ניגוני סקולען

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ניגוני סקולען הם ניגונים שחוברו על ידי אדמו"רי חסידות סקולען, שבה ניתן משקל רב לנגינה חסידית. הניגונים מהווים חלק מרכזי במורשת האדמורי"ם.

רקע

אדמו"רי החסידות העניקו משקל מיוחד לעבודת השם מתוך תענוג ושמחה וניגוני דביקות, והביאו לידי ביטוי את דרכם זאת ב"ניגוני הנשמה"[1] אותם הלחינו אדמו"רי סקולען במטרה להאיר את אהבת ה' ויראתו בלב השומעים[2], וכן בנוסח הייחודי לזמירות השבת שאף התפרסם בציבור באלבומים רבים במשך השנים, וכן בנוסח סקולען בתפילות.

הניגונים המפורסמים ביותר הם בעיקר ניגוניו של רבי אליעזר זוסיא שהיה מלחין ידוע. חלק ניכר מהניגונים הולחנו על ידו בזמנים קשים במיוחד, כשהיה תחת שלטון הקומוניסטים ברומניה, וסבל מהם רבות בשל מאמציו להפיץ יהדות. לפי דבריו, הניגונים שחיבר בכלא הרומני כאשר סבל ייסורים חיזקו אותו לא להתמוטט[3]. הוא ייחס חשיבות רבה להפצת ניגוניו, עד כדי ציווי לכתוב על מצבתו את התואר "סקולענער רבי" כדי שמי שיבוא לציונו יזכר בניגוניו ויחזור בתשובה.

ניגוני רבי אליעזר זוסיא

ניגונים הקשורים לתקופת שהותו בכלא

כמה משיריו הולחנו על ידי רבי אליעזר זוסיא במטרה להעביר מסרים סמויים לשומעים או בעקבות אירוע מכונן אותו חווה. כך למשל, את הלחן לשיר "יוודע בגויים", חיבר בשנות השואה ברומניה, בעת סעודת מלווה מלכה שיזמו השלטונות כדי להציג את מצבם הטוב כביכול של יהודי רומניה. בשיר זה רמז למבקרים את מצבם העגום. לאחר שניצל והיגר לארצות הברית, נהג האדמו"ר לזמר מדי שנה בשנה את השיר בסעודת ההודאה שנהג לערוך במוצאי שבת נחמו לרגל שחרורו מבית האסורים שהתרחש בתשעת הימים, שבהם לא נהוג לערוך סעודות שמחה. באותה מסיבה הוא גם נהג לשורר שיר אחר שהלחין לרגל שחרורו מהכלא, על הפסוק "אודך ה' אלקי בכל לבבי".

כמו כן את לחנו למילים "נכספה וגם כלתה נפשי" הוא יצר בכלא בראש השנה כאשר ראה שלא יוכל לקיים את מצוות שופר. בניגון הביע את השתוקקותו לקיום המצווה[4]. ניגון זה שמכונה בסקולען "דער שופר ניגון" (ניגון השופר), נהג האדמו"ר לשורר לבדו בטיש בקולו, ואחר כך הקהל. הניגון מבוצע באלבומו של יוסי גיל "ועינינו תראינה"[5].

שיר אחר שהלחין באותה תקופה הוא "ונשגב ה' לבדו", שאותו חיבר בעת אסיפה שנערכה לכבודה של ממשלת הונגריה, ואשר בה הוכרח בעל כרחו לשיר לכבוד המושל, בניגון הביע את תפילתו לביטול שליטת הגוים על עם ישראל וגילוי מלכות שמים בביאת המשיח.

את הניגון המהיר והעליז על 'לכה דודי' אותו מזמרים בסקולען מדי שבת, חיבר רבי אליעזר זוסיא בשבת ששהה בכלא, כשלא יכול היה להאריך בתפילה פן יפריעו לו בתפילתו ומאז עד סוף חייו זימר את הניגון מדי שבוע בשבוע בקבלת שבת[6].

ניגון אחר שהלחין בעת החקירות שעבר בכלא הוא הניגון "האירה פניך על עבדך"[7] ששלחו לו משמים באותו רגע שהחוקר הנחית על פניו סטירה מצלצלת. לדבריו של האדמו"ר, ניצוץ אלוקי (-מחשבה אלוקית שהיתה בשביה) שהיה בחוקר יצא משביו באותו רגע ומכוח ניצוץ זה נפל לו ניגון זה ברעיונו[8].

את הניגון "יהיו לרצון" הלחין בכלא. ניגון זה היה חביב במיוחד על בנו הרבי רבי ישראל אברהם מסקולען[9]. והיו מזמרים ניגון זה כמעט מדי שבת בסעודה שלישית.

ניגוני שמחה ודביקות

בשנות השואה ברומניה כאשר ביתו שימש כמחסה ליתומים רבים, נהג להעירם בבוקר על ידי ניגון רגוע[10], שהלחין על המילים "תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב"[11].

לחנים נודעים נוספים יצר לשירים: "לולי תורתך שעשועי", "כי לך טוב להודות", "ליהודים הייתה אורה" (הלחן הידוע). מסופר שמספר חסידים נכנסו לאדמו"ר וביקשו שילחין להם במקום ניגון על הפסוק ליהודים הייתה אורה ואכן האדמו"ר הלחין במקום.[12] בשנת תשכ"ט (1969) הופיע השיר באלבומו של דוד ורדיגר ומשם התפרסם. למעשה, השיר לא נקלט בלחנו המקורי, קטע אחד מהלחן המקורי הושמט, וגם בקטע הראשון חלו שינויים מהלחן המקורי.

ניגוני שבת

רבים מהניגונים הידועים של סקולען הם חלק בלתי נפרד מהלחן הארוך שחיבר ל"כל מקדש", אותו מנגנים בחסידות סקולען באמצע ה"טיש", וזכה לביצוע מיוחד על ידי האמן אברימי מושקוביץ באלבום "א סקולענע שבת פארברענג" (תשפ"א). בין הניגונים שמקורם בלחן זה: "אוהבי ה'"[13], "ביום השבת, שבת קודש, שישו ושמחו"[14], "ברוך ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל", "כל עדת ישראל יעשו אותו", וכן "משוך חסדך ליודעיך"[15]. לפי מה שמסר רבי ישראל אברהם מסקולען, מדובר בכל מקדש על בסיס נוסח יהודי וואהלין, עם שינויים וניגונים מוספים שהוסיף אביו רבי אליעזר זוסיא מסקולען[16].

שיר עליז במיוחד שאותו מנגנים בחסידות סקולען מדי שבוע אחרי קידוש, הוא "שירו לו זמרו לו" אותו חיבר ביום יציאתו מרומניה[17].

משירי השבת הידועים הם "ואני תפלתי לך ה' עת רצון" נגון שהולחן על ידי רבי ישראל אברהם בסעודת ראש חודש תמוז, בבית חתנו אב"ד סטרלעסיק[18]. וכן הניגון עשה עימי אות לטובה שאותו הלחין רבי אליעזר זוסיא, ואותו שרים בחצר סקולען בסוף סעודה שלישית, לפני התורה[19].

ניגון אותו מזמרים בחצר סקולען בקביעות בסעודה שלישית הוא הניגון "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא" אותו הלחין הרבי מסקולען[20].

ניגונים שחיבר לכבוד רבותיו

גם השיר הידוע "ימים על ימי מלך תוסיף" נוצר על ידו (ביום הולדת האדמו"ר רבי משה יהודה לייב פרידמן מפשקאן, בעת ביקורו בביתו שברומניה).

כמו כן חיבר את השיר "חכו ממתקים" שאותו הקדיש לכבודו של האדמו"ר מויז'ניץ, ה"אהבת ישראל", בשנת תרצ"ו לרגל שבת חנוכה שערך בעיר ויז'ניצא. הוא השתתף ב"טיש" של האדמו"ר מויז'ניץ יחד עם בנו רבי ישראל אברהם שהיה אז ילד, אשר שר את הניגון בשליחותו על שולחן הרבי[21].

ניגוני רבי ישראל אברהם

רבי ישראל אברהם, כאביו, הלחין ניגונים רבים, ומנין הניגונים המוקלטים מגיע לאלפים. רבים מהם ידועים, חלק מהם כ'ניגון' בלי מילים[22], (בשונה מאביו שכל ניגוניו מולבשים על תיבות מהתנ"ך), ורובם עם מילים.

אחד מהניגונים שהלחין הוא הניגון "ישובו לי יריאיך ויודעי עדותיך", ניגון שמבוצע באלבום נועם2, ניגון שאותו הלחין לאחר פטירת אביו כניגון געגועים לאביו. ניגון אחר הוא ניגון הבקשה המרטיט "אבינו מלכינו קבל ברחמים וברצון את תפילתינו"[23]. כן הלחין את השירים "הוי הוי הוי שבת", "ונגלה כבוד ה'".

במקרים שונים אף השלים ניגונים של אביו, כמו הניגון "בחצוצרות וקול שופר" המושר בחסידות סקולען בראש השנה, שאת חציו השני והמרכזי הלחין אביו האדמו"ר הקודם, ואת חציו הראשון, המקדים לשני, השלים הבן מספר שנים לאחר פטירתו של האב. השיר "ועתה יגדל נא כח ה'" משולב: החלק הראשון חובר על ידי רבי אליעזר זוסיא, והחלק השני על ידי בנו רבי ישראל אברהם.

ניגוני רבי ישעיה יעקב פורטוגל

שיר באידיש על המילים 'סדארף דיר גיין אין לעבן צו געבן פאר ווער ס'האט דיר געגעבן דיין לעבן' (תרגום:צריך ללכת לך בחיים לתת למי שנתן לך את החיים).

ביצוע

רוב ניגוני סקולען שמורים בקלטות פרטיות אצל החסידים, ורק מיעוטם יוצאים לאור בהפקה מקצועית. שירים רבים מבוצעים על ידי מבצעים אחרים (באלבום "ועינינו תראינה" בהפקת יוסי גיל מבוצעים כמה מניגוני סקולען, אחד מהם הוא שיר שאת שמו נושא האלבום "ועינינו תראינה").

נוסח התפילות של אדמו"רי סקולען נשמרו בקו של החסידות - "אוצר ניגוני סקולען". לחסידות סקולען אוצר של אלפי ניגונים, שרובם הולחנו על ידי רבי אליעזר זוסיא וחלקם על ידי רבי ישראל אברהם. גם רבי ישעיה יעקב הלחין כמה ניגונים.

אלבומים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כהגדרתו של רבי ישראל אברהם מסקולען על ניגוני אביו, קשר איתן עמ' 41
  2. ^ קשר איתן עמ' 42 בשם רבי אליעזר זוסיא מסקולען
  3. ^ נועם אליעזר חלק ב' פרשת יתרו
  4. ^ קשר איתן ניסן תשפ"א עמ' 41
  5. ^ ועינינו תראינה - JewishMusic.fm, באתר JewishMusic.fm, ‏בנובמבר 2019.
  6. ^ המוסף התורני של עתון המבשר, המבשר תורני - 0563 (ערב שביעי של פסח), 0563 (ערב שביעי של פסח), באתר אוצר החכמה.
  7. ^ להאזנה
  8. ^ מרוה לצמא אדר תשע"ט בראיון עם רבי ישראל אברהם מסקולען
  9. ^ הלחן של האדמור מסקולען רבי אליעזר זוסיא פורטוגל על יהיו לרצון אמרי פי הרב יונתן שטנצל משוחח ר אליעזר זוסיא גודלבסקי
  10. ^ את הניגון מבצע מאיר אדלר באלבום "סעודת הודאה מיט מאיר אדלר".
  11. ^ רוצים יום מוצלח ופורה? קבלו טיפ מופלא לרגע הקימה בבוקר - באתר הידברות
  12. ^ שנה לפטירת אבי המוזיקה החסידית: 10 יצירות נבחרות של ר' דוד ורדיגר, כיכר השבת.
  13. ^ לפני הקטע אוהבי ה' ישנו ניגון מוסף שרבי אליעזר זוסיא היה מנגן בשולחנו הטהור רומניה, ובנו שילב זאת בניגון כל מקדש כשעלה על כסא האדמורות, אך הניגון אוהבי ה' הוא של הבן - מהרי"א. מתוך הדף המצורף לאלבום
  14. ^ כשני שנים לפני פטירתו הוסיף רבי אליעזר זוסיא קטע זה לכל מקדש
  15. ^ בשונה מרוב הניגונים שהורכבו בניגון כל מקדש, ניגון זה הולחן על ידי רבי ישראל אברהם. הניגון האיטי שלאחר מכן, הולחן על ידי האבא - רבי אליעזר זוסיא
  16. ^ כפי שמודפס על הנייר המצורף לאלבום
  17. ^ מאמר אודות הרבי מסקולען
  18. ^ מתוך האלבום הנזכר, בדף המצורף
  19. ^ אלבום א סקולענע פארברעננג
  20. ^ לשמיעת הניגון
  21. ^ קשר איתן ניסן תשפ"א עמ' 38
  22. ^ לשמיעת ניגון דביקות מניגוניו
  23. ^ מבוצע בתחילת הקליפ הבא על ידי משולם ויינברגר