הרב צבי מאיר זילברברג
הרב צבי מאיר זילברברג (נולד בשנת ה'תש"ך לכל המוקדם) הוא משפיע ודרשן חסידי וראש חבורת נחלת יעקב.
תוכן עניינים
קורות חייו
נולד במאנסי שבניו יורק לרב משה שמעון חיים זילברברג, חסיד גור, מחבר ספר "זיכרון צבי מאיר" על הש"ס, ובעבר ר"מ בישיבת בית מדרש עליון במונסי. אביו הוא נכדו של הרב אברהם בנימין זילברברג. מצד אמו הוא נכדו של הרב גדליה שור מראשי ישיבת תורה ודעת בפלטבוש. נקרא על שם סבו (אבי אביו), ר' רפאל צבי מאיר זילברברג, שנפטר באופן טראגי בי"ט בטבת, ה'תש"ך.
בבחרותו למד בישיבת סלבודקה בבני ברק. כבר בבחרותו התייגע בעבודת ה' והיה קם מדי יום לפנות בוקר ללימוד ותפילה. לאחר חתונתו היה משפיע בחסידות גור. לאחר כמה שנים עזב כמעט לחלוטין את חסידות גור ונהיה חסיד אמשינוב. בשנת התשנ"ד (שנות ה-90 של המאה ה-20) החל לערוך סעודה שלישית בביתו שם אמר שיחת חיזוק על ענייני עבודת ה'. בשנת תשנ"ו (1995) פתח בית כנסת וחבורה חסידית בשם נחלת יעקב. לשיחתו בסעודה שלישית מגיעים מדי שבוע מאות שומעים, גם שאינם חסידים. לרב זילברברג יש גישה ייחודית בחינוך בחורים ולכן פתח ישיבה קטנה וישיבה גדולה אהבת תורה והוא נשיא הישיבות. לרב זילברברג יש שני בנים ושש בנות נשואים. בין חתניו: הרב הורוויץ בנו של אב"ד לינסק, הרב אליעזר גלדצהיילר, נכדו של הרב אליהו יהושע גלדצהלר, שניים מנכדיו של הרב אליהו שמואל שמרלר ובנו של הנגיד הסאטמארי מלוס אנג'לס, בערי וייס.
חבורת נחלת יעקב
בית הכנסת של הרב זילברברג נמצא בשכונת עזרת תורה בירושלים בשבת הוא נמצא בתלמוד תורה ויז'ניץ, ובימי חול הוא בבית מדרשו החדש ברחוב ברוכים 4. התפילות נמשכות שעות ארוכות, לדוגמה תפילת שחרית של שבת אורכת לעיתים כארבע שעות. במשך השבוע מחזיק הרב זילברברג כולל אברכים, שמשמשים לו למניין לתפילת שחרית וכולל אחר הצהריים בו לומדים 5 שעות רצופות. בימי שובבי"ם ישנם בכולל סדרי לימוד ממושכים, לעיתים של 12 שעות רצופות.
ביום שישי אחרי חצות מוסר הרב זילברברג שיעור הכנה לשבת קודש בבית המדרש של חסידי מכנובקא בעלזא ברחוב ברוכים.
תפילת מנחה של שבת מתחילה חצי שעה לפני השקיעה ולאחר מכן נערכת סעודה שלישית במקום; כשעה ורבע לאחר צאת הכוכבים לשיטת רבינו תם מתחיל הרב זילברברג בשיחתו שנמשכת יותר משעה. שיחותיו אינן דווקא קשורות לפרשת השבוע כנהוג בדרך כלל, אלא בעניינים כלליים בעבודת ה' ולפי ענייני הזמן. בכל חודשיים מוסר הרב זילברברג שיחות על נושא אחד. שיחותיו לא מאופיינות בחידושים אלא בהיקף נושא, חלק מהשיחה נוגע על חשיבות הנושא וחלק אחר על דרכי העבודה עליו. בדרך כלל מזכיר הרב זילברברג בשיחתו את חשיבות תוספת שבת שבזכותה זוכים ל"נחלת יעקב", שהיא על פי הקבלה התפשטות הטוב ללא גבולות. לאחר מכן ממשיכים בשירות ותשבחות, אך בשונה מאלו שלפני הדרשה שהם שירים איטיים ורגשיים, הרי שבשלב הזה מושרים גם שירים יותר שמחים כשבתחילה באופן קבוע שרים קה אכסוף ומנוחה ושמחה ואח"כ שירים השייכים לתקופה.
בשנת תשס"ו פתח הרב זילברברג חבורה לבחורים שהתפללו אצלו ושמעו את שיחותיו. לחבורה יש תנאי קבלה וסדרי לימוד ותפילה כפי הוראות הרב זילברברג.
הרב זילברברג אומר שאינו מתיימר להוות תחליף לאדמו"רים או לחסידויות אלא רק לעורר ולהשפיע באופן אישי. לדבריו פתח את החבורה לבקשת צדיקים ואדמו"רים. לפני חתונת בתו הראשונה ביקש שלא יבואו עם מלבושי שבת כנהוג אצל האדמו"רים, אך שומעיו ומתפללי בית מדרשו הגיעו עם לבוש שבתי. למעשה כיום ישנם כמה מאות חסידים המשתייכים לחצרו של הרב זילברברג בלבד (וקוראים לו "הרבי" כנהוג בחסידויות), וישנם עוד רבים שעדיין נשארים בחסידותם המקורית ומגיעים אל הרב זילברברג רק לשמיעת השיחות או לתפילות.
בשנת תש"פ נפתח בהוראתו קו מיוחד המיועד לאברכים שחתמו והתחייבו לא להשתמש באינטרנט ואף לא באימייל לשום צורך. בקו יכולים האברכים לקבל כל שירות הכרוך בשימוש באינטרט כגון שליחת וקבלת מיילים כניסה וביצוע פעולות באתרים ועוד. הקו מאויש בכל שעות היממה ונעשה מאמץ לספק לאברכים ביצוע מיידי של הבקשות.
כל שבוע בערב שבת מודפסת חוברת המופצת באלפי עותקים ברחבי הארץ והעולם שבה כתובה השיחה של הרב זילברברג שמסר במוצאי השבוע שעבר. היא מכונה "מאמרי חיזוק" והיא כוללת בסופה "מאמרים קצרים" ומאמר "אום אני חומה" שבו הוא מדבר נגד סכנת הטכנולוג'יה והאינטערנעט.
ספריו
- סט ספרים שיחות התחזקות - שיחותיו השבועיות (בחמישה כרכים), שיחות מיוחדות בענייני מועדים ובענייני חינוך ונישואין.
