עדולם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף עדלם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חורבות עדולם

עֲדֻלָּם הייתה עיר מקראית מרכזית בשפלת יהודה, בנחלת שבט יהודה. מיקומה המשוער הוא בתל המצוי דרומית למושב אדרת, על גבעה ברום 439 מטר מעל פני הים.

זיהוי המקום

העיר הקדומה מזוהה כיום עם תל ששמו המקורי הוא "ח'רבת א-שיח' מד'כור", הנמצא במזרח פארק עדולם, דרומית למושב אדרת. הזיהוי הוצע לאור נתוני המקרא[1] ועדותו של אוסביוס, ולאור שמה של חורבה קטנה לצד התל, הנזכרת במפת הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל תחת השם "ח'רבת עיד אלמיה"[2].

לפי הסברה, שמו של התל השתמר בשמה של חורבה זו, כאשר השיבוש נובע מהפיכת השם הקדום לשם בעל משמעות בערבית - "חג (עיד) המאה (אלמיה)"[3]. בתל ובחורבה שרידי בורות מים, מבנים קדומים ומערות. מקום בארות המכונות כיום "בארות עדולם", וכן מערות הקרויות כיום "מערות עדולם".

אזכורים מקראיים

אזכורים נוספים

גלריית תמונות

תמונה פנורמית מתל עדולם לעבר דרום יהודה והרי יהודה באופק
Magnify-clip.png
תמונה פנורמית מתל עדולם לעבר דרום יהודה והרי יהודה באופק

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 אמנם, על פי אבן עזרא, בראשית לח, ב, מיקומה של עדולם הוא דרומית לחברון. שהרי הפסוק אומר "וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו וַיֵּט עַד־אִישׁ עֲדֻלָּמִי" - נפרד ממשפחתו אשר ישבה בחברון, ושם מפרש האבן עזרא שהמילה "וירד" היא משמשת כביטוי לירידה מצפון לדרום.
  2. אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ו', 93-94.
  3. י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, עמ' 159-161.
  4. ספר בראשית, פרק ל"ח, פסוק א'.
  5. ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק ט"ו.
  6. ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ל"ה.
  7. ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק י"ג; ספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק ט"ו.
  8. ספר שמואל א', פרק כ"ב, פסוק א'.
  9. ספר דברי הימים ב', פרק י"א, פסוק ז'.
  10. ספר מיכה, פרק א', פסוק ט"ו.
  11. ספר נחמיה, פרק י"א, פסוק ל'.
  12. ספר מכבים ב', יב, 38.
  13. אונומסטיקון, 84, 22; 140, 20; 172, 7.


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0