מעיין חרוד
מעיין חרוד (בערבית: عين جالوت, עין ג'אלות. מילולית: "מעיין גוליית") הוא אתר במערב עמק חרוד, למרגלות הר גלבוע, דרומית לכביש 71, ליד המושב גדעונה, בצד כביש 675, בין צומת יזרעאל לצומת נבות. מעין חרוד הוא מעין המים המתוקים היחיד באזור.
המעין נובע מתוך מערה במורד הר הגלבוע, 37 מטר מתחת לפני הים. מהמערה הוא זורם לתוך ברכה, אשר בסיסה הוא עתיק יומין. מהגן הלאומי מי המעין עוברים לשימוש חקלאי העמק. המערה ממנה נובע המעין מכונה "מערת גדעון" על שם גדעון השופט. זאב וילנאי כתב בספרו משנת 1941 כי המעיין מפיק 16 אלף מטר מעוקב מים ב-24 שעות והיא יוצרת סביבה ביצה גדולה. בעשור הראשון להקמת המדינה הייתה שפיעת המעין 4.7 מיליון קוב לשנה בממוצע. לאחר מכן, בעקבות הקידוחים ירדה השפיעה בצורה חדה[1].
מלחמת גדעון
מעין חרוד מוזכר גם במלחמת גדעון השופט במדינים. הם וכל "בני קדם" פלשו לעמק יזרעאל כפי שמתואר בספר שופטים : "וְהָיָה אִם-זָרַע יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי-קֶדֶם וְעָלוּ עָלָיו. וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת-יְבוּל הָאָרֶץ עַד-בּוֹאֲךָ עַזָּה וְלֹא-יַשְׁאִירוּ מִחְיָה בְּיִשְׂרָאֵל וְשֶׂה וָשׁוֹר וַחֲמוֹר (ו',ג'-ד'). ובהמשך הם עברו וחנו בעמק יזרעאל: "וְכָל-מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי-קֶדֶם נֶאֶסְפוּ יַחְדָּו וַיַּעַבְרוּ וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל" (ל"ג).
התגובה של גדעון הייתה: "וַיַּשְׁכֵּם יְרֻבַּעַל הוּא גִדְעוֹן וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּחֲנוּ עַל-עֵין חֲרֹד וּמַחֲנֵה מִדְיָן הָיָה-לוֹ מִצָּפוֹן מִגִּבְעַת הַמּוֹרֶה בָּעֵמֶק" (ז',א'). וכאן הגיע תפקידו של המעיין: "וַיּוֹרֶד אֶת-הָעָם אֶל-הַמָּיִם וַיֹּאמֶר ה' אֶל-גִּדְעוֹן כֹּל אֲשֶׁר-יָלֹק בִּלְשׁוֹנוֹ מִן-הַמַּיִם כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב תַּצִּיג אוֹתוֹ לְבָד וְכֹל אֲשֶׁר-יִכְרַע עַל-בִּרְכָּיו לִשְׁתּוֹת: וַיְהִי מִסְפַּר הַמְלַקְקִים בְּיָדָם אֶל-פִּיהֶם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ וְכֹל יֶתֶר הָעָם כָּרְעוּ עַל-בִּרְכֵיהֶם לִשְׁתּוֹת מָיִם: וַיֹּאמֶר ה' אֶל-גִּדְעוֹן בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ הַמְלַקְקִים אוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם וְנָתַתִּי אֶת-מִדְיָן בְּיָדֶךָ וְכָל-הָעָם יֵלְכוּ אִישׁ לִמְקֹמוֹ"(ה'-ז') וכך נבחרו 300 החיילים אשר ניצחו את המדינים.
לא הרחק ממעיין חרוד התחוללו קרבות בין הצלבנים למוסלמים בימי הביניים, ובמועד מאוחר יותר התרחש שם קרב עין ג'אלות בין הממלוכים למונגולים.
בעת החדשה
בשנת 1921 הגיעו למעיין מתיישבים מן העלייה השנייה והשלישית. הם ייבשו את הביצה שהפיצה קדחת בין אנשי הקיבוץ, והפכו את אדמתה לשדות ולבריכות דגים. בהמשך עברו ראשוני המתיישבים אל מקום הקבע של קיבוץ עין חרוד, ובמקומם התיישבו אנשי קבוצת החוגים מקימי קיבוץ בית השיטה, עד שעברו אף הם לנקודת הקבע. במקום עברו קבוצות מתיישבים נוספות, עד שבשנת 1949 הוקם שם המושב גדעונה על ידי עולים מתימן.
הגן הלאומי מעיין חרוד נמצא בסמיכות לגן הלאומי גן השלושה, לגן הלאומי בית הכנסת בבית אלפא ולגן הלאומי בית שאן.
בית חנקין
אתר מעיין חרוד הוא גן לאומי ובשטחו נמצא "בית חנקין", שבנה במקום גואל הקרקעות יהושע חנקין. הוא ואשתו אולגה חנקין קבורים במקום, והבית, שלא הספיקו לגור בו, הוא היום מוזיאון קטן לתולדות ההתיישבות בעמק. אל המוזיאון אפשר להגיע בשביל, העולה מן המעיין. בסמוך למוזיאון אנדרטה לבני העמק שנפלו במערכות ישראל, שפיסל הפסל דוד פלומבו. עוד יש בגן מדשאות רחבות ידיים ובריכה גדולה, המקבלת את מימיה מן המעיין, מים זכים ונקיים. הבריכה והשטחים שסביבה משמשים לרחצה, לנופש ולבילוי. הגן הלאומי כולל גם את מדרונות הגלבוע מעל למעיין.
ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אתרי מורשת בישראל | ||
לקריאה נוספת
- זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל - חיפה העמקים הגליל החרמון, הוצאת "תור" - ארץ ישראל, ירושלים תש"ח - 1948
- מדריך כרטא, שמורות טבע וגנים לאומיים, עזריה אלון
- ספי בן יוסף, מדריך ישראל החדש, כרך 6 העמקים בעריכת יוסי בוכמן ויצחקי גל, הוצאת ידיעות אחרונות, משרד הביטחון וכתר.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מעיין חרוד |
- הגן באתר רשות הטבע והגנים
- מעיין חרוד באתר סנונית
- גן לאומי מעיין חרוד - באתר הטיולים "טבע ונופים בישראל".
- נדב מן, "ביתמונה", עין חרוד: בראשית היו שם מים, באתר ynet, 13 באוקטובר 2006
- טיול עצמאי בנחל חרוד, e-ירוק, גיליון 45, 2005
- החברה להגנת הטבע, מעיינות ונחלים בישראל 2008 - דוח החברה להגנת הטבע על מצב המים במעיינות ובנחלים
הערות שוליים
- ^ המקור: דוח החברה להגנת הטבע עמ' 32
