עין חניה
מיקום המעיין | |
---|---|
מדינה | ישראל |
מחוז | ירושלים |
אזור | דרום מערב ירושלים |
קואורדינטות | 31°44′37″N 35°09′24″E / 31.7435417°N 35.1566845°E |
נתוני המעיין | |
סוג זרימה | מעיין איתן |
סוג נביעה | מעיין שכבה |
גישה למעיין | |
נגישות לציבור | כביש |
דרך גישה | מהכביש מירושלים להר גילה, חצי ק"מ אחרי המחסום |
[1]עין חניה (עין-אל-חניה) הוא מעיין שכבה בהרי יהודה, ברום 600 מטר מעל פני הים. המעיין נובע מעל אפיק נחל רפאים, למרגלות הכפר הפלסטיני אל-וולג'ה ורכס הר גילה, בגבול שטח השיפוט של ירושלים ומצוי בתחומי קו הירוק, קו הפסקת האש שנקבע ב-1948 הותיר את המעיין בצידו הישראלי של קו הפסקת האש. שטח המעיין ואזור העתיקות שסובב את המעיין, נמצא בבעלות הכנסייה הארמנית.
בריכת המעיין היא אחת הגדולות בהרי יהודה (77 מ"ר), גודלה כ-8 על 10 מטר ועומקה עד שני מטר, והיא מקבלת את מימיה מנביעה הנובעת מתוך 2 מערות קטנות. הגישה למעיין היא דרך כביש, המהווה חלק משביל המעיינות, היוצא מקניון מלחה לכיוון אל-וולג'ה והר גילה - המעיין נובע מצד שמאל של הכביש. המעיין נמצא בסמוך לשביל ישראל, ורבים מן המטיילים בוחרים לסטות מן השביל על מנת לעבור בו.
בתחילת שנת 2018 שופץ המקום ונחנך במעמד ראש עיריית ירושלים ניר ברקת והשר זאב אלקין. בפברואר 2018 הוצב מחסום של משמר הגבול בין אזור המעיין לשטחי הרשות הפלסטינית במטרה לספק הגנה על תושבי ירושלים ועל המשתמשים בציר התנועה ובמתקנים שלצידו.[2]
לאחר שנים שהמקום היה סגור למטיילים לרגל עבודות שימור ותחזוקה המקום נפתח ב-23 במרץ 2021 כשמורת טבע בניהול של רשות הטבע והגנים. הכניסה לאתר היא בתשלום.
חשיבות בין-דתית ורקע ארכאולוגי
במקום נערכו חפירות ארכאולוגיות שבהם נחשפו שרידים מימי בית ראשון, בית שני ומהתקופה הרומית והביזנטית. הארכאולוג יובל ברוך[1] מצא באתר שבר של כותרת פרוטו-איאולית והעריך כי במקום שכנה אחוזה מלכותית מתקופת בית ראשון.
סמוך לבריכה קימים שרידים של כנסיית פיליפוס המוזכרת בברית החדשה. על פי האמונה הנוצרית כאן הוטבל השר מכוש לנצרות, הסריס שומר הארכיון של מלכת שבא, במאה הראשונה. הכנסייה האתיופית רואה בכך את הטבלת האתיופי הראשון לנצרות (לדעת הארכאולוג יובל ברוך שחפר במקום וחקר אותו במשך שנים מדובר באדם ממקור נובי), ומקיימת טקס שנתי לזכרו.[3] [דרוש מקור]
המעיין שימש מקום מפגש לתושבי האזור - יהודים, מוסלמים ונוצרים - מירושלים, בית לחם, גוש עציון והכפרים הסמוכים אל-ולג'ה ובתיר. רבים מגיעים ממרחק כדי לשחות ולשתות מן המים הצלולים[דרוש מקור]. מדי שנה נערכים סביב המעיין טקסי תשליך, חגיגות עיד אל-פיטר, טקסים של הכנסייה האתיופית, ואיסוף 'מים שלנו' שמורים לקראת הפסח.
בנובמבר 2010 נערכה במקום תפילה לגשם משותפת ליהודים וערבים.[4]
ראו גם
לקריאה נוספת
- חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה כרך ט', "עין אל-חניה שבנחל רפאים: תוצאות החקירות הארכאולוגיות", יובל ברוך ואירינה זילברבוד, עמוד 195
- https://www.academia.edu/32407807/Jerusalem_Ein_el_Haniyya_in_Rephaim_Valley_an_Archaeological_Reports_Heb_https://www.academia.edu/32407807/Jerusalem_Ein_el_Haniyya_in_Rephaim_Valley_an_Archaeological_Reports_Heb_
- אל המעיין: כל החלומות מתגשמים בספר אחד - מאת משה קוסטה. בהוצאת ספרית בית אל 2008.
קישורים חיצוניים
- עין חניה, באתר רשות הטבע והגנים
- טיול בעין חניה והאזור
- מידע על אתר עין חניה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- נעמה ריבה, עין חניה – שכיית חמדה ירושלמית עתיקה, מטופחת ונקייה מפלסטינים, באתר הארץ, 13 במרץ 2018
- יהל פרג' ודוד טברסקי, יש חנייה: מעיין 'עין חניה' נפתח לשלושה ימים בסוכות, והציף את כל השאלות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 20 באוקטובר 2019
- למה עין חניה סגור לציבור? באתר ישראל ב-360
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Yuval Baruch, Jerusalem, Ein el Haniyya in Rephaim Valley, an Archaeological Reports (Heb.)
- ^ ניר חסון, במהירות יוצאת דופן, עיריית ירושלים מזיזה מחסום כדי למנוע מפלסטינים גישה למעיין, באתר הארץ, 15 בפברואר 2018
- ^ מעיין עין חניה, מאמר ותמונה על קדושת המקום לכנסייה האתיופית (אתר 'טיול עולמי')
- ^ עמיחי אתאלי, יחד בבצורת: יהודים וערבים מתפללים לגשם, באתר nrg, 12 בנובמבר 2010