משתמש:שמואל חיים/רבי יוסף קארו
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ צאצאים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| דיוקן המיוחס לרבי יוסף קארו | |
| דיוקן המיוחס לרבי יוסף קארו | |
| לידה |
1488 ה'רמ"ח  טולדו, כתר קסטיליה |
|---|---|
| פטירה |
24 במרץ 1575 (בגיל 87 בערך) י"ג בניסן ה'של"ה  צפת, האימפריה העות'מאנית |
| מקום קבורה |
 בית הקברות העתיק בצפת, ישראל |
| כינוי | מרן, השולחן ערוך, הבית יוסף, המחבר |
| תחומי עיסוק | הלכה, קבלה |
| חיבוריו | שולחן ערוך, כסף משנה, בית יוסף, מגיד מישרים, אבקת רוכל |
| רבותיו | רבי יעקב בירב |
| תלמידיו | רבי משה קורדובירו, רבי משה אלשיך, רבי משה גלנטי, הרב יום טוב צהלון, הרב אליעזר אשכנזי, הרב שם טוב עטיה |
| חתימה |
 |
רבי יוסף קארו[1] (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח[2] – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה[3]), היה מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף. עסק גם בקבלה. מקובל לסמנו כפותח תקופת האחרונים.
ביוגרפיה
נולד בשנת ה'רמ"ח (1488)[2] בעיר טוליטולא שבפורטוגל לרבי אפרים בין רבי יוסף בן רבי אפרים קארו. נקרא על שסבו רבי יוסף[4]. למד באותה תקופה אצל אביו ודודו רבי יצחק קארו. החוקר שלמה אברהם רוזאניס שיער שבתקופה זו הוא גם למד אצל רבי יעקב בירב[5]. במהלך גירוש ספרד בשנת ה'רנ"ב, גורשה משפחתו לפרוטוגל ועברה למדינה אחרת.
בתקופה מאוחרת יותר התיישב באדריאנופול. בעיר זו התחתן לבתו של חיים אלבלג ובה זכה למעמד רבני חשוב, ובהיותו כבן 34 בשנת ה'רפ"ב החל בכתיבת חיבורו על הטור – הבית יוסף[6].
אחרי שהתאלמן מאשתו הראשונה התחתן בשנית. בין 1523 ל-1536 התגורר בעיר ניקופול בבולגריה ובה הקים את בית הכנסת וישיבת "בית יוסף". לאחר מכן עבר לניקופול[7], שם ניהל מספר שנים ישיבה. לאחר מכן עבר לסלוניקי[8]. באותה תקופה הוא ריכז סביבו קבוצה של תלמידי חכמים, שביניהם נמנה רבי שלמה אלקבץ, איתם היה נפגש לעיתים קרובות[9].
באותה תקופה היה נגלה אליו המגיד, שהורה לו לעלות לארץ ישראל:”ועלו לארץ ישראל כי לא כל העתים שוות ואין מעצור להושיע בין רב למעט ועיניכם אל תחוס על כליכם כי טוב הארץ העליונה תאכלו ואם תאבו ושמעתם טוב הארץ ההיא תאכלו ולכן מהרו ועלו כי אני המפרנסת לכם ואני אפרנסכם”[10]. ואכן בשנת ה'רצ"ו עלה רבי יוסף לארץ ישראל, והתיישב בצפת.
בצפת זכה רבי יוסף למעמד רבני גבוה, ואף מונה ליושב ראש וועד חכמי צפת[11].
בשנת ה'רצ"ח יזם רבי יעקב בירב את חידוש הסמיכה, וזאת במטרה לכפר על עוון האנוסים שעלו מספרד לארץ ישראל, על ידי הלקתם וכך לפטור אותם מעונש כרת. ההיתר לחידוש הסמיכה הוא על ידי איסוף של חכמי ישראל. המהר"י בירב סבר שניתן לחדש את הסמיכה על ידי התכנסותם של חכמי צפת בלבד. חידוש הסמיכה נתקל בהתנגדות מצידו של רבי לוי בן חביב שחלק על הסברא לפיה ניתן להסתפק בהסכמתם של חכמי צפת בלבד. רבי יוסף קארו, שנמנה מבין המוסמכים, יצא להגנתו של המהר"י בירב. בהמשך רבי יוסף קארו אף הסמיך את רבי משה אלשיך ורבי חיים ויטאל.
המבי"ט היה ה"בר פלוגתא" של רבי יוסף קארו, איתו נחלק פעמים רבות[12]. היו ששיערו שהסיבה למחלוקות הרבות בין השניים, הייתה בשל התקפתו של רבי יוסף קארו על דודו של המבי"ט רבי אהרן מטראני. המבי"ט זכר זאת, והשיב לרבי יוסף קארו על כך[13].
רבי יוסף קארו הוכר כ"רבן של הגולה", ונשלחו אליו שאלות מכל העולם.
הערות שוליים
- ↑ מקור השם כנראה במילה העברית קָרָא, שמשמעותה בעל קורא. החולם הוא השפעת המילה הספרדית יקר, "קארו". ראו אלטשולר, חיי מרן יוסף קארו (מופיע ב"#לקריאה נוספת"), עמ' 21
- ^ 2.0 2.1 ר' דוד קונפורטי בספרו "קורא הדורות" (דף לה, ע"ב) מציין שר' יוסף קארו חי 87 שנה, ונתן רמז לשנות חייו "ראשו כתם פז"
- ↑ על פי הרשום בסוף כסף משנה על הרמב"ם, וכן כתב החיד"א בספרו "שם הגדולים", ערך "מרן מהר"ר יוסף קארו".
- ↑ הקדמה לספר "תולדות יצחק".
- ↑ רוזאניס, דברי ימי ישראל בתוגרמה, חלק א', עמ' 108.
- ↑ הקדמה לספרו ה"בית יוסף".
- ↑ אבקת רוכל, סימן י"ג.
- ↑ קורא הדורות, דף ל"ה.
- ↑ צבי ורבלובסקי, ר' יוסף קארו, בעל הלכה ומקובל, ירושלים תשנ"ו, (תרגם מאנגלית יאיר צורן), פרק חמישי.
- ↑ פתיח לספר מגיד מישרים.
- ↑ יקותיאל יהודה גרינוולד, הרב ר' יוסף קארו וזמנו, ניו יורק, ה'תשי"ד, עמ' 108.
- ↑ החיד"א, שם גדולים, מערכת גדולים, אות ש', סימן 129.
- ↑ יקותיאל יהודה גרינוולד, הרב ר' יוסף קארו וזמנו, ניו יורק, ה'תשי"ד, עמ' 114.