רבי מאיר מייחס חשיבות ל"חלק" מפעולה. בהתאם לכך, סובר רבי מאיר כי כאשר שניים עושים הוצאה בשבת יחדיו, יש לכל אחד מהם חלק בפעולה כאילו עשה את כל הפעולה למרות שהתורה אומרת "בעשותה" שרק על מלאכה שלימה חייבים. הוא סובר שרכוב על שור וחמור עובר על איסור כלאיים למרות שרק חלק קטן מהליכתה של הבהמה קשורה לרכיבה. כמו כן הוא סובר "בתולה אפילו מקצת בתולים משמע" , וכן ש"יום אחד בשנה חשוב שנה".
מעניין אותי מי חידש את הקשר בין ד' הדעות הללו של רבי מאיר ??
לא כתוב בערך מי חידש את זה ??
האם זה מחקר מקורי ??
הגדרה של מחקר מקורי זה הסקת מסקנות. אני מביא את ההלכות הדומות זו לזו במקובץ, ומשאיר לקורא להסיק מסקנות. לדוגמה הפרשנות על רוכב (שעושה מקצת מהרכיבה) היא של השיטה מקובצת. האם יש קשר בין הדברים? סביר להניח שכן. אגב כל הערכים על תנאים בויקיפדיה מליאים במחקר מקורי מהסוג הגרוע ביותר (מחקר מגמתי לפי נטיות פוליטיות של הקורא). אני מזמין אותכם לבדוק בגרסאות קודמות כל מיני הבלים על נטיות ציוניות של רבי מאיר ומגמת הפשרנות שלו. ויקפידיה כבר אמרנו?
הבעיה היא:
א. בבחירה של הפסקים - האם אלה הובאו בשל מרכזיותם, או בשל התאמתם?
ב. במילה "בהתאם לכך" - זה כבר קישור שהכותב עושה. הניחא לגבי רכוב, אבל מהת"ת ש"מקצת בתולים" שייך לאותו הכלל? ומאיפה הקישור בין חיישינן למיעוטא ובין הלכות שבת? האם הקורא עושה זאת בעצמו או שהוא יצטרך להסתמך על הכותב המוכשר?
תחלואי ויקיפדיה אינם הצדקה לשום דבר.
המטרה היא להביא בעצם כמה שיותר מתורתו ורוח פסקיו לקורא. אך במקום שהערך יראה כמו ספר טלפונים או (להבדיל) כמו ספר פסקים של ילקוט יוסף, ההשתדלות היא להביא קבוצת פסקים דומות. זה לא אומר שבהכרח הכל נובע מאותו מקור, אבל זה כן נותן לקורא רצף ונותן לו יותר תחושה של סקירה אנציקלופדית על "דרך הפסיקה" שלו. דרך הפסיקה לא אומר שהכל אותו טעם בדיוק אבל כן אומר שכנראה שיש משהו בין הדברים. ושוב - ההשתדלות היא לא להביע דעה רק להותיר לקורא בעצמו להחליט. במקום שכן הובעה דיעה במשהו שזה לא חד משמעי צריך לתקן, ואכן תיקנתי את הדוגמה שהבאת. כמדומה שגם אתה תיקנת פה ושם.
יש מקור לכך ששיטת רבי מאיר בענין פיגול בחצי מתיר קשורה לשיטתו בענין חיישינן למיעוטא? אם לא זה הרשום המתקבל מהערך וזה לגמרי מחקר מקורי.
בערך לא כתוב שזה קשור לחיישינן למיעוטא. כתוב רק שהוא מייחס חשיבות לחלק מפעולה, ולאחר מכן הובאה שיטתו בענין מפגלין בחצי מתיר. ז. א. הובאו עובדות, ללא פרשנות.
התחושה שנוצרת אצל הקורא מקורה בכך שאכן כנראה שיש קשר בין הדברים. אם לא היה קשר לקורא לא היתה תחושה כזאת. גם הקורא עצמו מסופק ומקבל את ההרגשה שלא מדובר במשהו חד משמעי, אלא בסגנון פסקים דומה, כך שההרגשה נובעת רק מהמציאות עצמה.
את התחושה אתה יוצר באמצעות שימוש מכוון במילים דומות שמעולם אף אחד לא חשב להשתמש בהם בהקשר הזה, רק בכדי ליצור (במכוון (?)) אצל הקורא הקשר כזה.
כבוד שמש מרפא
אני רואה כאן שוב את הנידון שהעלתי בשבוע שעבר,
אין אני רואה צורך לחזור עליו,
אבל בקיצור
אני רואה את העמל והכשרון של העורך טישיו
ולענ"ד צריך למצוא פיתרון לנצל את כשרונותיו הברוכים,
אני מסכים עם שמש מרפא בהודעות שלו למעלה,
וזה למעשה מה שאני עוררתי כאן,
אבל עם כל זה צריך למצוא פיתרון
לדעתי פיתרון יכול להיות כדמות שיהא בהמכלול אגף מילואים לחידושים והוספות של העורכים שכמובן לא יהא להם שום מעמד !! של המכלול כלל אלא נספחים לא מחייבים והדבר הזה יהא מודגש שאין לזה שום קשר לעריכות של המכלול כגון שיהא שליחה מדף של רבי מאיר לתורתם וחידושים של העורכים על אחריותם בלבד ללא חיוב של מציאת מקור לדברים שלהם.
מה שאחד כתב בשבוע שעבר שמי שרוצה שיכתוב לעצמו ספר זה נכון אך גם יש מצוה בתורה כי תבוא בכרם ואכלת ענבים כנפשך שבעך מה שאומר שהמכלול צריך לתת מקום לעורכים לכתוב את הגיגיהם ללא קשר למסגרת של העריכות בהמכלול.
יש כבר את שיתופתא שם אפשר לכתוב חידושים. המכלול איננו מיועד לכך כמבואר בהמכלול:מה המכלול איננו.
טישיו, בנידון זה אני חושב שמדובר במחקר מקורי לכל דבר (אם כי נהניתי מהחיבור בין נידונים אלו, למרות שיש לי הרבה מה להתווכח ולפלפל. אולי נעבור שנינו לשיתופתא). אי אפשר ליצור חיבור כזה בין כמה נידונים בלי להביא מקור מפורש לכך.
ויקיפדיה אינה לגיטימציה לכלום, בפרט בערכים תורניים. לטעון ׳גם ויקי׳ זה כמו שהשמאלנים טוענים ׳גם ביבי׳.
. כאמור אני גם נהניתי לקרוא. אולי צריך באמת לעשות איזשהו הסדר של העברה לשיתופתא.
עוד לטישיו וכן להבטלן וכן להמקוה וכן לשמש מרפא
גם אם זה מחקר מקורי
אבל לדעתי אפשר להשאיר את זה ולכתוב הערה פשוטה שפעמים אנו רואים בתלמוד דברים שנראים דומים כגון כאן ויתכן שהם באמת דומים ויתכן שלא ואין קשר ביניהם וכל דמיון והשוואה צריך מקור מוסמך והרעיון של ההערה כדי להביא במכלול את הידיעה הזאת אבל להדגיש שכל דבר צריך בירור לגופו.
וכי בדברי חולין לא כותבים השערות של מדענים למיניהן ומדוע כאן הדבר גרע הרי ידוע שהפוסקים מדי פעם הזכירו מהלך כמו שהביא טישיו רק כל דבר צריך לגופו ולמה לא להקנות לקורא\ למעיין במכלול את הידע המרחיב בנקודה זו וזה למעשה מה שטישיו טען שהוא לא קובע מסמרות וכמובן צריך לכתוב בצורה כזאת שלא ייראה כקביעת מסמרות כמו שהגיבו העורכים לדבריו.
הנה דוגמא מהמכלול עצמו
לפי גישה מחקרית, סדר המסכתות בכל סדר מסדרי המשנה נקבע לא על פי תוכנם כי אם לפי אורכם. לכן, מסכת ביכורים הקצרה מצויה בסוף הסדר.
תוכלו לראות גם בקישור המצורף
כשאני ראיתי את הערך לא היה כתוב שם שום מקור
כעת אני רואה שהיום הוסיפו מקור.
אני חושב שגם בנושא ובנידון שלך אם תחפש אתה תמצא איזה חוקר שאמר את זה ואז תזכה שיכניסו לך את הדברים להמכלול
לא שאני בא להשוות בין חוקר לחוקר אבל ויקפדיה לא ממציאים את הדברים באמצע הלילה ובאמצע החלום וגם הם מצאו והעתיקו מאיזה חוקר שכתב כן ואם תמצא מי החוקר שכתב בויקיפדיה אז תזכה שיתקבלו דבריך
