הטבח בניר עוז

**הטבח בניר עוז**
חלק ממתקפת הפתע על ישראל (2023), מלחמת חרבות ברזל
תאריך	7 באוקטובר 2023
תאריך עברי	כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד
מקום	ניר עוז
מטרה	ישראלים
סוג	פיגוע ירי
נשק	רובי סער, רימוני יד, רקטות נ"ט, מטעני חבלה
הרוגים	38
חטופים	72 חטופים, מתוכם שוחררו עד כה 38 חטופים.
פצועים	לא ידוע
מבצע	חמאס; הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני;
מספר מפגעים	מאות מחבלים ואזרחים מעזה
מניע	טרור פלסטיני
	(למפת מערב הנגב רגילה) ניר עוז

הטבח בניר עוז הוא טבח ופיגוע טרור שבוצע על ידי ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האיסלמי^[1] בבוקר יום השבת, 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד, בקיבוץ ניר עוז הסמוך לדרום רצועת עזה, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל. בטבח נרצחו עשרות מתושבי הקיבוץ, ונגרם הרס רב. עשרות מתושבי הקיבוץ נחטפו לרצועת עזה, וחלקם שוחררו בכמה סבבים באוקטובר ובעיקר בנובמבר 2023. ב-27 בדצמבר 2023 הכריז צה"ל על מבצע עוז וניר במסגרת הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, שנועד להביא להריגתם ולמעצרם של המחבלים שהיו שותפים לטבח בניר עוז.

רקע

ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)

בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי של אלפי רקטות, חדרו כ-3,500 מחבלים לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים בעוטף עזה וסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו 779 אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,550 מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 55 שוטרים, 10 אנשי שירות הביטחון הכללי ו-301 חיילים.

הטבח

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו למכלול ועזרו לשכתב אותו. הסיבה היא טענות לניסוח עיתונאי, ולכך שיש לשפר את המקורות.

ערימות אפר שעבר ניפוי על ידי רשות העתיקות, במטרה למצוא שרידי אדם

מדבקה לציון הטבח בניר עוז

בשבת, 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה, בשעה 6:30 בבוקר, חדרו לקיבוץ מאות רבות של מחבלי מארגוני הטרור חמאס^[2] והג'יהאד האיסלמי, מלווים במאות אזרחים עזתיים. הם נכנסו לקיבוץ בו זמנית מכמה כיוונים דרך מספר פתחים. ברשותם הייתה תחמושת רבה, רובי סער, טילי RPG, רימונים וחומרי נפץ.

המחבלים, שהשתייכו לכוחות הנוח'בה של חמאס, השתמשו בכמויות גדולות של תחמושת מסוגים שונים. הם שהו בקיבוץ שעות ארוכות ורצחו משפחות שלמות, כולל קשישים וילדים^[3]. בטבח השתתף גם ארגון הג'יהאד האיסלמי, שמחזיק בחטופים מהקיבוץ^[4].

המחבלים הגיעו מוכנים עם תצלומי אוויר של הקיבוץ וידעו היכן האמבולנס, היכן רכב הרבש"ץ, והיו ערוכים לקראת מוקדי התנגדות צפויים. מכת האש הראשונה הייתה פיצוץ האמבולנס ורכב הרבש"ץ. לפי עדויות התושבים, משפחות נרצחו ונשרפו, ובתים פוצצו באמצעות בלוני גז.

חברי כיתת הכוננות ניהלו לחימה מול המחבלים, אך בשל העובדה שהמתקפה הייתה בהפתעה מוחלטת הם לא הספיקו להתארגן ולחמו כל אחד לבדו. חלקם הצליחו לשרוד, בהם ערן סמילנסקי שניהל לחימה מתוך ביתו^[5], והרבש"ץ שחר בטלר שנלחם נגד עשרות מחבלים, ואף נפצע^[6]. אחרים נפלו בקרב, בהם אביב אצילי שבתחילה נחשב חטוף, אך בהמשך התברר כי הוא נהרג^[7].

במשך כל היום נאבקו משפחות הקיבוץ במחבלים שניסו לפרוץ את דלתות חדרי הממ"ד. רבים אחזו בידית בכל כוחם, אחרים נורו דרך הדלת בזמן שניסו להגן עליה. אחדים מתושבי הקיבוץ לחמו במחבלים בתוך הבתים והצליחו לבלום אותם. לאחר הפלישה הראשונית של המחבלים, פלשו גם פלסטינים תושבי הרצועה לקיבוץ, ביניהם גם נשים וילדים, ועברו מבית לבית במטרה לבזוז ולגנוב מכל הבא ליד, תוך שהם יורים במי שהתנגד ושרפו את הבתים לאחר שסיימו את הביזה. עד לשעה 13:40 היה הקיבוץ תחת כיבוש המחבלים, כשבשעה זו הם נסוגו אחור בטרם הגיעו כוחות צה"ל^[8].

בין הנרצחות בקיבוץ היו כרמלה דן, קשישה בת 80, ונכדתה, נויה דן בת ה-12, שהייתה על הרצף האוטיסטי^[9]^[10]. חוקר השואה אלכס דנציג והעיתונאי עודד ליפשיץ נחטפו לעזה. בנרצחים היו גם 11 פועלים אזרחי תאילנד, ו-5 פועלים נוספים נחטפו^[11].

המחבלים גרמו לנזק כבד למפעל נירלט הנמצא בכניסה לקיבוץ, הם בזזו ממנו רכוש רב ולאחר מכן העלו אותו באש^[12].

רק בסביבות השעה 13:30 בצהריים הגיעו כוחות הביטחון בהם חיילי צה"ל ושוטרים לקיבוץ. בשבת אחר הצהריים הם התחילו לרכז את התושבים ששרדו בבית הילדים בקיבוץ^[13]^[14]^[15]^[16]^[17].

לאחר הטבח

במוצאי השבת שבין 14 ל-15 באוקטובר חיסלו מטוסי קרב של צה"ל ברצועת עזה את בילאל אל-קאדר, מפקד כוח נוח'בה בגדוד דרום חאן יונס, שהיה אחראי על הטבח בניר עוז ובנירים^[18]. רוב הניצולים רוכזו אחרי הטבח במלון ישרוטל ים סוף באילת. לטובת שיקום הקיבוץ נפתחה קרן תרומה, שנכון ל-17 באוקטובר גייסה קרוב ל-4,500,000 ש"ח^[19]. בדצמבר 2023, נערכה בבני ברק תערוכה ומכירה של פופ אפ פיסול שהכנסותיה הוקדשו לשיקום הקיבוץ ולהקמת מוזיאון לזכר אירוע ה-7/10/23^[20].

תושבי ניר עוז הצהירו, גם בתקשורת, כי הם קוראים לממשלה לעשות הכל על מנת להחזיר את החטופים בשלום^[21].

מבצע עוז וניר

ערך מורחב – מבצע עוז וניר

ב-27 בדצמבר במסגרת הלחימה ברצועת עזה אישר אבי רוזנפלד מפקד אוגדת עזה יציאה למבצע עוז וניר בח'וזאעה כנגד מחבלי חמאס בכפר ממנו יצאו המחבלים לטבח בניר עוז^[22].

חטיפה לעזה

ערך מורחב – החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)

מלבד הטבח, מחבלי חמאס חטפו עשרות מתושבי הקיבוץ לעזה, בהם הורים ושני ילדיהם הקטנים . אחד מהם הוא החטוף הצעיר ביותר במלחמה - נחטף בגיל תשעה חודשים^[23]. כמו כן נחטפו סבתא ומשפחה בת חמש נפשות^[24], וכן יפה אדר בת ה-85, שדבר חטיפתה סוקר בהרחבה בשל תמונותיה שצולמו בעת החטיפה ופורסמו^[25]. ב-24 בנובמבר שוחררו חלק מהחטופים מקיבוץ ניר עוז, ביניהם יפה אדר ואחות החטופים נילי מרגלית שהייתה נעדרת עד לשובה משבי החמאס, במסגרת הסכם הפסקת האש.

נכון לפברואר 2024, נספרו 72 חטופים סך הכל (מתוכם 38 הושבו לישראל), ו־38 נרצחים.

ב-23 באוקטובר, ביום ה-17 למלחמה, שוחררו מן השבי ברצועת עזה נורית קופר בת ה-80 ויוכבד ליפשיץ בת ה-85 תושבות ניר עוז, והוטסו לבית החולים איכילוב. בעליהן נותרו בשבי יחד עם עוד כ-240 חטופים^[26].

בעסקת החטופים, הושבו 36 חטופים מהקיבוץ, לישראל.