נדרים פלוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נדרים פלוס
הלוגו של חברת נדרים פלוס
הלוגו של חברת נדרים פלוס
נתונים כלליים
מוטו ככה תורמים היום
תקופת הפעילות תשע"ז–הווה
מוצרים עיקריים סליקת אשראי וגביית תרומות
 
https://www.matara.pro/nedarimplus/
נדרים פלוס המכשיר.jpg

נדרים פלוס היא מערכת דיגיטלית לסליקת אשראי, המותקנת בבתי כנסת רבים לצורך תרומות לעמותות שונות. המערכת מבוססת על טאבלטים באמצעותם ניתן להעביר את התרומות, וכן על מערכת טלפונית.

היסטוריה

פעילות החברה החלה בשנת תשע"ה[1] בהצבת מכשירים לגביה ותשלום בכרטיסי אשראי, ובהמשך נוספו במכשירים אפליקציות נוספות. הצורך לכך התעורר בעקבות המעבר הגלובלי לתשלום באשראי, ומאידך עקב התרחקות הציבור החרדי מהרשת המקוונת, ובפרט מטלפונים חכמים.

מתחרה עיקרית היא חברת "קשר" אשר מפעילה אף היא מכשירים דומים בשם קהילות.

על פי דיווחי החברה, נכון ליוני 2022, רשומים ב"נדרים פלוס" למעלה מ-6,800 מוסדות, שלהם נתרמו כ-16.6 מיליון תרומות חד פעמיות והוקמו כ-350,000 הוראות קבע[2].

על המערכת

המערכת מאפשרת תרומה מאובטחת[3] מכל בית כנסת לכל ארגון צדקה הנמנה עם לקוחות נדרים פלוס. משתמש שהכניס את פרטי האשראי שלו למאגר 'נדרים פלוס' יוכל בכל עת לתרום בלי להזין שוב את פרטי האשראי, באמצעות זיהוי על ידי מספר זהות וסיסמה בת חמישה ספרות.

עם הזמן המערכת החלה לאפשר תשלום אף למטרות נוספות, כמו מכירות ספרים, תשלום לוועדי בית וכדומה.

בנוסף ישנה אפשרות של תרומות דרך אפליקצה במכשירים מוגנים של חברת "הדרן"[4]

בשנת תשע"ט החלה סיעת דגל התורה המקומית בעיריית ביתר עילית כחלק מיזם הנגשת שירותיה בצורה דיגיטלית לאפשר פניה לנציגים באמצעות המערכת[5].

תכונות נוספות

בנוסף, קיימות במכשירים פונקציות רבות נוספות:

  • בעקבות תופעת המאצ'ינג נוספו במערכת נדרים פלוס אופציות מגוונות לשימוש המאצ'ינג, כגון: צפיה במתרימים השונים, צפיה בסכום התרומות הכולל, מצב היעד וזמן הסיום, ואופציה של תרומה למוסדות המקיימים מאצ'ינג עם אפשרות בחירה למתרים או קבוצה ספציפיים שדרכם תועבר התרומה.

ההתנגדות למכשיר נדרים פלוס

בחודש נובמבר 2022 יצא הרב צבי מאיר זילברברג במתקפה חריפה נגד הצבת המכשירים בבתי כנסיות, בטענה שהם מחדירים את השימוש באינטרנט לציבור החרדי[8]. בעקבות כך החל קמפיין של פשקווילים נגד המכשיר. במקביל, קבוצות קיצונים פרצו לבתי כנסת בירושלים ובית שמש והשחיתו את המכשירים[9][10].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים