רבי מנחם מנדל טאוב

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי מנחם מנדל טאוב
האדמו"ר מקאליב, הרב מנחם מנדל טאוב
תאריך לידה תרפ"ד
תאריך פטירה כ"ג בניסן תשע"ט
מקום לידה מרגיטה, טרנסילבניה
חסידות חסידות קאליב
מקום מגורים ראשון לציון, בני ברק, ירושלים
הקודם אביו רבי יחיאל יהודה טאוב כיהן כאדמו"ר ברוזלא ומארגארטן
הבא הרב ישראל מרדכי הורוביץ
נושאים בהם עסק מייסד תוכנית בר בי רב דחד יומא והנצחת השואה
האדמו"ר מקאליב, תשל"ח

רבי מנחם מנדל טאוב (תרפ"ד - כ"ג בניסן ה'תשע"ט; 1923 - 28 באפריל 2019) היה האדמו"ר מקאליב, הקדיש את כל ימיו למען הנצחתם של קדושי השואה[1].

קורותיו

נולד במרגיטה שבטרנסילבניה, דור שישי לרבי יצחק אייזיק מקאליב. נישא לחנה שרה שפרה טאוב (תרע"ח, 1918 - כ"ד בכסלו התשע"ב, דצמבר 2011), בתו של רבי פנחס שפירא מקעכניא. ב-1939 נפטר אביו והשאיר אחריו 7 יתומים וקהילה ללא מנהיג. לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים ב-1944, נשלח עם כל אחיו ואחיותיו לאושוויץ וכל אחיו נספו שם. הוא שרד אך עבר עינויים קשים, בהם טיפול כימי שמנע מזקנו לצמוח. כאשר עמד על סף המשרפות צעק 'שמע ישראל' והבטיח לקדוש ברוך הוא שאם ינצל, יקדיש את כל חייו לאמירת שמע ישראל בקרב אנשים חיים[2], הוא אכן ניצל בנס, ובהמשך קיים הבטחתו.

לאחר השואה עבר לשוודיה, שם התאחד עם אשתו שפרה. לאחר מכן עבר לארצות הברית. ב-1963 הקים את מרכז חסידי קאליב בראשון לציון (קריית קאליב) ובשנת תש"מ עבר לבני ברק, שם הקים את מרכז חסידות קאליב ברחוב חגי ולאחר מכן ברחוב אהרונוביץ. בשנת ה'תשס"ב חנך בשיכון חב"ד בירושלים בית מדרש חדש ועבר להתגורר על ידו.

האדמו"ר מקאליב היה אחד מגדולי מנציחי השואה במפנה המאה ה-21. הוא תיקן אמירת שמע ישראל בסיום כל תפילה לזכר הנספים, ועודד אמירת "שמע ישראל" על פי נדרו כזכר לקדושי השואה בסיום עצרות המוניות בהן השתתף. בשנותיו האחרונות החל במפעל אנציקלופדיה לשואה לציבור החרדי ופעל להקמת מוזיאון לשואה עבור הציבור החרדי, מעין מוזיאון אלטרנטיבי למוזיאון יד ושם, מאחר ולטענתו מוזיאון יד ושם משמיט את גבורתם הרוחנית של היהודים שמסרו נפשם לקיים מצוות בשנות השואה. הוא חזר שלוש פעמים למחנות ההשמדה.

האדמו"ר היה גם מלחין, בין היתר הלחין ניגון למילים 'שמע ישראל' לשם הפצתם כפי שקיבל על עצמו. הוא נהג לשיר את ניגוניו בציבור באירועים שונים כולל בחתונות אליהם היה מוזמן. השיר המזוהה איתו ביותר הוא השיר ההונגרי סול או קוקוש מר, שעל פי האגדה החסידית נרכש על ידו סבו מאיכר הונגרי.

מפעל נוסף של האדמו"ר מקאליב הוא תוכנית בשם "בר בי רב דחד יומא" שפעלה בעבר במקומות רבים ברחבי הארץ, במסגרתה היו קובעים מדי תקופה יום עיון ("יום שכולו תורה") ובו רצף של שיעורים ודרשות עבור הציבור הרחב שאין תורתו אומנותו. כמו כן, מדי שנה, לקראת כ"ד באלול, יום פטירתו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ה"חפץ חיים", נהג לצאת בקריאה לציבור הרחב ולתלמידי מוסדות החינוך לערוך בו תענית דיבור.

באייר ה'תשע"ב, לאחר פטירת אשתו הראשונה, והוא בן 89, התחתן בשנית עם שיינדיל מלניק (נולדה בשנת תש"ט) מויניצה שבאוקראינה בהמשך התגוררה בבני ברק.

בתחילת ניסן תשע"ט, מעד האדמו"ר מקאליב בביתו ומאז מצבו הרפואי החמיר. הוא נפטר בכ"ג בניסן ה'תשע"ט, 28 באפריל 2019.[3] ונטמן בהר המנוחות.

לא השאיר אחריו צאצאים. בהלוויתו הכתירו את נכדו החורג[4] הרב ישראל מרדכי הורוביץ לממשיך דרכו.[5]

ספריו

  • קול מנחם
  • פניני קול מנחם
  • שו"ת קול מנחם, ששה כרכים
  • שמחה לנפש, 2 כרכים
  • תהילים קול מנחם
  • חמישה חומשי תורה קול מנחם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הוא התבטא ואמר שמסכת יבמות עוסקת כולה בהנצחת זכרו של אח אחד, ובדורנו אט אט משתכח זכרם של שישה מליון קדושים
  2. על פי עדותו בכמה מקומות, ניתן לראות בקישורים חיצוניים
  3. קובי נחשוני ורותם אליזרע, ערב יום הזיכרון: "אדמו"ר השואה" נפטר בגיל 96, באתר ynet, 28 באפריל 2019
  4. חתן בתו המאומצת
  5. כצוואת האדמו"ר, הנכד הוכתר לממשיך באתר JDN
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0