רבי מאיר מייחס חשיבות ל"חלק" מפעולה. בהתאם לכך, סובר רבי מאיר כי כאשר שניים עושים הוצאה בשבת יחדיו, יש לכל אחד מהם חלק בפעולה כאילו עשה את כל הפעולה למרות שהתורה אומרת "בעשותה" שרק על מלאכה שלימה חייבים. הוא סובר שרכוב על שור וחמור עובר על איסור כלאיים למרות שרק חלק קטן מהליכתה של הבהמה קשורה לרכיבה. כמו כן הוא סובר "בתולה אפילו מקצת בתולים משמע" , וכן ש"יום אחד בשנה חשוב שנה".
מעניין אותי מי חידש את הקשר בין ד' הדעות הללו של רבי מאיר ??
לא כתוב בערך מי חידש את זה ??
האם זה מחקר מקורי ??