יום המשפחה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עוגה לציון "יום האם" מגרמניה

יום המשפחה, שנקרא בעבר "יום האם", הוא מועד המצוין בישראל ובמדינות נוספות בעולם, ומתמקד בציון המשפחתיות בכלל, האימהות בפרט ומקומן בחברה.

בעולם מצוין יום המשפחה ביום ראשון השני בחודש מאי. בישראל מצוין יום המשפחה בחורף, ב-ל' בשבט, בעקבות תאריך מותה של הנרייטה סאלד, שהקימה את ההסתדרות הציונית הדסה, ארגון הנשים הציוניות, וכונתה "אם הילדים".

היסטוריית יום האם והמשפחה

יום האם נחגג לראשונה ביוון העתיקה. עם התפשטות הנצרות חגגו את "יום אם הכנסייה". ב-1600 ציינו לכבוד אמהות בריטניה את "יום ראשון של האמהות". ביום ראשון זה קיבלו העבדים חופשה על מנת שיגיעו לבתיהם לחגוג את המועד. בחג נאכלה עוגה מיוחדת שנקראה "עוגת האם".

בגרמניה צוין יום האם לראשונה ב-1923, בתקופתה של רפובליקת ויימאר, כיזמה פרסומית של איגוד מגדלי הפרחים הגרמני. גם בווינה הותקן יום האם, יחד עם יום הילד, במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20[1].

בצרפת הוחל לציין את יום האם בשנת 1949[2].

במסגרת הנטייה לשוויון בין המינים החלו מדינות רבות לציין גם את יום האב.

ארצות הברית

בארצות הברית התפתח מושג "יום האם" במחצית השנייה של המאה ה-19. החג המודרני הייתה יוזמה של אנה ג'ארביס, שהחלה בשנת 1905[3], לאחר מות אמה, לפעול לקביעת יום האם. מאמציה נשאו פרי בשנת 1908, עת צוין היום בכנסייה במדינת וירג'יניה המערבית. באותה שנה, דחה הקונגרס של ארצות הברית את הבקשה לקבוע את יום האם כיום חג לאומי. עם זאת, ברבות ממדינות ארצות הברית, החלו לציין את יום ראשון השני בחודש מאי כ"יום האם"[4] ובחלק מהמדינות, אף נקבע כחג מקומי רשמי. המדינה הראשונה לעשות זאת הייתה וירג'יניה המערבית, בשנת 1910. ב-1914 הכריז הנשיא וודרו וילסון על יום האם כעל חג לאומי, והוא נקבע ליום ראשון השני בחודש מאי. פרח הציפורן הלבן, המסמל את הטוהר וכוח הסבל של האם, נקבע כסמלו של היום.

בשנות ה-30 ארגנה ההסתדרות הציונית הדסה לכבוד יום האם מסע לגיוס כספים למען הקרן הקיימת לצורך נטיעת עצים בארץ ישראל[5].

יום האם - יום המשפחה במדינת ישראל

כרזה בדבר אירועי יום האם בחיפה

בשנת 1944 ניסה ועד ההורים המרכזי להנהיג יום אם ייחודי לישראל, אך הניסיון לא צלח[6]. יוזמה נוספת שייכת לאגודת "עזרה", אגודה לעזרת נשים יולדות, שבראשה עמדו הרבנית שרה הרצוג ומ. הופיין. יום האם נחגג על ידן ב-6 באפריל 1947 בירושלים "בדומה לימים כאלה הנהוגים בארצות אחרות"[7]. מספר שבועות לאחר מכן, פורסם ב"הבקר" שהתאחדות הסוחרים מבקשת לארגן "שבוע האם" לעידוד רכישת מתנות תוצרת הארץ[8]. ביוני 1950 פורסמה בדבר קריאה של שרה טאובס להנהגת יום האם בישראל[9].

יוזמת עיריית חיפה

בשנת 1951 הופק החג ביוזמה מחודשת, הפעם של חנה חושי, רעייתו של ראש עיריית חיפה. בישיבת הנהלת עיריית חיפה שנערכה ב-31 באוקטובר 1951 הציע אבא חושי:[10][11][12]

מתוך מגמה לשנות במידת מה את המצב החברתי ביישוב ולרומם את מצב הרוח בעיר עלה בדעתי לערך אימפרזה נאה שתתבטא ב"יום האם". התייעצתי לשם זה עם חוגים שונים וארגוני נשים, מחנכים, מנהלי בתי ספר וכו'. כוונתי היא שנקבע יום מסוים בשנה, למשל: יום חנה ושבעת ילדיה, שישמש "יום האם". באותו יום ישותפו הבנים והגברים בהנהלת משק הבית ויגישו מתנות לאימהות... כציר מרכזי תשמש חנוכת גן ציבור בהר הכרמל שיקרא "גן האם". האמהות תטענה באותו יום עצים, ובערב יתקיימו בכל רחבי העיר מסיבות ונשפים.

התאריך נקבע על ידי אבא חושי לכ"ז בכסלו, היום השלישי של חנוכה. חושי קישר את המועד (חג החנוכה) לסיפור "חנה ושבעת בניה". אגדה אורבנית בחיפה מספרת שיום האם נקבע ביום השני של חנוכה משום שזהו יום הולדת של ליבה, אמו של אבא חושי[13].

על פי גרסה אחת, הרעיון לציון יום האם הגיע מאשתו של אבא חושי, חנה חושי. על פי גרסה אחרת, הרעיון נולד בעת ביקור של חושי במעברה בו ראה גברים יושבים בטלים בעוד האשה עובדת קשה[14].

ציון יום האם כלל לימודים על הנושא בבתי הספר, קישוט העיר[14], מופע מיוחד לאמהות וחלוקת תעודות של יום האם לאמהות בבתי חולים[15]. ציון יום האם בחג החנוכה נמשך בחיפה לכל אורך שנות ה-50[16] וה-60[17]. הרעיון אומץ גם על ידי ערים נוספות בישראל, בהן אשקלון[18], כפר סבא[19], עפולה[20] וטבריה[21], אולם באופן כללי היום נודע בישראל כחג חיפאי מקומי[22]. בשנת 1960 ציינו בפתח תקווה את יום האם ביום האחרון של השליש בבית הספר[23], שחל בסמיכות לחג החנוכה.

היו שחגגו את יום האם בט"ו בשבט[דרוש מקור].

בתל אביב

בתחילת 1964 הוחל בחגיגת יום האם בתל אביב[24] והוא צוין באותה שנה ב-13 בפברואר, ל' שבט, שחל ביום חמישי[25]. התאריך נבחר כסמוך ליום פטירתה של הנרייטה סאלד[26]. שנה לאחר מכן צוין היום ביום חמישי, ל' אדר א'[27]. בשנת 1966 צוין יום האם בתל אביב ב-כ"ד אדר[28]. בשנת 1969 צוין יום האם ב-ל' שבט[29] ובשנת 1970 צוין ב-י"ח אדר א'[30]. בשנת 1972 צוין יום האם ב-כ"ח אדר[31] ובשנת 1973 צוין ב-כ"ו אדר א'[32].

בשנת 1974, ביוזמת משרד החינוך, לאחר ביקורת ציבורית על שיום האם מצוין בזמנים שונים ברחבי ישראל[33], הונהג יום האם כלל ארצי ב-ל' שבט. באותה שנה, משום ש-ל' שבט חל ביום שישי, הוקדמו רוב האירועים ליום חמישי[34].

קביעת התאריך ב-ל' שבט

בפברואר 1950 ציינה עליית הנוער את "יום הילד היהודי" ביום פטירתה של הנרייטה סאלד. כיוון ש-א' באדר, יום פטירתה, חל בשבת, צוין היום למחרת ב-ב' באדר[35].

בשלהי 1951 הציגו בעיתון הילדים "הארץ שלנו" לקוראים את השאלה האם ראוי לציין בישראל את יום האם. בתגובה ששלחה למערכת העיתון, הציעה הקוראת נחמה פרנקל (בידרמן) בת ה-12, לציין את יום פטירתה של הנרייטה סאלד בתור "יום האם"[36]. בעקבות מכתב זה, קבע העיתון את ב' באדר, כ"יום האם"[37]. אף על פי שלהנרייטה סאלד לא היו ילדים, היא היוותה דמות אם לרבים מהילדים שעלו לארץ במסגרות השונות, וזו הייתה הסיבה לבחירה ביום פטירתה כיום האם. עם השנים חלחל הרעיון של יום האם בתאריך ב' אדר בציבור[38], הגם שציונו היה מינורי[39]. בסוף 1960 פורסם שמשרד החינוך קבע את יום האם ל-ח' בטבת, יום הולדתה של הנרייטה סולד[40], אך בפועל צוין היום ביום פטירתה[41]. בתחילת שנות ה-70 שונה התאריך ל-ל' בשבט על ידי משרד החינוך. למעשה, נפטרה סאלד ב-א' באדר (לאחר השקיעה), וכך מצוין התאריך על מצבתה.

המחלוקת סביב קביעת יום האם

כבר בעת קביעת "יום האם" היו שחלקו על כך ודרשו במקום זאת "יום הורים"[42]. בשנות התשעים הוחלט בישראל לקרוא ל"יום האם" "יום המשפחה". יום זה בא להדגיש את הקשר בין בני המשפחה, ואת מחויבותם ותרומתם המשותפת לתא המשפחתי. עם זאת, ב-2016 הועלתה יוזמה המבקשת לציין שוב ברחבי ישראל את "יום האם של ישראל", כחג נוסף, שיבוא לציון נושאים חשובים לאמהות בקהילה בה הן נמצאות[43].

מנהגי יום המשפחה

נהוג לתת מתנות להורים ולאחים, כגון כרטיסי ברכה ופרחים. בחלק מהמדינות היה עידוד הילודה חלק ממהות יום המשפחה. כך היה למשל באיטליה של מוסוליני[44].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מ. אונגרפלד, יום האם ויום הילד בוינה, הצפירה, 11 ביוני 1928
  2. ^ חג האם בפאריס, קול העם, 14 ביוני 1949
  3. ^ חג האם ואם החג, שערים, 16 ביולי 1951
  4. ^ ראו למשל: editorial, בני ברית מסנג'ר, 16 באפריל 1909
  5. ^ אופן חדש באופן כספים השנה על ידי הדסה באמריקה, דואר היום, 3 במאי 1931
    יום האם באמריקה לנטיעת עצים בא"י, דבר, 20 במאי 1935
    נטיעת עצים בארץ ישראל, דבר, 10 במאי 1937
  6. ^ מרים שיר, יום האם, דבר, 6 בנובמבר 1951
    ארגון ההורים ומפעליו, דבר, 14 באוקטובר 1946
  7. ^ "יום האם", עיתון "הארץ", 21 במאי 1947
  8. ^ "שבוע האם" ותוצרת הארץ, הבוקר, 17 ביוני 1947
  9. ^ שרה טאובס, הדים ותגובות - לקביעת יום האם בישראל, דבר, 7 ביוני 1950
  10. ^ צדוק אשל,אבא חושי, איש חיפה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2002, עמ' 155
  11. ^ יום האם יונהג בחיפה, דבר, 8 בנובמבר 1951
  12. ^ בתיה דורנר, חיפה, 1948 - 1958: מילון עיר ההווה, מוזיאון העיר חיפה, 2008, עמ' 57
  13. ^ צדוק אשל, אבא חושי, איש חיפה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, עמ' 156
  14. ^ 14.0 14.1 תה הוא יום האם שיוחג בחיפה?, מעריב, 13 בדצמבר 1951
  15. ^ יום האם בחיפה, דבר, 4 בינואר 1952
  16. ^ קבלות פנים וחגיגות נערכו ב"יום האם" בחיפה, דבר, 3 בדצמבר 1953
    יום האם הרביעי בחיפה, דבר, 22 בדצמבר 1954
    אלפי אמהות בחגיגות "יום האם" בחיפה, דבר, 15 בדצמבר 1955
    יום האם בחיפה, הצופה, 24 בדצמבר 1957
    יום האם בחיפה ביום ד' הבא, דבר, 3 בדצמבר 1958
  17. ^ יום האם חוגג בר מצווה, מעריב, 5 בדצמבר 1963
    יום האם במרכז אירועי החנוכה בחיפה, מעריב, 7 בדצמבר 1966
    יום האם נחוג בחיפה, על המשמר, 28 בדצמבר 1967
    יום האם יוחג מחר בחיפה, הצופה, 7 בדצמבר 1969
    הערב פתיחת יום האם בחיפה, דבר, 28 בדצמבר 1970
  18. ^ יום האם הוחג במגדל אשקלון, שערים, 16 בדצמבר 1952
  19. ^ כפר סבא, דבר, 19 בדצמבר 1952
  20. ^ "יום האם" בעפולה, דבר, 26 בדצמבר 1956
    מועצת עפולה גורמת חילול שבת מחפיר ביום האם, הצופה, 12 בדצמבר 1960
  21. ^ נחוג "יום האם", למרחב, 10 בדצמבר 1958
  22. ^ מקנאה אני בבנות חיפה, דבר, 25 בדצמבר 1956
  23. ^ יום האם בבתי הספר בפתח תקווה, הצופה, 17 בנובמבר 1960
  24. ^ יום האם יוחג לראשונה בתל אביב, על המשמר, 10 בפברואר 1964
  25. ^ הרהורים אפיקורסיים ליום האם, דבר, 7 בפברואר 1964
  26. ^ מחר - יום האם, הבוקר, 12 בפברואר 1964
  27. ^ יום האם נחוג, הבוקר, 5 במרץ 1965
  28. ^ יום האם בת"א ביום רביעי הבא, הצופה, 10 במרץ 1966
  29. ^ יום האם בת"א יוחג מחר, מעריב, 17 בפברואר 1969
  30. ^ ביום ג' - יום האם בתל אביב, דבר, 22 בפברואר 1970
  31. ^ נעמי בן גור, אירועי יום האם בת"א, מעריב, 5 במרץ 1972
  32. ^ יגאל יששכרוב, יום האם ללא תיאום, דבר, 26 בפברואר 1973
  33. ^ מיכל צקלג, מי יחוג את יום האם, דבר, 17 במרץ 1971
  34. ^ יום האם - כלל ארצי, מעריב, 21 בפברואר 1974
  35. ^ "יום הילד היהודי" בא"ב באדר, חרות, 13 בפברואר 1950
  36. ^ תמר רותם, הילדה שהמציאה את יום האם כבר בת 72, באתר הארץ, 19 בפברואר 2012
  37. ^ ישראל אלדד, מר שוקן והמדונה בשערי הארץ שלנו, סלם, 11 במאי 1952
  38. ^ א. רמבה, יומה של אמא, חרות, 21 בפברואר 1958
  39. ^ סוניה קרוי, מצוות כיבוד אם, דבר, 6 במרץ 1959
  40. ^ יום האם יוקדש להנריאטה סאלד, על המשמר, 28 בדצמבר 1960
  41. ^ ר. חוה, להורים, דבר, 6 במרץ 1961
  42. ^ חיותה בוסל, לקביעת יום האם בישראל, דבר, 9 ביולי 1950
    יצחק ירד, יום ההורים ולא יום האם, הצופה, 24 בנובמבר 1960
  43. ^ ליאת עיני, יוזמה: יוחזר יום האם, באתר ynet, 9 במאי 2016
  44. ^ ל-94 אמהות 912 ילדים, דבר, 22 בדצמבר 1934
    המרצת הלידה באיטליה, דבר, 25 בדצמבר 1935


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0