בנדר עבאס
 | |
| מראה העיר | |
| מדינה |
 איראן |
|---|---|
| מחוז | הרמזגאן |
| תאריך ייסוד | 600 לפנה"ס |
| גובה | 30 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 435,751 (2011) |
| קואורדינטות | 27°11′N 56°16′E / 27.183°N 56.267°E |
| אזור זמן | UTC +3:30 |
| http://bndc.ir | |
בַּנְדַר עַבָּאס (בפרסית: بندرعباس, להאזנה) היא עיר נמל בדרום איראן. אוכלוסייתה מונה 435 אלף איש (2011). העיר ממוקמת 1,331 ק"מ מהבירה טהראן, לחוף מצר הורמוז שבמפרץ הפרסי. העיר היא בירתו של מחוז הורמוזגאן.
היסטוריה
העיר נוסדה בתקופת שלטונו של דריווש הראשון, (בין 586 ו-522 לפני הספירה). לאחר שכבש אלכסנדר הגדול את העיר מהממלכה האחמנית ב-334 לפנה"ס, העיר נקראה "הורמירזד" (Hormirzad).
בשנת 1507 הקימו הפורטוגזים נמל בעיר, והם קראו לה "גמרון". בשנת 1514 כבש עבאס שאה הראשון את העיר, הוא שיקם את הנמל בסיוע חברת הודו המזרחית הבריטית, ובנדר עבאס הפכה למרכז חשוב ליצוא המשי האיראני.
ב-1740 הייתה העיר בשליטת הערבים, וב-1780 בשליטת מנהיגי מאסקט (עומאן), אולם בשנת 1868 ירד מעמדה של עומאן והעיר שבה לשלטון פרסי.
כיום משמשת העיר כמרכז יבוא ויצוא, בעיקר לסוראט (הודו). אלפי תיירים מבקרים מדי שנה בעיר ובאי הסמוך לה קשם.
נמל בנדר עבאס
נמל בנדר עבאס מהווה מרכיב חשוב בכלכלה המקומית, דרכו מייצאים בין היתר: טבק, תמרים, פירות הדר, שימורי טונה, וכלי חרס.
ליד הנמל נמצא הבסיס הראשי של הצי האיראני. בשנת 2010 פורסם כי חברה גרמנית חתמה על חוזה לשיפוץ הנמל, אולם החוזה בוטל בעקבות לחץ ישראלי על ממשלת גרמניה. ישראל טענה כי משלוחי נשק רבים לחמאס וחזבאללה, יוצאים מבנדר עבאס. [1]
תחבורה
העיר מקושרת באמצעות מערכת כבישים לשיראז, כרמאן זאהדאן, ושירג'אן.
כמו כן לעיר נמל תעופה בינלאומי המשמש יעדים באיראן ובאיחוד האמירויות הערביות.
קישורים חיצוניים
- על העיר (באנגלית)
- העיר באתר אנציקלופדיה אירניקה
- נמל בנדר עבאס
הערות שוליים
