עוג מלך הבשן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן היה מלך של ארץ הבשן בתקופת נדודי בני ישראל במדבר; נלחם מול בני ישראל באדרעי ונוצח. במדרש מתואר עוג כאדם גדול ממדים ואגדות שונות נקשרו בשמו. על פי המדרש, עוג הוא היחיד חוץ מנוח ומשפחתו ששרד את המבול.[1]

במקרא

דולמן מבזלת בגולן - מלכותו של עוג מלך הבשן. דולמן דומה נמצא על יד רבת עמון

אזכורו של עוג בקשר למלחמתו בעם ישראל לכשנכנסו לארץ, מופיע בספר במדבר:

"וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן, וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתָם הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי.. וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ, עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ"[2]

בספר דברים מופיע פסוק שמתאר את מיטתו של עוג מלך הבשן, ואת מיקומה:

"כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל, הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן, תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ, וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ, בְּאַמַּת אִישׁ"[3]

במאה הקודמת[דרושה הבהרה] נמצא על יד רבת עמון דולמן ייחודי לאזור, שמידותיו הן בגודל המתאים לתיאור הפסוק. כמו כן, הוא עשוי אבן בזלת - דבר שאולי מתקשר לתיאור "ערש ברזל".[4]

מטתו של עוג על פי ציור מן המאה ה-18

בפרשנות ובמדרשים

במדרשי האגדה עוג מתואר כענק כביר. יש אומרים שהיה גובה קרסולו 30 אמה,[5] ויש אומרים שאורך השוק שלו הייתה יותר משלוש פרסאות.[6][7] הרמב"ם כתב שגובהו של עוג היה בערך כפול מגובה אדם ממוצע:

כי ערש היא המיטה, אף ערשנו רעננה, ואין ערש האדם כפי מידתו בשווה, לפי שאינו בגד שלובש אותו, אלא הערש יהיה תמיד יותר גדול מן האדם הישן עליו. והנוהג הידוע שהוא יהיה יותר ארוך מן האדם כדי שליש אורכו. ואם היה אורך הערש הזה תשע אמות, יהיה אורך הישן עליו כפי הנוהג ביחס המיטות שש אמות או יותר מעט. ואמרו 'באמת איש', רוצה לומר אמת אדם בינוני, כלומר: משאר בני אדם, לא שזה באמת עוג. לפי שכל אדם אברי יחסיים על הרוב, והרי הוא אומר כי אורך עוג היה פי שנים באורך אחד משאר בני אדם או יותר מעט.

וזה בלי ספק נדיר באישי המין, אלא שאינו נמנע בשום אופן.

מורה נבוכים ב, מז תרגום הר"י קאפח.

הרמב"ן פירש:

...כי עוג זה נקרא מלך האמורי בעבור כי מלך עליהם, אבל הוא עצמו מן הרפאים הוא, ולהגיד על גבהו וגודלו כי היו הרפאים עם גדול ורם כענקים. אמר כי ערשו ערש ברזל, לא יסבול אותו ערש עצים כשאר בני אדם, והוא בעיר רבה שהייתה עיר מושב... והנה נשארה מטתו שמה ברבה אשר היא עתה לבני עמון, והעמונים קיימו אותה לעדות כי השמידו עם גדול ורם, והאיש הגבור אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים לכדו ממנו מלכותו...

פירוש הרמב"ן לספר דברים, פרק ג' פס' י"א.

עוג בזמן המבול

בחז"ל מבואר שעוג היה חי בזמן המבול וניצל ממנו[8].

  • יש אומרים שניצל כאשר עמד סביב התיבה[9] או נתלה עליה[10] ושם היו המים צוננים כדי שהזפת שציפתה את התיבה לא תימס[11].
  • כעין זה משמע במדרש[12] שעוג וסיחון עמדו והמים לא הגיעו לקרסוליהם שהיו בגובה רב.
  • ויש מפרשים שברח לארץ ישראל ושם - לחלק מהדעות - לא היה מבול, ועל אף ההבל של המים, היה יכול לשרוד מחמת גודלו וכוחו הרב.
  • דעה אחרת סוברת שעוג שהה במים אך מחמת כוחו וגבורתו והיותו מבני הנפילים יכל לסבול את המים החמים[13].
  • בפרקי דרבי אליעזר[14] מסופר שעוג נשבע לנח שיהיה לעבד לו ולזרעו אחריו, ונח עשה חור בתיבה וסיפק לו מזונות.

זכותו של עוג להינצל מהמבול מבוארת בדברי חז"ל בכמה אופנים

  • לפי חלק מהדעות הנזכרות הצלתו היתה גשמית מחמת גודלו וכוחו ולא כנס משמים.
  • רבי צדוק הכהן מלובלין[15] מפרש שניצל משום שלא חטא בהשחתה וזו היתה גבורתו לכבוש את יצרו[16].
  • המהר"ל[17] כותב שעוג וסיחון ניצלו, כדי שמשה יהרוג אותם לפני הכניסה לארץ, להראות לעולם חסדי ה' שהציל את בני ישראל משני מלכים חזקים כל כך ששרדו את המבול.
  • וביאר באופן אחר שכיון שהיו מבני הנפילים היה בהם חלק אלקי ולא היו ראויים למות על ידי המים כי אם על ידי משה רבינו.

ישנן דעות בחז"ל שאף סיחון אחיו של עוג שרד את המבול[18].

עוג בזמן המלחמה להצלת לוט

בשעה שנשבה לוט אחיינו של אברהם, במלחמת המלכים, הגיע פליט מן המלחמה והודיע לאברהם על שבי בן משפחתו[19].

בחז"ל ישנה דעה שאותו פליט היה עוג, שהיה מלך בעשתרות מקום מגורי הרפאים, ולא נהרג על ידי אמרפל וחבריו כשכבשו את רפאים והכו את יושביה[20]. אך חז"ל דורשים אותו לגנאי, שלא היתה כונתו לטובה, אלא רצה שיהרג אברהם במלחמה, ויקח הוא את שרה אשת אברהם לאשה[21]. על מעשהו הטוב בהודעת אברהם קיבל שכר, אך נענש על כונתו הרעה.

ויש מפרשים[22] שכונתו היתה אך ורק לשם נקמת בני עמו.

במדרש[23] מסופר ששמו נקרא עוג משום שהגיע להודיע לאברהם על שביו של לוט בשעה שעסק באפיית עוגות מצות[24].

עוג בתור אליעזר עבד אברהם

מותו

עוג נהרג בקרב מול עם ישראל בשנה ה-40 לנדודיהם במדבר. על פי חישובי המקרא, זה יוצא בשנת 1271 לפנה"ס (ב'ת"ץ). על פי המדרש, כאשר עם ישראל באו לכבוש את הבשן, עוג רצה להפיל עליהם הר. הוא עקר הר מהמקום שלו, ובא לזרוק על בני ישראל. כדי שזה לא יקרה, הקב"ה זימן להר המון נמלים שאכלו אותו מבפנים, ויצרו מין טבעת. ההר נפל על הצוואר של עוג, ובנס, השיניים שלו גדלו בן רגע, ולא נתנו לו אפשרות להוציא את ההר מצווארו. משה רבנו ניצל את המצב הניסי, ודקר בחניתו את הענק בקרסולו, עוג התמוטט ונפל כך הוא מת מחנק.

אבן שבקש עוג מלך הבשן לזרוק על ישראל גמרא גמירי לה אמר מחנה ישראל כמה הוי תלתא פרסי איזיל ואיעקר טורא בר תלתא פרסי ואישדי עלייהו ואיקטלינהו אזל עקר טורא בר תלתא פרסי ואייתי על רישיה ואייתי קודשא בריך הוא עליה קמצי ונקבוה ונחית בצואריה הוה בעי למשלפה משכי שיניה להאי גיסא ולהאי גיסא ולא מצי למשלפה והיינו דכתיב (תהילים ג) "שני רשעים שברת"...[25]

במאה ה-19, במהלך הכשרת השטח לבניית מגרש הרוסים בירושלים, נתגלה שריד עמוד גדול מחובר לסלע האם, המוצג במקומו עד היום. עמוד זה נקרא בפי ילדי ירושלים בשם 'אצבע עוג מלך הבשן', בשל גודלו.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • " Kosman, Admiel: The Story of a Giant Story - The Winding Way of Og King of Bashan in the Jewish Aggadic Tradition", in: HUCA 73, (2002) pp. 157-190.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מסכת זבחים, דף קיג עמוד ב
  2. ספר במדבר, פרק כ"א, פסוקים ל"ג-ל"ה
  3. ספר דברים, פרק ג', פסוק י"א.
  4. מעובד מתוך הספר 'התנך כהיסטוריה / ורנר קלר'
  5. מסכת ברכות, דף נד עמוד ב
  6. מסכת נדה, דף כב עמוד א
  7. ראו במדרש רבה דברים,כט, דעת ריש לקיש שעוג היה בריה מנוולת, דהיינו יחס גובהו לרוחבו לא היה נורמלי, ודעת ר"י שהיה יושב על פילי של טבריה ורגליו מגיעות לארץ.
  8. תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף סא עמוד א 'אמר רבי יוחנן, זה עוג שפלט מדור המבול'
  9. רש"י זבחים קיג: ד"ה נס.
  10. פרקי דרבי אליעזר פכ"ג ותרגום יונתן בן עוזיאל בראשית י"ד י"ג.
  11. בבלי זבחים קיג: 'עוג מלך הבשן היכא קאי? אלא נס נעשה להם, שנצטננו בצידי התיבה'.
  12. מדרש רבה דברים יא י.
  13. רע"ב בספרו עמר נקא על רש"י בראשית י"ד י"ג. ומנחת יהודה פר' נח ד"ה וכפרת בשם הר"ר אליקים.
  14. פכ"ג.
  15. צדקת הצדיק אות צו.
  16. רסיסי לילה אות מ"ד.
  17. גור אריה בראשית י"ד י"ג.
  18. ויש סוברים שנולד בתיבה או לאחר המבול.
  19. בראשית יד יג.
  20. רש"י שם, על פי מדרש תנחומא חקת כה.
  21. רש"י שם. בשם מדרש רבה בראשית מב ח.
  22. רא"ם שם.
  23. בראשית רבה מב ח.
  24. ופירש המהרז"ו שם שעשה עצמו כאילו בא לקבל על עצמו מצוות, אך כונתו היתה לרעה כנ"ל.
  25. גמרא ברכות, דף נ"ד, עמוד ב'.