הרב צבי מאיר זילברברג (נולד כ"ו בניסן ה'תשכ"ג) הוא משפיע ודרשן חסידי, וראש חבורת נחלת יעקב בארץ ובעולם.
קורות חייו
נולד במונסי שבניו יורק לרב משה שמעון חיים זילברברג, חסיד גור, ששימש בעבר ר"מ בישיבת בית מדרש עליון במונסי, ונכדו של רבי אברהם בנימין זילברברג. ולדבורה בת רבי גדליה שור מראשי ישיבת תורה ודעת. הוא קרוי על שם סבו רבי רפאל צבי מאיר זילברברג[1].
בבחרותו למד בישיבת טעלז שבקליבלנד ארה"ב ואח"כ בישיבת סלבודקה בבני ברק. מבחרותו קם מדי יום לפנות בוקר ללימוד ותפילה. לאחר חתונתו מונה לקומנדאנט בחסידות גור. לאחר כמה שנים החל להתקרב לחסידות אמשינוב.
הנהגתו
בתחילת שנות ה'תש"ן (שנות ה-90) נהג למסור שיחות חיזוק בסעודה שלישית בביתו. והחל משנת תשנ"ו (1995) פתח חבורה חסידית בשם "נחלת יעקב" ובית מדרש זמני בבנין התלמוד תורה של חסידות ויז'ניץ בשיכון חב"ד בירושלים. בשנות ה'תש"ע נבנה בית מדרש מרווח בשכונת תל ארזה, שם נערכות התפילות והשיחות בזמנים מיוחדים, אך במשך ימות השנה נערכים התפילות בבית המדרש הזמני, על פי רצונו של הרב זילברברג.
הקהילה מתאפיינת בדגש על תפילות ארוכות ובקול רם. וכן סעודה שלישית הנערכת במשך שעות ארוכות, אליה מגיעים מגיעים מדי שבוע מאות אנשים, כשמספר דקות לפני צאת הכוכבים לשיטת רבינו תם מתחיל הרב זילברברג בשיחתו ביידיש שנמשכת כשעה. שיחותיו עוסקות בעניינים כלליים בעבודת ה', ובכל מספר חודשים הוא מייחד דבריו על נושא מסוים. חלק מהשיחה עוסק בחשיבות הנושא וחלק אחר על דרכי העבודה עליו. מוטיב מרכזי בשיחות הוא חשיבות תוספת שבת. ביום שישי מוסר שיעור הכנה לשבת, השיעור משודר לכמה מוקדים בישראל.
הרב זילברברג שם דגש מיוחד על המלחמה כנגד פגעי הטכנולוגיה, כשלשם כך הקים את חבורת 'אום אני חומה', ובשנת תש"פ נפתח בהוראתו קו מיוחד המיועד לאברכים שחתמו להתנזר מגלישה באינטרנט, ובקו יכולים האברכים לקבל כל שירות חיוני הכרוך בשימוש באינטרנט, הקו מאויש בכל שעות היממה על מנת לספק מענה מידי לאברכים.
הרב זילברברג הדגיש מספר פעמים, שאין מגמתו לשמש כאדמו"ר, אלא רק כמשפיע, כך למשל ערב חתונת בתו, ביקש שלא יבואו לחתונה בבגדי שבת, כפי הנהוג בחתונת אדמורי"ם. למרות זאת רבים מתלמידיו מתייחסים אליו כאדמו"ר.
מוסדותיו
תחת הנהגתו תלמוד תורה בשם "קדושת התורה", ישיבה קטנה וישיבה גדולה, בשם 'אהבת התורה'.
לקהילה כולל אברכים, וכולל למניין לתפילת שחרית וכולל נוסף ללימוד אחר הצהריים בו לומדים 5 שעות רצופות. בימי שובבי"ם ישנם בכולל סדרי לימוד ממושכים, לעיתים של 12 שעות רצופות.
בשנת תשס"ו פתח חבורה לבחורים שהתפללו אצלו ושמעו את שיחותיו. לחבורה יש תנאי קבלה וסדרי לימוד ותפילה כפי הוראותיו.
משפחתו
חיבוריו
- שיחות התחזקות - סט ספרים, משיחותיו השבועיות (בחמישה כרכים), שיחות מיוחדות בענייני מועדים ובענייני חינוך ונישואין.
- מאמרי חיזוק - גליון שבועי, שבה נדפס שיחתו בשבת שלפניו ומופץ בריכוזים חרדיים רבים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
חצרות חסידיות
|
שושלת מייסדי החסידות
|
הבעל שם טוב, בנו רבי צבי ונכדיו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. המגיד ממעזריטש, בנו רבי אברהם המלאך, בנו רבי שלום שכנא מפראהביטש
|
חסידויות במרחב הרוסי-ליטאי
|
בית צ'רנוביל: צ'רנוביל • קוריסטשוב • צ'ארקס • אוורוטש • מקארוב • טריסק • טולנא • סקווירא • רחמסטריווקא • שפיקוב • מחנובקה • הורניסטייפול • מאלין-ראדומישל • ברזנה ♦ חסידות חב"ד: חב"ד ליובאוויטש • סטרשלה • קאפוסט • ליאדי • ניעז'ין ♦ בית קרלין-לכוביץ': קרלין • לודמיר • לעכוויטש • קוברין • סלונים • קוידנוב • קוברין-ביאליסטוק • פינסק-קרלין ♦ ברסלב • קוריץ-שיפיטובקה-סאלוויטא • קרסנה • אוסטרהא • סטפין • נישכיז (אוסטילה, קובלה) • אניפולי • ליניץ-מונסטריץ' • סאווראן • אליק • וולעדניק • אמדור • פרוסקורוב • קמינקא-מיראפאל • רשקוב • קאשיווקא - דויד הורודוק • לובושוב-יאנוב
|
חסידויות מזרח גליציה
|
בית רוז'ין: סדיגורה • צ'ורטקוב • הוסיאטין • בויאן • קופיטשניץ • אוז'ירן-בראדי • דרוהוביץ' ♦ בית זלוטשוב: יאמפולה • ראדוויל • זברז' • זוויהל • קרמניץ • סקאליה ♦ בית פרמישלאן: פרמישלאן • קאליש • גלינא ♦ סאסוב (גזע רבי משה לייב) • אוזיראן-לשקביץ (גזע היושר דברי אמת) • סקאהל • יאריטשוב • סטרליסק • סטרטין • בעלזא (קארוב, סקאהל) • זידיטשויב-בורשטין • קומרנה • אלעסק-סטניסלב • סאסוב • ירוסלב • קמינקא • ברז'אן • בוטשאטש ('אשל אברהם') • סאמבור • נארול
|
חסידויות מערב גליציה
|
ליז'נסק • רימנוב • דינוב • בלאז'וב • בית רופשיץ: רופשיץ • גלגוב • לינסק • מעליץ • דז'יקוב • בארנוב • רוזבדוב • סטוטשין ♦ בית צאנז: צאנז • שינאווא • קשאנוב • באבוב • גורליץ • ראצפרט • טשכויב • סטרופקוב • רודניק • ברדיוב • גריבוב • צאנז-קלויזנבורג • צאנז-ז'מיגראד • טשקאווע ♦ • דומברובה • וישניצא • פשעווראסק
|
חסידויות פולין
|
אפטא-זינקוב-מז'יבוז' • בית קוז'ניץ: קוז'ניץ-מוגלניצא-גרודז'יסק • פיאסצנא • אוסטרובצא • לוקווע וולברוז' ♦ בית לובלין: שושלת החוזה מלובלין, חנטשין • פשדבורז' • אפטא-וואלברום-וודיסלב • רדומסק-קרימילוב • רדושיץ • קראקא (גזע ה'מאור ושמש') • חלם (רבי נטע) • קוזמיר-מודז'יץ • לעלוב • קארוב • חלם • לנטשנה • אוז'רוב • וויליפולי • ליפסק ♦ בית פשיסחה: ביאלא • פוריסוב-קאלושין ♦ בית וורקא: וורקא • אמשינוב (אופלה) • אלכסנדר • סטריקוב • ראדזימין • נדרזין - סקרנביץ ♦ בית איזביצא: איזביצה ראדזין • לובלין • מרקשוב ♦ בית קוצק: קוצק (פילוב-סוקולוב-לומאז') • גור • פני מנחם • טשכנוב • סוכטשוב • גוסטינין • פילץ ♦ נובומינסק • זיכלין • ויסקוט-קרושנוביץ
|
חסידויות רומניה
|
בית רוז'ין: בוהוש • ליובה • שטפנשט • וסלוי • פשקאן • אדז'וד ♦ בית נדבורנה: נדבורנה • קרעטשניף (ביטשקוב) • ראחוב • חוסט • נדבורנה באניה • פיטסבורג • בישטינא • סטרוז'ניץ (קליבלנד, מאשלוי) • טמשוואר-אראד (גזע רבי יוסף מבורשה) • זוטשקא (סטאניסלב) ♦ בית קוסוב ויז'ניץ: קוסוב • רדוביץ • ויז'ניץ • ויז'ניץ מונסי • סערט ויז'ניץ • דז'יקוב ויז'ניץ • אנטניא • ווישווה ♦ צ'רנוביץ'-דורוהוי (שושלת 'הבאר מים חיים') • שאץ • דעעש • פאלטישאן • בוצ'צ'ה-בוטושאן • סקולען • ריבניץ • בוקרשט
|
חסידויות הונגריה
|
בית אויהל - סיגט: סיגט-סאטמאר (וואלווא, לימנוב, הוסאקוב, סארוואש) ♦ ליסקא • ספינקא • טאהש • קוסון • פאפא • קאליב • קרעסטיר • מונקאטש • קאפיש • נאסויד • ביקסאד • האדאס-מטסלקה • חבורת שומר אמונים • ברגסז
|
חסידויות ארץ ישראל
|
ערלוי • אונגוואר • אשלג • זלוטשוב • מאקווא • דאראג • מטרסדורף • מישקולץ ♦ שומרי אמונים: שומרי אמונים • תולדות אהרן • תולדות אברהם יצחק • מבקשי אמונה ♦ חסידויות ירושלמיות: דושינסקיא • משכנות הרועים • קהל חסידי ירושלים ♦ חסידויות חדשות: ר' אשר פריינד • תורת חכם • נחלת יעקב • נזר ישראל
|
חסידויות ארצות הברית
|
בוסטון • אונגוואר • וויען ♦ חסידויות חדשות: אמונת ישראל • תולדות יהודה סטוטשין • היכל התפילה • שערי תפילה
|

32421611צבי מאיר זילברברג