נושא בדף שיחה:מהר"ל מפראג/ארכיון

ציטוט:

"בניגוד חריף לרמב"ם שמבטל את חשיבות האדם למול הבריאה כולה, המהר"ל רואה בו את נזר הבריאה."

בניגוד חריף לרמב"ם?

במה שהרמב"ם מתאר את שפלות גוף האדם בקטע בו כותב היאך היא הדרך לאהבתו וכו'?

לרמב"ם לא האדם הוא נזר הבריאה?

מכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏

לא שם, זו גישה כללית.

לדוגמא "חוש המישוש חרפה הוא לנו".

המהר"ל רואה באדם את נזר הבריאה.

הרמב"ם לא ??

הרמב"ם לא. לפחות לא באותה צורה.

כמדומה שזה ציטוט מדברי הפילוסופים ולא דברי הרמב"ם עצמו. עכ"פ, מוזר לכתוב "בניגוד לרמב"ם" שיש רבים מאד שסוברים כך (כמו רס"ג למשל), זה נראה כמו קטיף דובדבנים חסר טעם.

זה ציטוט מאריסטו שהביאו הרמב"ם במו"נ ב' ל"ו. אף שהרמב"ם התכוון למובן מעט אחר ובדבריו שם הוא מגדיר את "חוש המישוש" כדבר בהמי שאין בו מעניין האנושיות, הציטוט מסמל בעיני את גישת הרמב"ם (וכת דיליה ורס"ג) לעניין בשונה מהמקובלים ודעת רוב החכמים (בעיקר האחרונים) שראו באדם "נזר הבריאה" כמו המהר"ל. נכון שיש רבים שסוברים כך, אך הרמב"ם מייצג את כולם ונתפס בהחלט כנציג סלסלת ההשקפות בה מונחת זו. אפשר לנסח "חלק מהראשונים/חלק מחכמי ספרד וביניהם הרמב"ם".

כוונתי הייתה להיפך: המהר"ל לא היחידי, גם אם נניח ששיטת הרמב"ם שונה. ולהציב את המהר"ל "בניגוד לרמב"ם", כשרבים מהראשונים סוברים כדעת מהר"ל (ראה, אמונות ודעות מאמר ד', למשל), זה קטיף דובדבנים.

לא הבנתי. חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם, והאנושות בכלל אכן באמת בשבילה נברא העולם. הרמב"ם כתב אחרת איפשהו?

תוצאה של הנ"ל היא שהאדם הוא 'נזר הבריאה'.

'נזר הבריאה' לא מחייב שאין לו במקביל גם פחיתות כלשהי מבחינת גופו.

א. בשמונה פרקים ומו"נ ח"ג; (אנסה לחפש מקום ספציפי או ציטוט חד משמעי).

ב. זו הייתה דוגמה בעלמא.

הנושא כאן לא קדושת הגוף ונטיותיו, אלא על עצם קיומו ומהותו של האדם. לא חושב שיש מי שטוען שלא האדם הוא סיבת/תכלית/נזר הבריאה.

עיין מורה הנבוכים חלק ג פרק יג, שכתב שתכלית בריאת כל הגלגלים והמלאכים אינה בשביל האדם.

ושם בפרק יד האריך להוכיח כן מגודלם העצום של הגלגלים. מסקנתו היא שכל הדברים שתחת גלגל הירח (שנבראו כולם מד' היסודות) – הוא בשביל האדם, כי הוא הנעלה בהם. אבל הדברים שלמעלה מגלגל הירח (שעשויים מחומר חמישי, זך ונאצל יותר, כמש"כ אריסטו) – נברא לתכלית אחרת לא נוכל השיגה.

וע"ע בהקדמתו לפירוש המשנה.

1. כאמור. 2. סיבה ותכלית כן, אך ללא ההסתכלות של גדלות האדם ומרכזיותו. עיי' בראשית פ"א ופ"ב, וד"ל.

שוב: העולם נברא לצורך אחר מאשר לאפשר לבעלי בחירה לבחור? האם יש יצור נוסף שיש לו בחירה מלבד האדם? =האם נזר הבריאה=יהדות.

תכלית הבריאה אינו בדווקא נזר הבריאה עם הדגשת חשיבותו וצלם הא-להים שלו וכו'. המשפט היומרני שקבעת אינו כל כך חד וחלק (לפחות כפי שהבנתי את המושג נה"ב). וכל המעיין בכתבי המהר"ל ובכתבי הראשונים הפילוסופיים - יסכים שישנו הבדל ביניהם בגישה. להגדרת הוויכוח, הבנת צדדיו ומקורותיו יש לדון, ואין כאן המקום. כאמור - אם תרצה אוכל לחפש לך חומר על כך.

דומני שהדיון ביננו מוצה.