נוהל חניבעל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוהל חניבעל הייתה פקודה מטכ"לית של צה"ל שעסקה בכללים לפעולה מיידית במקרה של חטיפת חייל בידי האויב. הנוהל גובש בשנת 1986, ובשנת 2017 הוחלף על ידי הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, בפקודה מבצעית חדשה[1].

מקור השם

"נוהל חניבעל" הוא שמו של נוהל שקבע שורה של תקנות במקרה של הכרזה על חטיפת חייל. הנוהל נוצר כדי להפעיל תגובה אוטומטית לסיכול חטיפה, בלי הצורך לקבל אישורים על כל פעולה, דבר שאורך זמן רב. הנוהל כולל הצבת מחסומים, פגיעה בתשתיות כגון גשרים וכבישים למניעת התקדמות החוטפים והפעלת ירי מאסיבי לעבר החוטפים. לפי האלוף יעקב עמידרור, השם "חניבעל" נבחר באופן אקראי על ידי המחשב הצה"לי. חניבעל היה מצביא בן קרתגו שהעדיף להתאבד בבליעת רעל כאשר הרומאים דרשו את ראשו[2]. יש המפקפקים בכך שהשם "חניבעל" נבחר באקראי ומצביעים על הכח הרטורי של חניבעל[3] כמו על העובדה ששמות בצה"ל לקוחים לרוב ממקורות יהודיים או ישראלים[4].

רקע

לאורך השנים סירבה מדינת ישראל פעמים רבות לנהל משא-ומתן עם ארגוני טרור לשם שחרור שבויים מחשש שהדבר יתפרש ככניעה ויזמין פעולות טרור נוספות. מדיניות זו הובילה למספר הצלחות ראויות לציון, כגון מבצע אנטבה, אך גרמה גם לאובדן חיי אדם, כמו באירוע הטבח במעלות. במהלך מספר אירועים בהם חיילים נפלו בשבי ופתרון צבאי לא היה בנמצא, נאלצה ישראל לנהל משא ומתן עם החוטפים, אשר בסופו שוחררו מאות ואף אלפי מחבלים מבתי הכלא בישראל. הבולטים שבהם הובילו ל"עסקת ג'יבריל" בשנת 1985 ולעסקת שליט בשנת 2011.

כבר בשנת 1982, עם שביית שמונת חיילי הנח"ל בלבנון, הונהגה בצה"ל הוראה בעל פה לפיה יש לעשות הכל כדי למנוע נפילה בשבי של חיילים, אך הדעות לגבי משמעות ההוראה חלוקות. לפי אלוף פיקוד הצפון בשנים אלו, אורי אור, ההוראה התייחסה לפעולות כגון חסימת צירים ופגיעה במכונית מילוט של החוטפים בשביל לעצור אותה אך לא להרג מכוון, בעוד שחיילים העידו כי הייתה הוראה מפורשת לירי על מכונית גם במחיר פגיעה ביושביה[5].

בעקבות שביית יוסף פינק ורחמים אלשיך בשנת 1986, וככל הנראה בשל החשש מעסקת חילופי שבויים נוספת בדומה לעסקת ג'יבריל, התעורר בצה"ל הצורך בגיבוש ההוראה בעל פה לכדי נוהל כתוב והוא הוכנס כסעיף כתוב לנוהל הכללי על ידי אלוף פיקוד הצפון, יוסי פלד, קצין אג"ם הפיקודי אל"ם גבי אשכנזי וקצין המודיעין הפיקודי, אל"ם יעקב עמידרור. הנוהל הובא לידיעת חיילים שנדרשו לפעול לפיו.

הנוהל לסיכול חטיפה

הסעיף המקורי שנוסף ב-1986 עסק בהוראות פתיחה באש למקרה של חטיפת חייל, ולפיו יש לפעול בכל דרך אפשרית לשם סיכול החטיפה, כולל ירי לעבר החוטפים וסיכון החטופים:

א. בזמן מחטף הופכת המשימה העיקרית חילוץ חיילינו מידי החוטפים גם במחיר של פגיעה או פציעת חיילינו.
ב. במידה ויזוהו החוטפים והחטופים ולא נענו לקריאות לעצור, יש לבצע ירי נק"ל (נשק קל), על מנת להוריד את החוטפים לקרקע, או לעצור אותם.
ג. אם לא עצר הרכב או החוטפים, יש לירות לעברם ירי נשק קל בבודדת, במכוון, על מנת לפגוע בחוטפים גם אם המשמעות פגיעה בחיילינו. (סעיף זה לווה בהערת כוכבית שהדגישה: בכל מקרה ייעשה הכל על מנת לעצור הרכב ולא לאפשר בריחתו).

לאורך השנים שונתה הפקודה מספר פעמים בעקבות ביקורת שהושמעה על ההיתר לסכן חיי החטופים. על פי אחד הנוסחים קבע הנוהל כי "יופעל שיקול דעת מפקדים לירי טנקים". בנובמבר 1999, דן הרמטכ"ל בפקודה בעקבות שאילתה של דן מרידור, ונקבע נוסח נוסף לפיו יש לעשות כל מאמץ להימנע מפגיעה בחטופים. ב-2002 הפקודה שונתה שוב וכללה את הנוסח: "בזמן חטיפה, המשימה העיקרית היא לחלץ את החייל החטוף מידי החוטפים", וכן הושמט המשפט "גם במחיר של פגיעה או פציעה של חיילינו". עוד נקבע כי יש לירות רק בגלגלי הרכב החטוף בלי לסכן את חיי החטוף.

בינואר 2003 פורסמה פקודה מטכ"לית חדשה בנושא לאחר התייעצות עם הפרקליטות הצבאית, אך הנוסח שלה לא פורסם. ב-2011 הדגיש הרמטכ"ל בני גנץ כי הנוהל אינו מאפשר ירי שמטרתו היא הריגת החייל החטוף[6]. מנסח הקוד האתי של צה"ל, פרופ' אסא כשר, טען כי קיימים מספר נוסחים מקבילים לפקודה, אך לכולם עיקרון משותף, כפי שנכתב לדבריו בנוסח שנוצר באוקטובר 2010: "יש לפעול, ככל הניתן, לעצירת פעולת החטיפה, לרבות הפעלת אש, אך לא באופן שעלול להוביל בסבירות גבוהה למותו של החטוף, זאת מתוך הבנה שערך חיי החטוף גבוה ממחיר החטיפה"[7].

החלפת הנוהל

בשנת 2016 החל צה"ל לנסח פקודה מבצעית חדשה בנוגע להפעלת כוח אש בשעת חטיפה, בעקבות הוראת הרמטכ"ל גדי איזנקוט לבטל את הפקודה. באותה שנה איששה בדיקת מבקר המדינה את קיומם של פערים רבים בהבנת הפקודה בין הדרגים ובין היחידות השונות. על רקע זה הומלץ לבחון את ביטולה או את הטמעתה בפקודות אחרות בצה"ל. עוד הומלץ להעניק את הסמכויות להפעלת אש נרחבת בעת סיכול חטיפה לדרגים גבוהים יותר בצבא, ולהתחשב במהלכה בעקרונות של הדין הבינלאומי, כמו עיקרון ההבחנה בין אזרחים ללוחמים ועיקרון המידתיות[8].

בינואר 2017 פורסם כי הנוהל הוחלף בפקודה חדשה ששמה נותר חסוי[9]. על פי הנוהל החדש תותר הפעלת "כוח בלתי סביר" לעבר החוטפים במקרה של חטיפת חייל, וכן יותר ירי לשטח ישראל, אם החטיפה היא לכיוון הזה והכוח יידרש לכך.

הפעלת הנוהל

במקרי חטיפה אחדים הופעל הנוהל, אך לא תמיד הביא לסיכול החטיפה.

במהלך חטיפת החיילים בהר דב ב-7 באוקטובר 2000 תקף חזבאללה רכב סיור לא ממוגן של צה"ל שערך סיור לאורך גדר הגבול בגזרת הר דב, וחטף את שלושת החיילים שבו. צה"ל ניסה לעכב את הכוח החוטף באמצעות ירי של טנקים ומרגמות, סריקות באזור (כולל עם מסוקי הקרב, שהגיעו לשטח רק 45 דקות לאחר אירוע החטיפה[10]), ותקיפות של חיל האוויר על מוצבי חזבאללה סמוכים.

חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון הביאה לפתיחתה של מלחמת לבנון השנייה. בבוקר 12 ביולי 2006 חטף כוח חזבאללה שני חיילי צה"ל. נוהל חניבעל הוכרז יותר מחצי שעה לאחר החטיפה[11]. טנק צה"לי ונגמחון נשלחו לאחר כשעה ללבנון בעקבות החטופים במטרה לאתרם, הטנק עלה על מטען גחון שנאמד במאות קילוגרמים של חומר נפץ וארבעת אנשי צוותו נהרגו.

בעקבות חטיפת גלעד שליט בגבול רצועת עזה ב-25 ביוני 2006 הופעל נוהל חניבעל רק כשעה לאחר החטיפה, שלב שבו כבר לא הייתה בו תועלת. המחיר הרב ששילמה ישראל בתמורה לשחרורו של שליט הביא את צה"ל לחדד את הנהלים[12].

במהלך מבצע עופרת יצוקה הופגז בית כדי למנוע חטיפת גופת חייל[13].

ב-7 בדצמבר 2009 נורה למוות יקיר בן מלך, תושב המרכז בן 34, על ידי מאבטחי משרד הביטחון כאשר ניסה לחצות את הגדר לתוך רצועת עזה במעבר ארז. קרוביו טענו כי הוא המתמודד עם הפרעה נפשית וכי שב ואמר כי ברצונו לשחרר את גלעד שליט[14]. בריאיון עם צבי פוגל נחשף כי באירוע זה הופעל נוהל חניבעל[15], והובעה ביקורת על הריגת האזרח בידי חברת אבטחה פרטית[16].

במהלך מבצע צוק איתן, ב-1 באוגוסט 2014, הופעל הנוהל לאחר חטיפת סגן הדר גולדין ברפיח. במסגרת הנוהל ביצע צה"ל ירי כבד לאזור למניעת בריחה של החוטפים. הפלסטינים דיווחו על עשרות הרוגים ומאות פצועים בתקיפות צה"ל כתוצאה מהירי[17][18]. שנה לאחר המבצע חשף פרופ' אסא כשר כי חייל צה"ל נהרג במהלכו כתוצאה מנוהל חניבעל[19][20].

בלילה של 29 בפברואר 2016 נכנסו בטעות שני חיילי מנהלה מיחידת עוקץ למחנה הפליטים קלנדיה ברכב צבאי. לאחר 20 דקות הופעל נוהל חניבעל[21]. למחנה נכנסו כוחות גדולים, ובחילופי האש נהרגו שני פלסטינים. בסופו של דבר אותרו החיילים.

התנגדות ותמיכה

הצנזורה הצבאית פעלה להסתרת הנוהל עד שב-2003 התירה את פרסום קיומו. עוד בטרם הפרסום התנהל דיון על תקינות הנוהל, ונעשו בו שינויי נוסח תכופים. תוכן הפקודה נותר מסווג[22] אולם לאורך השנים פורסם כי הלכה למעשה, מפקדים תדרכו חיילים ברוח ההנחה ש"טוב חייל מת מחייל חטוף", כולל התאבדות לשם סיכול חטיפה[23][24]. הוראות אלו חודדו בעיקר לאחר שחרור המוני רוצחים בעסקאות שבויים. כך, למשל, טען מפקד פלוגת עורב במלחמת צוק איתן: "כשאתה נכנס לאירוע כזה אתה מעדיף חייל הרוג ולא חייל בשבי חמאס, כמו שליט 2. אתה מעדיף גופה ולא חייל חטוף. חידדנו לכוחות פעמים רבות על איום החטיפה והמטרה לשבשה אם תקרה - תוך פגיעה באויב גם במחיר הפגיעה בחבר שלך"[25].

היות שחטיפת חייל נהפכה לפעולה בעלת משמעות אסטרטגית עבור ארגוני הטרור, היו שקיבלו בהבנה את השיקול הטקטי של מניעת הישג זה מהאויב[26]. מנגד יש מי שראו כנוהל סתירה לעקרון הנהוג בקוד האתי של צה"ל לפיו אין מפקירים חייל פצוע בשדה[27]. נשמעו קולות שאף הגדירו את ההוראה פקודה בלתי חוקית בעליל[5]. אחרים תמכו בביטול הנוהל משיקולים מעשיים, לאור העובדה שלטענתם הנוהל לא תרם לסיכול במקרים בהם הופעל[28].

הרב אלעזר גולדשטיין, מחבר הספר "אתיקה צבאית יהודית", שלל בהתייחסות הלכתית לנושא פעילות שמטרתה פגיעה בחייל החטוף, אך התיר פעילות שמטרתה שחרור החטוף או פגיעה בחוטפים, גם אם יש בה סיכון לחיי החייל החטוף[29]. הרב שלמה אבינר הביע תמיכה בנוהל[30].

בהיבט המשפטי נטען על ידי האגודה לזכויות האזרח כי הפעלת הנוהל באזורים צפופי אוכלוסייה מנוגד למשפט הבינלאומי[31]. בתשובה ענה היועץ המשפטי לממשלה כי "היא משקפת איזון ראוי בין השיקולים השונים הנוגעים לעניין זה"[22]. כמו כן סבר פרופ' אסא כשר כי הנוהל כלל לא מתייחס לפגיעה בבלתי מעורבים, וכי בנושא זה יש להפעיל שיקול דעת של מידתיות כמו בכל פקודה אחרת[32].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, איזנקוט הורה לבטל את נוהל חניבעל, המתיר לסכן חייל כדי למנוע חטיפה, באתר הארץ, 28 ביוני 2016
  2. ^ Isabel Kershner, ‏Israeli Procedure Reignites Old Debate, ניו יורק טיימס, August 7, 2014
  3. ^ Mac Sweeney Naoíse, Rosa Andújar, Netta Schramm, (et al), Claiming the Classical: The Greco-Roman World in Contemporary Political Discourse, Council of University Classical Departments Bulletin, 48, 2019, עמ' 15-16
  4. ^ Elie Friedman, Dalia Gavriely-Nuri, Israeli Discourse and the West Bank, Abingdon, Oxon ; New York, NY : Routledge, 2018. | Series: Cultural discourse studies series ; 2: Routledge, 2017-10-19
  5. ^ 5.0 5.1 שרה ליבוביץ-דר, דילמת השבוי, באתר הארץ, 20 במאי 2003
  6. ^ עמוס הראל, הרמטכ"ל למפקדים קרביים: נוהל חניבעל אינו מאפשר הרג חייל כדי למנוע חטיפה, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2011
  7. ^ אתר למנויים בלבד אסא כשר, הבהרה של כמה אי דיוקים בנוגע לנוהל חניבעל, באתר הארץ, 27 ביולי 2014
  8. ^ ירון דרוקמן, אש אחרי חטיפה: הבלבול בפקודת "חניבעל" בצוק איתן, באתר ynet, 14 במרץ 2018
  9. ^ אלי רוטמן, ‏'נוהל חניבעל', למקרי חטיפת חיילים, הוחלף, באתר כיכר השבת, 23 בינואר 2017
  10. ^ נחטפו לפי הנהלים, באתר ynet, 4 בדצמבר 2002
  11. ^ ג'קי חורי, איזנקוט: תוכנן מבצע קצר, דברים השתבשו, באתר הארץ, 26 באפריל 2007
  12. ^ אהרל'ה ויסברג ועדי רובינשטיין (צילומים: דודי ועקנין, רוני שיצר, מלני פנטון, אי.אף.פי, אריאל חרמוני/ משרד הביטחון, GettyImages, ערוץ 10), ‏הדילמה, באתר ישראל היום, 4 בנובמבר 2011
  13. ^ אמיר בוחבוט, בית בעזה ובו גופת חייל הופגז - למנוע חטיפתה, באתר nrg‏, 26 בינואר 2009.
  14. ^ כתבי ynet, נורה למוות בארז: "לו רק היה אומר דבר בעברית", באתר ynet, 7 בדצמבר 2009.
  15. ^ YouTube full-color icon (2017).svg 07/12/09 - יקיר בן מלך נורה למות במסגרת נוהל חניבעל, ראיון באתר יוטיוב.
  16. ^ מירון רפופורט וקובי פטרזיל, ידיד נפש, אב הרחמן: כך הרגו את יקיר בן מלך, באתר העוקץ (בלוג), ‏8 בדצמבר 2009.
  17. ^ אליאור לוי ויואב זיתון, עשרות הרוגים בעזה: "כמו הפצצה אטומית", באתר ynet, 2 באוגוסט 2014
    אתר למנויים בלבד עמוס הראל, גילי כהן, מה קרה ב"יום שישי השחור" של רפיח, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2014
  18. ^ Israeli forces pound Rafah overnight, killing dozens, חדשות מען (סוכנות ידיעות).
  19. ^ יוני קמפינסקי, צוק איתן - חייל נהרג בנוהל חניבעל, באתר ערוץ 7, 8 ביולי 2015
  20. ^ נועם אמיר, ‏פרופסור אסא כשר: "בצוק איתן נהרג חייל בגלל נוהל חניבעל", באתר מעריב אונליין, 8 ביולי 2015
  21. ^ גילי כהן, התקרית בקלנדיה: נוהל חניבעל הופעל לאחר שנותק קשר עם אחד החיילים, באתר הארץ, 1 במרץ 2016
  22. ^ 22.0 22.1 ישי קרוב, היועץ המשפטי: 'נוהל חניבעל' - ראוי, באתר ערוץ 7, 12 בינואר 2015
  23. ^ אור הלר, גיבוי בגולני לדברי המג"ד במהלך הלחימה בעזה, באתר של "רשת 13", 26 בינואר 2009 (במקור, מאתר "nana10")
  24. ^ יואב זיתון, מפקדי גבעתי מהקרב ברפיח: "מצפון שקט", באתר ynet, 24 בספטמבר 2014
  25. ^ יואב זיתון, מפקדי גבעתי מהקרב ברפיח: "מצפון שקט", באתר ynet, 24 בספטמבר 2014
  26. ^ עמית סגל, ‏לא צריך להזדעזע מנוהל חניבעל, באתר ‏מאקו‏‏, ‏12 באוגוסט 2014‏
  27. ^ אורי ערד, חניבעל: מקור הרוע, באתר ynet, 12 באוגוסט 2014
  28. ^ אתר למנויים בלבד שלמה גזית, לבטל את נוהל חניבעל, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2014
  29. ^ אלעזר גולדשטיין, "נוהל חניבעל" על פי ההלכה, תחומין לא 157. אתיקה צבאית יהודית 222, באתר מכון משפטי ארץ
  30. ^ הרב שלמה אבינר, נוהל חניבעל, יא מרחשון תשע"ה, באתר ספריית חוה
  31. ^ לא לסכן חיי חיילים שנחטפו או אוכלוסייה אזרחית בעת סיכול החטיפה, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, 15 בפברואר 2015
  32. ^ יעל פרידסון ויוחאי עופר, נוהל "חניבעל" – עכשיו בשדה הקרב המשפטי, באתר nrg‏, 11 באוגוסט 2014
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0