפילין במסירות נפש וכמעט נתפסו. והקאפו נתן לו בעיטות שגרמו לו לנמק ברגל ממנו סבל כל חיו, עבר את צעדות המוות וניצל, גם לאחר השחרור חייל רוסי כמעט רצח אותו וניצל ברגע האחרון.
איבד בשואה את אמו וששת אחיו, רק הוא ואביו נשארו בחיים, העיד על עצמו שמעולם לא שאל מדוע, ואף התחזק באמונה ממאורעות השואה, ותמיד קיבל הכל באמונה ושמחה, בהליכה לעבודה היה משנן את פסוקי התוכחה בפרשת האזינו.
בויז'ניץ
לאחר המלחמה חזר עם אביו לחוסט אך בחג הסוכות תש"ו הגיע עם אביו לסאטמאר כי רק שם היה אתרוג לד' מינים, שם התבקש לשיר בטיש של האמרי חיים מוויז'ניץ, הרבי התפעל משירתו המרגשת והזמינו ללמוד בישיבתו החדשה בגרוסוורדיין, ומני אז נקשרה נפשו באמרי חיים ושמר על קשר קרוב עמו לכל חיו[5], במשך השנים הלחין הרי"ד כמה ניגונים נפלאים שמושרים בויז'ניץ עד היום למשל 'אדיר במלוכה' לשביעי של פסח, 'השבת נעם הנשמות', 'קרב יום', ו'בואו שעריו' שהוקלט גם באלבום ניגוני ויז'ניץ 'חמול'[3].
בנובהרדוק
בזמן נדודיו עם אביו נקלעו לפראנקפורט, וכדי לא להתבטל הלך ללמוד לכמה ימים בישיבת נובהרדוק בראשות 'רבינו' ר' גרשון ליבמן זצ"ל ששכנה באותה עת בסלצהיים, ר' גרשון ששרד בעצמו את המחנות שוחח עמו כמה שעות בפרטיות שהזוועות באו לעורר אותנו, ואף דרש בענין זה לפני תפילת ליל שבת, הרי"ד הרגיש שחייו השתנו מקצה לקצה, רוח המוסר התורה והעבודה שאבו אותו, והחליט להישאר ללמוד בישיבה, רבים ניסו להניאו כבחור חסידי ללמד בנובהרדוק, ואף אביו ביקש שיצטרף אליו לארה"ב לאחר שהשיג ויזות מבוקשות, אך הוא דבק בדרכו החדשה בעבודת ה' בשיטת נובהרדוק.
שבע שנים למד בנובהרדוק עד נישואיו, תחילה בסלצהיים ואח"כ בצרפת לשם עברה הישיבה, התמדתו באותן שנים הייתה מופלאה, נקשר לרבו ר' גרשון שחיבבו כבנו, ואף שלחו לטנז'יר שבמרוקו להשפיע על בחורים להכניסם לישיבה, מתלמידיו באותם שנים בטנז'יר: רבי עמנואל טולדנו, רבי מיכאל טולדנו, הגר"י עבו ראש ישיבת שבות יעקב ועוד [6].
לאחר נישואיו
בשנת תשי"ד נישא לרחל בת ר' זלמן גרוסמן מחשובי חסידי קרלין בירושלים, שלמדה באותה עת בסמינר בגייטסהד, כיון שאביה נפטר ניהל את השידוך אחיה הגדול רבי ישראל גרוסמן ראש ישיבת קרלין, החתונה נערכה בא"י[7].
תחילה גרו בחדרה בשליחות ר' גרשון שביקשו לסייע בהקמת ישיבת נובהרדוק ע"פ עצת החזו"א, בתקופה זו לימד בישיבה לצד ר' יענקלה גלינסקי, אך ענין הקמת הישיבה לא צלח, על כן עברו להתגורר בבני ברק, שם שימש כשנתיים כר"מ ומשגיח בישיבת תפארת ציון בבני ברק שהוקמה מיסודם של חניכי נובהרדוק.
בשבתות היה מתפלל בישיבת נובהרדוק בגבעת רוקח במבנה שוכנת היום ישיבת בית מתיתיהו, בלילות שבת היה צועד מרחק רב לטיש של האמרי חיים מויז'ניץ, ובמוצאי שבת היה הולך לפוניבז' לשמוע את המשגיח ר' יחזקאל לווינשטיין, לפעמים נסע במוצ"ש לת"א לר' אהרן מבעלז שהיה עדיין בעיצומה של סעודה שלישית.
בשנת תשי"ז נקרא ע"י רבי גרשון לחזור לישיבת נובהרדוק שבנתיים עברה מסלצהיים לפובליין שבצרפת, מכיון שהקמת הישיבה בא"י ירד מהפרק, ולשמש כמשגיח רוחני ולאמירת שיחות בשיטת נובהרדוק.
בשנת תשכ"ב נקרא ע"י הרבי מסאטמר לכהן כמשגיח בישיבתו בבורו פארק[8], לאחר שנתיים עבר בברכת הרבי לסייע לאחיינו בהקמת המוסדות בלוס אנג'לס ולעמוד בראשות הקהילה, שם זכה לשהות לצד אביו ר' מנשה שהתגורר במקום, בשנת תשל"ב לאחר שהקים וניהל במקום ישיבה ת"ת ובית יעקב לבנות[9], חזר לגור בא"י.
באותה עת ר' יצחק דוד גרוסמן אחיינו של הרי"ד שהיה אז אברך צעיר נשלח ע"י הרבי מלעלוב הברכת משה להקים מוסדות תורה במגדל העמק והיה חסר לו מימון לכך, באותה תקופה ישיבתו של ר' גרשון הייתה משופעת בנדיבים רבים והוא סייע בהקמת מוסדות תורה רבים בא"י, וכך נקרא הרי"ד להנהיג רוחנית את הישיבה והכולל במגדל העמק, תוך תמיכה כלכלית הגונה של רבו ר' גרשון, גם לאחר שעזב את מגדל העמק המשיך כל שנותיו למסור שיחות בקביעות בכולל ובישיבה ולשמור על קשר עם התלמידים[10].
לאחר חמש שנים נקרא לסיע בהקמת ישיבת איתרי ולכהן בה כר"מ מטעם רבו רבי גרשון שהעניק סכום גדול להקמת הישיבה וביקש מתלמידו לסייע בהקמתה ולעמוד בראשה[11].
לאחר שעזב את איתרי עמד הרי"ד בראשות הישיבה והכולל נר שמואל שהקים בהר נוף יחד עם תלמידו מישיבת פובליין ר' חיים שלום ישראל, גם שם שמר על קשר עם תלמידים לאורך שנים אחרי שעזב את המקום[12].
כשנה לפני פטירת ר' גרשון ביקש מהרי"ד תלמידו הנאמן שיבוא למלא את מקומו בחייו, ובעקבות כך עבר להתגורר בעיירה ארמונטייר בצרפת שם שכנה אז הישיבה וקהילת בוגרי הישיבה ולמשך תקופה מילא את מקום רבו בהנהגת הישיבה והקהילה.
הועדים בשיטת נובהרדוק
כשחזר לירושלים החל למסור שיחת חיזוק שבועית בכולל לאברכים אמריקאים ואף היה מקבלם בביתו לשיחות ועדים ויעוץ בענייניהם הפרטיים, מסר בכל בוקר שיעור בספרי מוסר לאחר תפילת שחרית, ונחשב בעיני רבים לאחד ממעתיקי השמועה של שיטת המוסר של נובהרדוק כפי שקיבל מרבו ר' גרשון ליבמן אליו היה קשור בכל נימי הנפש.
בכל ראש חודש התאספו אצלו קבוצה מבוגרי נובהרדוק בצרפת ולמדו מוסר ושמעו שיחות ממנו ומרבנים אורחים, היה נואם בחסד עליון, ולאחר השיחה נהג לשורר בקולו שירי חיזוק לעורר הלבבות חלקם הלחין בעצמו בעתות רצון, חבורה מצומצמת התכנסה בביתו מידי שבוע ללימוד מעמיק בדרכי העבודה בשיטת נובהרדוק, עמם היה נוסע לעיתים להתבודדות בצפון כמנהג נובהרדוק, חלק מהועדים נכתבו והודפסו לבקשתו ע"י תלמידיו בקונטרסים "המוסר והנועם" ה' חלקים.
שיטתו הייחודית נבנתה על שיטת נובהרדוק הידועה בתביעה קיצונית וביטול העולם הזה, בשילוב שמחה פנימית וחסידות שורשית, היה משלב בשיחותיו מדברי הבעש"ט ובעל התניא[13] יחד עם גדולי בעלי המוסר, ונחשב לאחד היחידים שמסרו בדור האחרון לתלמידים את שיטת נובהרדוק מסודרת לפרטיה[14].
שירי זמרה
תלמידו המשגיח רבי לוי יצחק שושן הקליט אלבום מניגוניו בשם "ישיבישער ניגון" ח"ב[15].
אחד מניגוניו המרגשים הוא 'אתה השם', אותו הלחין בשנת תשל"ה בעת שנאלץ לעבור טיפול רפואי מורכב וכואב בפריז כתוצאה מבעיות רפואיות שסבל מתקופת העבודות פרך במחנות בשואה, כחלק מהטיפול היה תלוי כמה שעות הפוך כשרגליו למעלה וראשו למטה במהלך הטיפול חיבר ניגון על המילים "אתה השם לא תכלא רחמיך וחסדך ממני חסדך ואמתך תמיד יצרוני", מאוחר יותר הרבי מקאליב ששמע ממנו את הניגון הוציאו לאור בתקליט 'ניגוני בית קאליב'.
רבים אינם יודעים שהוא הלחין את הניגון הידוע ליוונים נקבצו עלי שפורסם ע"י פרחי מייאמי ומושר כמעט בכל בית בימי החנוכה.
נפטר בכ"ג שבט תש"ע 2010 בגיל 80 לאחר מחלה קשה ממנה סבל שנים רבות, ונקבר בחלקת ויז'ניץ בהר המנוחות[16].
ספריו ומאמריו
קונטרס 'המוסר והנועם' ה' חלקים - כוללים שיחות ווהדרכות ברוח שיטת נובהרדוק[17].
קונטרס 'שובה ישראל' - מאמרים על חודש אלול וחגי תשרי (נערך ע"י נכדו)[18][19].
קונטרס 'נס ההצלה' – סיפור הצלתו בשנות השואה[20].
קונטרס 'עקבי ישראל ח"א' - על דמותו הייחודית ואמרות שנשמעו ממנו.
קונטרס 'עקבי ישראל ח"ב' – ביוגרפיה, הספדים ותולדות חייו[21].
'שו"ת להבנת דרכה ושיטתה של נובהרדוק' - ראיון שהעניק לקראת תשעים שנה לפטירת הסבא מנובהרדוק[22].
משפחתו
אשתו רחל בת ר' משה שניאור זלמן גרוסמן מגדולי חסידי קרלין
חתנו ר' חיים יצחק פקשר, ראש ישיבת בויאן בירושלים.
חתנו ר' יעקב ולצר מזכיר מועצת גדולי התורה של אגו"י וראש הכוללים של חסידות ויז'ניץ.
בנו ר' משה שניאור זלמן ראש ישיבת ויז'ניץ מונסי.
חתנו ר' אהרון וייס, ראש ישיבת ספינקא בניו יורק.
חתנו ר' מנחם שטיין מברוקלין.
גיסו רבי ישראל גרוסמן זצ"ל ראש ישיבת קרלין
גיסו רבי יחיאל איכל גרוסמן זצ"ל רב קופת חולים הכללית ומחבר ספר נצח משה[23]
לקריאה נוספת
הפולמוס של חיים גראדה עם הירש ראסיינאי
"בסיפור מצטרף לשיחה תלמיד של הירש ומכנה אותו בשם 'רבנו'.. וכידוע זהו הכינוי שדבק בו ברב ליבמן כל ימיו. ההשערה התאמתה סופית לאחר ראיון שנערך עם הרב ישראל דוד נויוונר, תלמידו של ר' גרשון ליבמן בישיבתו שממחנה העקורים צלסהיים, ולאחר מכן בישיבתו שבבאיי בצרפת. בראשית שנות השישים אף שימש נויוונר כ'משגיח' בישיבתו שבפובליין. לדברי נויוונר המסה מבוססת על מפגש אמיתי שהתרחש בין גראדה לליבמן, שכן הרב ליבמן בעצמו נהג לספר למקורביו לא פעם על המפגש הזה עם חיים גראדה, שאף התקיים בפריז על יד 'הוטל-דה-וויל' בפריז כפי שמספרת המסה. המפגש היה מרגש לשניהם, הם התנשקו ושוחחו בידידות, ואף התווכחו בידידות. לדברי המרואין, פעמים רבות סיפר ליבמן לתלמידיו הקרובים על חיים גראדה ועל נסיונותיו להחזירו בתשובה לאחר השואה. הוא גם הכיר את המסה הספרותית הזו, והיה משועשע מכך שחיים גראדה העניק לו את השם 'הירש ראסיינר'[24]
- ↑ קונטרס עקבי ישראל ח"ב עמוד ריז, קונטרס נס ההצלה עמוד צה.
- ↑ נס ההצלה, עמ' קו
- ^ 3.0 3.1 מכון עתיקין, לשימור ניגונים חסידיים עתיקים, חוברת עשירית, ויצא תשפ"ה.
- ↑ נס ההצלה, עמ' קמב
- ↑ קשר איתן, ביטאון חסידי ויז'ניץ.
- ↑ עקבי ישראל ח"ב, עמ' נא
- ↑ ראיון עם הרבנית, עקבי ישראל ח"ב
- ↑ 'כמה פעמים מוזכר גהנם בספר חובות הלבבות', לקט דברים של טעם, מכון כרמינו.
- ↑ ראה מכתב פרידה של קהילת לוס' אנג'לס המצורף לערך זה.
- ↑ הספד הרב גרוסמן בלויה, עקבי ישראל ח"ב, עמ' מב
- ↑ עקבי ישראל ח"ב
- ↑ עקבי ישראל ח"ב, עמ' עד
- ↑ ראה למשל בשיחתו בעקבי ישראל ח"ב עמוד כד
- ↑ ר' ישראל דוד נייוונר, שו"ת בשיטת נובהרדוק
- ↑ אישיבישער ניגון חלק ב'
- ↑ צילום קברו בהר המנוחות מצורף לערך זה.
- ↑ המוסר והנועם, 5 חלקים, באתר אוצר החכמה, צפיה למנויים.
- ↑ שובה ישראל, היברובוקס
- ↑ מכון שלמה אומן, המעיין, מאמר יסודות התשובה מהרב נייוונר.
- ↑ קונטרס נס ההצלה, באתר אוצר החכמה, כניסה למנויים.
- ↑ 'אל המבקש', מביא מקונ' עקבי ישראל ח"ב.
- ↑ שו"ת לדרכה של נובהרדוק, באתר בינינו.
- ↑ רבי יחיאל איכל גרוסמן, נצח משה, באתר אוצר החכמה כניסה למנויים.
- ↑ את הראיון ערך שלמה טיקוצינסקי בפברואר 2009. ראו: ש' טיקוצינסקי, 'שכחו החיים וזכרו המוות' – הרב חיים זייצ'יק ולקחי השואה ברוח תנועת נובהרדוק', זיכרון בספר, (א' ידידיה, נ' כהן, א' פרבשטין עורכים) הוצאת ראובן מס, ירושלים תשס"ח. עמ' 130, ובהערה 61 שם.