תיבת נח

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תֵּבַת נֹחַ היא התיבה בה נח, מילט את עצמו ומשפחתו ואת כל מיני בעלי החיים, מאבדון במבול, שהציף את כל פני כדור הארץ. התיבה היתה מין תיבת עץ ענקית.

הציווי לבניית התיבה

ציור של אדוורד היקס (ה'תק"ם–ה'תר"ט) המראה את עליית החיות, זוגות זוגות, לתיבה

נח נקרא "צדיק תמים בדורותיו", מצטווה על ידי אלוהים לבנות תיבה גדולה, אשר בעזרתה יינצלו הוא ומשפחתו מפני המבול שנגזר כעונש על בני דורו החוטאים, ויציל גם את מיני בעלי החיים, על ידי לקיחת מבחר מעולם החי:

עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה, וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר. וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ... וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה, אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ. וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר, שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ, זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ.

צורתה ההנדסית של התיבה

תוכניתה של התיבה, נאמרה לנח על ידי האלוהים, שאמר לו, שלש מאות אמה אורך התיבה, חמישים אמה רוחבה, ושלושים אמה קומתה, מכיוון שאורך האמה הוא כחצי מטר, עולה שאורכה של התיבה היה כ-150 מטרים, רוחבה כ-25 מטר, וגובהה היה עשירית מאורכה, כ-15 מטרים (גובה בניין בעל 5 קומות). להמחשה, ניתן לומר שגודלה של התיבה, שהיוותה בנוסף לבית מגורים, גן חיות צף ומחסן מזון, היה כשל נושאת מטוסים קטנה. לתיבה היו 3 קומות - "תחתיים שניים ושלישים". חז"ל אומרים כי הקומה העליונה הייתה למגורי נח ומשפחתו ולאכסון האוכל, האמצעית למגורי בעלי החיים והתחתונה לאחסון הפסולת. יש דעות שהיו קומות רבות רק שהמקרא לא פירט.

התיבה הייתה צריכה להעשות "קינים" כלומר מדורים מדורים, דבר שאיפשר לתמוך במבנה כולו ולחזקו, וגם כדי להפריד בין החיות הרבות. עוד מתואר כי לתיבה היה חלון ("צהר") לאור ואיוורור, ופיתחה היה בצידה[1] סגור באמצעות מכסה[2].

על פי ציוויו של ה' הייתה התיבה משוחה בזפת ("כופר") מבפנים ומבחוץ כדי למנוע חדירת מים אליה. בראשו, היה גגה של התיבה באורך של אמה אחת בלבד ("ואל אמה תכלנה מלמעלה"), ועל כן ההבנה המקובלת היא כי גגה היה משופע. עם זאת, היו שהבינו שהתיבה כולה הייתה משופעת, בצורה של מעין מקבילית משולשת, כדי להשיג יציבות במי המבול.

לגבי סוגיית שקיעתה במים, על פי פרשנות הפסוקים של ירידת המים בתום המבול, רש"י סובר כי הייתה שקועה כ-5.5 מטר (11 אמה) שהוא כשליש מגובהה, אך הרמב"ן חולק עליו וסובר כי הדבר איננו אפשרי, והיא הייתה שקועה בין מטר למטר וחצי בלבד. (בין שתי אמות לשלוש)[3].

זמן בנייתה

אמרו חז"ל שבניית התיבה (בתקופה שבה חיו בני האדם כאלף שנים) ארכה 120 שנה; זאת, לאור הבנתם ש"והיו ימיו מאה ועשרים שנה" פירושו ארכה של מאה ועשרים שנה, ושבאותו זמן צווה נח לבנות את התיבה. בניית התיבה במשך זמן כה ארוך נועדה, להמחיש לחוטאים את רצינותה של הגזירה, כדי שיחזרו בתשובה ולא יבוא עליהם העונש.

בתום מאה ועשרים השנים, המתין ה' עוד שבעה ימים נוספים, כדי שיכלו ימי אבלו של מתושלח הצדיק, שהקדים להיפטר מן העולם על מנת שלא יראה את המבול. בשנת שש מאות לחיי נח, החל המבול לרדת על הארץ.

אוכלוסייה

שילוח היונה על פי גוסטב דורה

נח נצטווה להביא אל התיבה זוג יחיד מכל מין של חיות טמאות[4] ושבעה זוגות מכל מינים טהורים של חיות ועופות, כדי שמהם יתחדש העולם שלאחר המבול. ריבוי חיות טהורות הינו כדי לאפשר לנח להעלות אותן כקורבן במזבח לאחר המבול מבלי להכחידן.

על בסיס המילים "מכל חי", דרשו חכמים שאפילו שדים הוכנסו לתיבה[5], פשרו של מדרש זה נתון למחלוקת בין הפרשנים: יש הסוברים (כמו הרא"ם) שמדובר בשדים כפשוטם, אבל מהר"ל מפראג ובעקבותיו הלבוש, סבורים שאלו אינם בכלל חיות, וכוונת המדרש לומר שאפילו חיות מזיקות הוכנסו לתיבת נח.

כן נצטווה נח לקחת "מכל מאכל אשר יֵאכל" כדי להאכיל את החיות הרבות. הדגים לא היו צריכים להיכנס לתיבה, משום שלא שלט בהם המבול.

לאחר שהסתיים המבול, התיבה נחה על הרי אררט, בא' בטבת נראו ראשי ההרים, ובי' בשבט נח פתח את חלון התיבה ושלח את העורב, העורב חג מסביב לתיבה וחזר מיד, ולכן הוא שלח את היונה, שחזרה לאחר שלא מצאה מנוח לכף רגלה, ובפעם השנייה כששלחה לאחר שבוע, חזרה אליו ועלה של זית בפיה, ובפעם השלישית לא חזרה כלל, ונח הבין שפני האדמה יבשו. בא' ניסן יבשה האדמה ונח הסיר את מכסה התיבה, ב-27 לחודש השני (כ"ז אייר) נח קיבל ציווי לצאת מהתיבה.

פרטי הסיפור

סיפור התיבה מעורר מספר שאלות:

  • כיצד יכלו נח ובני משפחתו, באמצעים שעמדו לרשותם, לבנות תיבה כה גדולה?
  • כיצד יכלה התיבה להכיל את המספר העצום של המינים החיים בכדור הארץ?
  • כיצד יכלה התיבה להכיל מזון לכל בעלי החיים הללו לשנה שלמה?
  • כיצד האוכל לא התקלקל במשך הזמן?
  • כיצד הוזנו החיות הטורפות?
  • כיצד הגיעו החיות שיצאו מהתיבה מהר אררט לכל שאר חלקי העולם?[6]
  • כיצד העצים ושאר מיני הצמחים שרדו את המבול?

הרמב"ן[7], רבנו רבינו בחיי והכלי יקר[8] משיבים (על שאלות 3-2) שהדבר נעשה על ידי נס, כך שמועט החזיק את המרובה. רש"י מסביר באופן דומה את העובדה שהאוכל לא התקלקל: הקב"ה כרת ברית על הפירות שלא יתעפשו[9]. האבן עזרא משיב על השאלה החמישית שהחיות הטורפות והעופות הדורסים אכן נאלצו להסתפק, בלית ברירה, באכילת עשב ופֵרות כאשר הם רעבו[10].

במחשבת הדורות

הוגי דעות הוסיפו הסברים בסיפור תיבת נח. בעל השפת אמת אומר, שסיפור תיבת נח הוא סיפורו של האדם הפרטי, שהשבת היא תיבת נח עבור נפשו העמלה, אליה הוא יכול לברוח מהעיסוקים היום יומיים ששוטפים אותו, וביום השבת עיסוקי החול חרבים.

היו שראו בסיפור תיבת נח, רמז למצב עם ישראל בזמן הגלות, שאז כדי לשרוד על עם ישראל להסתגר בתוך "תיבת נח של בית המדרש", מאימת המים השוצפים והמחריבים, שמסמלים את אומות העולם. היו שראו בישיבות מודל של תיבת נח, שלתוכה מתכנסים התלמידים, כדי שלא יתקלקלו ובסופו של דבר יוכלו להמשיך את קיום התורה.

הרב קוק ראה בתיבת נח מודל התנהגותי של האדם, שצריך בהתחלה להתאפק ולכנוס את כוחותיו ולהגביל את עצמו במין "תיבת נח נפשית", ורק בהמשך לאחר שתיקן את עצמו, יוכל לשלח את כוחותיו לחופשי, וגם זה באופן מודרג בהתחלה לנסות את כוחותיו כמו העורב והיונה ורק כאשר הוא רואה שאין כל בעיה, יוכל לצאת מהתיבה ולתת לעצמו דרור לגמרי[11].

כיום תיבת נח מסמלת גם כל מכשיר להצלה של בודדים מתוך אוכלוסייה גדולה: לדוגמה, רכבת ההצלה של קסטנר מכונה "תיבת נח" של הקהילה ההונגרית.

זה לעומת זה

מקבילות לסיפור תיבת נח

סיפור דומה לסיפור תיבת מופיע באגדת גילגמש אודות המלך גילגמש מהמיתולוגיה הבבלית. בסיפור מסופר על כך שהאלילים החליטו למחות את בני-האדם, אך אליל אחד (אאה) מגלה בסתר לאותנפישתים אודות התוכנית והוא בונה ספינה ומציל את עצמו, משפחתו, בעלי מלאכה ובעלי חיים מכל סוג. לאחר שישה ימי סערה נפסק המבול, הספינה עגנה על פסגת הר ניציר ואותנפישתים שולח יונה, אך היא חוזרת ואותנפישתים מבין שעדיין לא התגלו צמרות העצים או ראשי ההרים, כך גם היה עם הדרור, אך העורב שנשלח לאחר הסנונית לא חזר, וכך מבין אותנפישתים שהעורב מצא לעצמו מקום מנוחה ודבר מאכל ולכן משחרר את כל האנשים שנמצאו בספינה. לאחר מכן נאמר שהאלילים הבינו שהם טעו, הם הבטיחו לא להביא עוד מבולים על העולם והם הופכים את אותנפישתים ואשתו לאלילים. אחד ההבדלים בין לסיפור אלילי זה לסיפור התורה הקדושה הינו שאורכה ורוחבה של הספינה היו זהים.

במיתולוגיה הפרסית מתואר יימה: רועה צאן שהאל אהורה מאזדה ואומר לו שהולכת לבוא תקופת קרח גדולה ושעליו ליצור מחסה תת-קרקעי ולהכניס לתוכו זוג מכל אחד ממיני בעלי החיים והצמחים.

ככלל סיפור המבול בווראציות שונות מוספר על ידי 217 תרבויות עתיקות על פני כל כדור הארץ[12].

חיפוש שרידי תיבת נח

מאז ומתמיד ניסו רבים להתחקות אחר האתר שבו נחה התיבה ולחפש שרידים ששרדו ממנה. כבר ברוסוס, ההיסטוריון הבבלי שחי בתחילת ימי בית שני, תיאר שמועה שרווחה בימיו ששרידי התיבה קיימים עדיין בארמניה על הרי קורדוכים, ואנשים נוהגים לקחת מעצים אלו כדי שישמשו עבורם כסגולה. דברי ברוסוס מובאים אצל יוסף בן מתתיהו[13], שמספר שם על מחברים נוספים, בין המאה הרביעית ל שביעית של האלף הרביעי, שכתבו דברים דומים. הוא עצמו מספר שבימיו היו מראים את שרידי התיבה לחפצים לראותה: "הארץ הקרויה ארץ קרחי... בה נמצאים גם שרידי התיבה שלפי הסיפור ניצל בה נח מהמבול, ומראים אותה עד היום לכל מי שרוצה לראותה"[14]. ייתכן שלמסורות אלה התכוונו חז"ל כשסיפרו על אישים שונים שלקחו נסרים מהתיבה, כסנחריב[15] ופרשנדתא, בנו של המן[16].

לאחר התפשטות הדתות המושפעות מהיהדות - הנצרות והאסלאם, המשיכו החיפושים והזיהויים של שרידי התיבה. בסוף האלף החמישי רווחו שמועות שונות על אנשים שמצאו שרידים לתיבה באתרים שונים שהם זיהו אותם כהרי אררט. במאה השישית לאלף השישי התפרסמו מספר שמועות חדשות על גילויים של שרידים מהתיבה, אך אלה התבררו כמזויפים או כלא נכונים[דרוש מקור].

אחד מהמחפשים אחר שרידים מהתיבה, היה רון ויאט, הידוע בחיפושיו אחר עקבות ארכאולוגיים לסיפורי המקרא, אשר טען כי זיהה שרידים של תיבה באתר Durupınar בטורקיה, המזוהה על ידו כהרי אררט[17]. אולם טענותיו נדחו על ידי גאולוגים שהראו שמדובר בתצורת סלע טבעית[18]. אחרים טענו כי בידיהם תצלומי לווין המאששים את קיומם של שרידי תיבה, ואף הוציאו מספר משלחות בניסיון לאתר את הממצאים המצולמים, אולם ללא הצלחה[19]. לעתים מוזכרים זיהויים אלו של התיבה על ידי מחזירים בתשובה (כגון הרב אמנון יצחק) כהוכחה לנכונות סיפור המבול[20].

בה'תש"ע קבוצה של 15 ארכאולוגים נוצרים אוונגליסטים מארגון "NAMI - Noah's Ark Ministries International", הכריזו שמצאו מבנה עתיק מעץ בהר אררט בגובה 4200 מטר. המבנה שחשפו החוקרים מכיל כמה תאים, ובחלקם ניתן לראות שרידי קורות מעץ. דווח שבדיקות הפחמן שנערכו לממצאים העלו שהשרידים הם בני 4,800 שנים - בערך מהתקופה שבה פעל נח. הקבוצה פסלה את האפשרות שמדובר בשרידי התיישבות עתיקה (ולא בתיבה), מפני שמעולם לא התגלו באזור ראיות להתיישבות של בני אדם מעל גובה 3,500 מטרים ומפני הקושי בהובלת קורות עץ באורך של עד 20 מטרים בתנאי הסביבה הקשים[21]. הממצאים צולמו והוסרטו אולם לא פורסמו בכתבי עת מדעיים, ובנימוק של חשש מביזה מיקומם לא נחשף.[22]

שחזורים

בעולם נעשו כמה וכמה שיחזורים של תיבת נח בגדלים שונים. מרכז המבקרים של גן החיות התנכ"י בירושלים בנוי כתיבת נח וכולל בתוכו חנות מזכרות, תערוכות מתחלפות מזנון ועוד[23]. שחזור מרשים אחר הוא שחזורו של הקבלן ההולנדי יוהאן האוברס, שבנה שתי תיבות. הראשונה בקנה מידה קטן (אורך 70 מטר, רוחב 10 מטר, וגובה 13 מטר), והשנייה בגודל מלא. באורך של 138 מטר, ברוחב של 22 מטר ובגובה של 13 מטר (כאשר אמת המידה הייתה ידו, ואורך האמה שלו הייתה 46 ס"מ). התיבה שהחלה להבנות ב-2007 והושלמה ביוני 2012 בעלות של כ-3 מיליון יורו, מוצבת ליד רוטרדם שבהולנד. התיבה בעלת ארבע הקומות מאוכלסת בבעלי חיים שונים, ומהווה למעשה גן חיות צף[24].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ספר בראשית, פרק ו', פסוק ט"ז
  2. ספר בראשית, פרק ח', פסוק י"ג
  3. רש"י על בראשית ח ד
  4. התנ"ך אינו משתמש במילה "טמאות", אלא על דרך השלילה מכנה אותם "לא טהורות", יש המפרשים זאת כהימנעות האלוהים להשתמש במילת גנאי.
  5. מדרש אגדה (בובר), פרשת נח ו, יט. מובא ברש"י בראשית ו יט.
  6. הביולוג ריצ'רד דוקינס מדבר על חלוקת היצורים החיים בכדור הארץ ועל סיפור תיבת נוח
  7. רמב"ן על בראשית ו יט
  8. כלי יקר על בראשית ו טו
  9. רש"י על בראשית ו יח
  10. אבן עזרא על בראשית ו יט
  11. (מוסר אביך פרק ב' סע' א')
  12. אנציקלופדיה מקראית.
  13. יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים ספר ראשון, ג, ו.
  14. יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים ספר עשרים, ב, ב.
  15. מסכת סנהדרין, דף צ"ו, עמוד א'
  16. ילקוט שמעוני פרשת בשלח, רמז רנ"ו
  17. http://www.wyattmuseum.com/noahs-ark.htm
  18. http://www.csun.edu/~vcgeo005/bogus.html
  19. http://news.nationalgeographic.com/news/2004/04/0427_040427_noahsark.html
  20. קטע מדרשתו של אמנון יצחק, בה הוא מציג את מציאת שרידי תיבת נח כהוכחה לאמיתות סיפורי המקרא

  21. שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    חוקרים נוצרים בטורקיה: מצאנו את תיבת נח, באתר ynet
    דף האינטרנט המוקדש לתגלית (באנגלית)
  22. כתבה באתר csmonitor.
  23. גלריית תמונות של תיבת נח, באתר גן החיות התנכ"י
  24. מקור ראשון, 17.8.12, עמ' 20
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0

Evolution-tasks-not.png ערך זה מכיל דפי טיוטה וניסוי וטעייה של ניסוח המבט התורני  בנושא מדע הדתות. Religious syms.svg