חידוש הסמיכה

ביהדות, המונח חידוש הסמיכה מכוון למאמץ לחדש את המסורת הקדומה של שלשלת סמיכת החכמים מדור לדור. ההלכה קובעת כי סמיכה כזו נותנת לחכם הסמוך סמכויות מסוימות, כגון האפשרות לדון דיני חבלות, דיני קנסות ודיני נפשות. שלשלת הסמיכה הקדומה שעל פי המסורת היהודית התחילה ממשה רבנו, פסקה, והחכמים בדורות המאוחרים נותרו בלא הסמכויות הללו.

במהלך הדורות נרשמו כמה ניסיונות של רבנים לחדש את הסמיכה

שיטת הרמב"ם בחידוש הסמיכה

הרמב"ם בפירוש המשניות חידש שאם ייאספו כל חכמי ארץ ישראל ויסכימו לחדש את מוסד הסמיכה הדבר אפשרי. חידושו של הרמב"ם הובא להלכה בספרו ההלכתי משנה תורה:

הרי שלא היה בארץ ישראל אלא סומך אחד מושיב שנים בצדו וסומך שבעים כאחד או זה אחר זה ואחר כך יעשה הוא והשבעים בית דין הגדול ויסמכו בתי דינין אחרים. נראין לי הדברים שאם הסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינים ולסמוך אותם הרי אלו סמוכים ויש להן לדון דיני קנסות ויש להן לסמוך לאחרים. אם כן למה היו החכמים מצטערין על הסמיכה כדי שלא יבטלו דיני קנסות מישראל. לפי שישראל מפוזרין ואי אפשר שיסכימו כולן ואם היה שם סמוך מפי סמוך אינו צריך דעת כולן אלא דן דיני קנסות לכל שהרי נסמך מפי בית דין. והדבר צריך הכרע. רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם פרק ד הלכה יא.

הרמב"ם גם מנמק את סמכות התלמוד בזה שהסכימו כל ישראל לדברי התלמוד וממילא הוי סמכותו כעין סנהדרין.

לדעתו של הרמב"ם הצטרפו הרא"ש הרשב"א המאירי רב יעקב חזן מלונדון הכפתור ופרח סמ"ג הרי"ף הטור והט"ז הסמ"ע והמבי"ט.

במהלך הדורות נעשו מספר ניסיונות להסתמך על דברי הרמב"ם הללו ולחדש את סמיכת הזקנים, וממילא גם את הסנהדרין.

פולמוס הסמיכה הראשון

היוזמה הראשונה לחידוש הסמיכה אחרי ביטולה הייתה בשנת ה'רצ"ח (1538). בראש בית הדין הסמוך היה אמור לעמוד רבי יעקב בירב, רבה של צפת.

הצורך לחידוש הסנהדרין היה בכדי לאפשר לאנוסים שנמלטו מספרד ועלו לארץ ישראל, לכפר על עבירות שעשו בעקבות אילוצם לחיות כנוצרים, והתחייבו בגינם עונש כרת. הבית דין של סמוכים היתה אמורה לדונם בעונש מלקות ובכך לפוטרם מעונש בידי שמיים, מכיון לפי ההלכה "חייבי כריתות שלקו, נפטרו ידי כריתתן".

לצורך כך 25 תלמידי רבי יעקב בירב הסכימו לסמוך את רבם, על פי דעתו של הרמב"ם הנזכר. רבי יעקב בירב חזר וסמך ארבעה מתלמידיו להיות סמוכים גם כן: רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך, רבי משה מטראני, (המבי"ט), רבי משה קורדובירו - הרמ"ק, ורבי יוסף סאגיס - תלמידיו שהיו ראשי ישיבות בצפת.

בהמשך סמך רבי יוסף קארו את תלמידו הרב משה אלשיך שבהמשך סמך את תלמידו רבי חיים ויטאל. עוד רבנים שקיבלו סמיכה: מהריט"ץ

הפולמוס

היוזמה עוררה התנגדות בעיקר מצד רבי לוי בן חביב, רבה של ירושלים שטען שאף הוא מרבני ארץ ישראל ולא נשאלה דעתו בעניין ולכן, מהר"י בירב לא איגד את כל הרבנים בארץ ישראל כפי שבפשטות נדרש לפי חידושו של הרמב"ם. מהר"ל בן חביב, גם הסתפק אם ההלכה כרמב"ם או כהחולקים עליו. כמו כן מהרלב"ח ציין את הבעיות שיגרור חידוש הסנהדרין (לדוגמא החובה לקדש את החודש על ידי עדים).

לגבי יחסו של רבי יוסף קארו לחידוש הסמיכה, קיימים חילוקי דעות. יש המציינים את קיומן של עדויות על כך שרבי יוסף קארו סמך כמה מתלמידיו ובכך מוצאים אישור לכך שהוא קיבל את פעולת הסמיכה כלגיטימית, וכן בספר "מגיד מישרים" המיוחס לרבי יוסף קארו, מובא שה"מגיד" שיבח אותו על כך ש'מסר את נפשו' למען חידוש הסמיכה. אחרים טוענים שבסוף ימיו חזר בו רבי יוסף קארו מתמיכתו בחידוש הסמיכה, בכך שלא כתב זאת במפורש בשולחן ערוך שלו.

הרדב"ז שהיה ממתנגדי חידוש הסמיכה כותב על דברי הרמב"ם ”על לשון זה סמכו חכמי צפת והגדול שבהם לסמוך סמוכין לדון דיני קנסות ולא עלה בידם”

החזון איש לומד מדברי הרדב"ז שלמעשה גם הנסמכים עצמם לא סמכו על הסמיכה, ולא דנו מחמתה דיני קנסות, ומה שהנסמכים סמכו עוד חכמים אחרים אינו ראיה לכך שלדעתם הסמיכה תקפה, אלא היה זה המשך של המנהג המקובל לסמוך חכמים להוראה, אמנם היה בסמיכה זו כבוד מיוחד כשהסומך היה אחד מאלו שהיו לכאורה ראויים לשבת בסנהדרין, ולכן הוזכרה סמיכה זו בספרים.

יוזמות נוספות

רבי ישראל משקלוב

במסגרת עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל, ניסה אחד מבכירי העולים, רבי ישראל משקלוב לחדש את הסמיכה. הניסיון לחידוש הסמיכה נעשה כחלק מהתקוות המשיחיות שנפוצו באותה העת, ומאמונתם של תלמידי הגר"א בכך שיש לפעול באופן מעשי להבאת הגאולה. לאור הניסיון שנצבר מפולמוס הסמיכה של מהר"י בירב ומהר"ל בן חביב, רבי ישראל משקלוב (בשנת ה'תקצ"א - 1830) החליט לפעול באופן שונה. כמו מהר"י בירב, שהסתמך על חידושו של הרמב"ם בנושא, שיש אפשרות לחדש את הסמיכה על ידי הסכמת רוב חכמי ארץ ישראל, הסתמך רבי ישראל משקלוב על הרדב"ז, שהתנגד לחידושו של הרמב"ם אך הציע כמה דרכים שבהן יוכל להתממש חידוש הסנהדרין בזמן הגאולה - ואחת מהם היא על ידי עשרת השבטים, שגלו שנים רבות לפני שפסקה הסמיכה בארץ ישראל. רבי ישראל משקלוב ניסח איגרת לעשרת השבטים, שבה הביע את ביטחונו שלא רק שהם קיימים ושומרים תורה ומצוות, אלא גם שהם משמרים את מוסד הסמיכה, וביקשם לעזור לחידוש הסמיכה (וכתוצאה מכך - הסנהדרין) בארץ ישראל. משלא נמצאו אנשי השבטים האבודים, כשלה גם יוזמה זו.

הסנהדרין בקהיר

ניסיון נוסף לחידוש הסנהדרין היה בשנת ה'תרס"א (1901) על ידי הרב אהרן מנדל הכהן שהיה רב קהילת האשכנזים בקהיר. עקב לימוד קונטרס הסמיכה (שנכתב בפולמוס הסמיכה הראשון), הוא ראה לנכון לחדש את הסמיכה ושלח לשם כך מכתבים לרבנים שונים. היו שתמכו ברעיונו והיו שהתנגדו ואחר דין ודברים חזר בו הרב אהרן מהרעיון וההצעה התבטלה.

הרב מימון

כנס לקראת ניסיון חידוש הסנהדרין, טבריה 1950

בשנת ה'תש"י (1950) העלה הרב י"ל מימון, שר הדתות הראשון (מטעם תנועת המזרחי), רעיון לחידוש הסנהדרין וניסה לפעול, יחד עם רבנים והוגים נוספים, לטובת הרעיון בשנותיה הראשונות של המדינה. בשנת ה'תש"י יזם כנס בטבריה, בהשתתפות רבנים. הוא אף הוציא ספר בשם "חידוש הסנהדרין במדינתנו המחודשת" בהוצאת מוסד הרב קוק המרכז את מאמריו כפי שהתפרסמו בהצופה ובסיני. עיקר ההתנגדות לרעיון זה של הרב מימון הייתה מהרב יצחק זאב סולובייצ'יק.

הסנהדרין החדשה

בשנת 2002 הוקמה עמותה בשם "אגודת השיבה שופטינו לכינון בית הדין הגדול", שפעלה לחידוש הסמיכה. האגודה פנתה לרבנים שונים, אך רובם הגדול התעלמו מהפנייה.

בשנת 2004 הוקמה בטבריה "הסנהדרין החדשה", גוף ובו 71 רבנים "סמוכים". לנשיא הסנהדרין מונה בתחילה הרב צבי עידאן ובהמשך הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), ולאב בית הדין מונה הרב יואל שוורץ. הגוף מיעט לפעול ולהשפיע, ובסיוון תשס"ח (2008) הודיע הרב שטיינזלץ על פרישתו. "סנהדרין" זו, פירסמה לעיתים מפסיקותיה, שהתאפיינו לרוב בהשקפה ימנית-קיצונית.

לקריאה נוספת

• צבי מקובסקי, ואשיבה שופטיך, תל אביב תרצ"ח.
• הרב י"ל הכהן מימון, חידוש הסנהדרין במדינתנו המחודשת, ירושלים, תשי"א.
• הרב אברהם מימון, חדוש הסנהדרין לפי דעת הרמב"ם, ירושלים, תשי"ז
• הרב ישי באב"ד, חידוש הסנהדרין בימינו בירור הסוגיה, הוצאת 'תפילין בית אל', ירושלים, תשס"ה.
• הרב צבי עידאן, עשות משפט שזכה להסכמת רבנים חשובים ורבים. ירושלים תשנ"ו.
• הרב ישראל אריאל, סנהדרין הגדולה ירושלים תשע"ד.
• רוברט קאבר, "להביא את המשיח באמצעות החוק: מקרה בוחן", בתוך נומוס ונראטיב, הוצאת שלם, ירושלים, תשע"ב.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חידוש הסמיכה בוויקישיתוף

• ד"ר אריה מורגנשטרן, ניסיונו של ר' ישראל משקלוב לחדש את הסמיכה לאור מקורות חדשים, מתוך כתב העת "סיני" (באתר "דעת")
• הרב י"צ רימון על פולמוס הסמיכה
• אסופת מאמרים בנושא חידוש הסמיכה, באתר אסיף
• יהושע ענבל, ‏חידוש הסנהדרין: הגיע הזמן להתחיל לעבוד יחד, בעיתון מקור ראשון, 11 ביוני 2019
• תרצה קלמן, פולמוס הסמיכה בצפת בשנת 1538, עתמול 284 חשון תשפ"ד אוקטובר 2023, יד בן צבי, עמ' 5–8
• הוראה בזמן הזה וחידוש הסמיכה באתר פסקים
• אתר ידידי הסנהדרין

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חידוש הסמיכה39002297Q2909261