עץ אפרים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עץ אפרים
עץ אפרים 2019.jpg
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית שומרון
גובה ממוצע[1] ‎203 מטר
תאריך ייסוד 1985
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ספטמבר 2021 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 2,510 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.3% בשנה
32°07′11″N 35°02′47″E / 32.1197405785234°N 35.0464498377967°E / 32.1197405785234; 35.0464498377967
השלט המקדם את פני באי היישוב
מבט אווירי על היישוב

עץ אפרים היא התנחלות בשומרון מזרחית ובסמיכות לאלקנה ושערי תקווה. עץ אפרים שייך למועצה אזורית שומרון. היישוב נמצא בתחומי גדר ההפרדה ונכון לשנת 2018 מתגוררות בו כ-650 משפחות. במאי 2022 הוכרז כי היישוב יאוחד עם שערי תקווה למועצה מקומית אחת בשם שער השומרון.

היסטוריה

ועדת השרים להתיישבות אישרה את הקמת היישוב ב-3 במאי 1982 ותוכנית המתאר שלה הופקדה במועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי, ב-9 במאי 1982[2].

ההתנחלות הוקמה ביוזמה עסקית פרטית, על ידי יערי רוזן ורחל רהט, באמצעות חברה בבעלותם בשם "יו"ש השקעות במקרקעין ופיתוח בע"מ"[3]. החל מסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, יצא רוזן לסיורים ברחבי יהודה ושומרון בחיפוש אחר קרקעות זמינות לרכישה, וניפגש בחשאי עם סוחרי קרקעות ערבים̈[4]. בשנת 1980 רכש ביחד עם שותפתו רחל רהט את הקרקעות שבתחום הכפר עזון עתמה שמאוחר יותר הוקמו עליהן היישובים שערי תקווה אחר כך גם עץ אפרים[5]. עם רכישת הקרקעות הם החלו בקידום תוכנית בנין עיר וחלוקת השטח למגרשים לבניה פרטית. כמו כן החלו לשווק את הקרקעות באמצעות אסיפות ופגישות ברחבי המדינה, כדי לשכנע אנשים לרכוש מגרשים̈ לבניית בתים פרטיים במחיר של 2,000 דולר לדונם ועלות בנייה שהיא שליש מהעלות בתחומי הקו הירוק[6]. רוכשי המגרשים נדרשו לבנות את הבתים בעצמם במתכונת של "בנה ביתך"[7] בנוסף שילמו 5,000 עד - 6,000 דולר על פיתוח התשתיות: כבישים, ביוב, מים, וחשמל לחברה נוספת בבעלות רוזן ורהט - "החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש בע"מ". ואלף דולר כ"הלוואה" למשרד החינוך והתרבות להקמת גני ילדים ובתי־ספר, כסף שהיה אמור להיות מוחזר לוועד המקומי ביישוב כאשר יתקבל תקציב ממשלתי[8].

בזמן האינתיפדה הראשונה (בשנים 1988–1989) כביש הגישה היחיד ליישוב, שעבר אז דרך הכפר הסמוך מסחה, היה נחסם לעיתים קרובות, על ידי תושבי הכפר באבנים וצמיגים בוערים[9][10].

ביולי 2003 הושלם קטע גדר ההפרדה החוצץ בין היישוב לבין הכפר מסחה. זהו אחד מקטעי הגדר הראשונים שהוקמו והוא הותיר את עץ אפרים מוקפת בגדר בשלושה צדדים. תושבי הכפר עתרו לבג"ץ בטענה כי תוואי הגדר מותיר בית של משפחה אחת מהכפר בצד הישראלי של הגדר, והדבר הביא לניתוק המשפחה מהכפר ולהגבלת תנועתה. עוד טענו כי תוואי הגדר, מפריד בין הכפר לבין כ-5,500 דונם מאדמותיו שמהווים כ-85% מכלל אדמות הכפר, בהם מטעי זיתים המפרנסים משפחות רבות. בנוסף טענו כי שער "עץ אפרים" בגדר שאומר להיות פתוח בתקופת המסיק, על מנת לאפשר גישה של חקלאי מסחה אל אדמותיהם, אך המעבר דרך שער זה מתאפשר ברגל בלבד, בעוד שמעברם של כלי רכב, ובהם גם כלי רכב חקלאיים, נמנע[11]. בג"ץ דחה את העתירה[12].

שם היישוב

שם היישוב בעת הקמתו היה "אלקנה ג'", אחר כך בחרה ועדת השמות הממשלתית בשם "עץ אפרים". שמו של היישוב מתבסס על העובדה שבמקום ישב בעבר שבט אפרים ולקוח מהפטרת פרשת השבוע שבו הוקם היישוב:

וְאַתָּה בֶן-אָדָם, קַח-לְךָ עֵץ אֶחָד, וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה, וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו; וּלְקַח, עֵץ אֶחָד, וּכְתוֹב עָלָיו לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם, וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו.

יחזקאל לז, טז

אופי היישוב

עץ אפרים הוא יישוב קהילתי ואין בו ועדת קבלה. היישוב מתנהל על ידי ועד מקומי, המורכב מחברי היישוב. אוכלוסיית היישוב מעורבת - דתיים וחילונים, המקיימים יחד חיי קהילה.

שכונות ביישוב

היישוב מתחלק לשלוש שכונות עיקריות:

  • עץ אפרים "הישנה"- גרעין היישוב, שם נמצאים השירותים המרכזיים של הישוב: מבנה המזכירות, הספרייה, סניף בנ"ע ועוד
  • רמת אייל ("רמת אלקנה"/"רמת עץ אפרים")- שכונה חדשה שאוכלסה לקראת סוף 2013, נמצאת בחלק הדרומי של היישוב סמוך ליישוב אלקנה, השכונה מאוכלסת בעיקר בציבור דתי לאומי, בשכונה ניתן למצוא ארבעה בתי כנסת, גני ילדים גני שעשועים ועוד[13].
  • השכונה החדשה ("ההרחבה")- שכונה חדשה שאוכלסה לקראת 2014, השכונה נמצאת בחלק הצפוני של היישוב, בשכונה ניתן למצוא גני ילדים גן שעשועים ובית כנסת[14].

רחובות ביישוב

שמות הרחובות נקראים על שם סוגי עצים, לדוגמה: רחוב החרוב, הדקל, השיטה, האלה, הרימון, הזית ועוד. כמו כן בסמל היישוב מוצג עץ בנוסף לצבי ארץ ישראלי חיה המסמלת את הנוף השומרוני.

שער השומרון

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שער השומרון

במאי 2022 אלוף פיקוד מרכז יהודה פוקס חתם על הצו לאיחוד היישובים ובכך הושלם המהלך לאיחוד היישובים שנרקם כשבע שנים וקיבל את תמיכתם ואישורם של שרת הפנים איילת שקד ושר הביטחון בני גנץ.[15] על פי נתוני הלמ"ס, ערב ההכרזה על האיחוד היו ביישוב שערי תקווה כ-6000 תושבים, וביישוב עץ אפרים כ-2500 תושבים.

שירותים ביישוב

ביישוב ניתן למצוא, מועדון פיס, בית נוער, סניף בני עקיבא, ספריה ומשחקיה.

כמו כן ביישוב שירותים נוספים לציבור:

  • שירותים כללים: תחבורה ציבורית, דואר, מזכירות, גני משחקים.
  • תרבות: תנועות נוער בני עקיבא, מועדון נוער, מגרש ספורט, ספרייה, חוגים לילדים, מועדון פיס.
  • דת: 6 בתי כנסת, מקווה, שיעור יומי.
  • חינוך: 6 גני ילדים.
  • רפואה: מרפאת "מכבי" שנפתחה בסוף 2017

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ תיק מסמכים מתאריך 2/8/1982 עד תאריך 20/2/1984 בארכיון המדינה
  3. ^ אידיאולוגיה וכסף, מעריב, 14 בדצמבר 1982
  4. ^ ניבה לניר, אשמת שומרון - שם קבוע, דבר, 12 בפברואר 1982
  5. ^ יאיר קוטלר, למכירה:רוב אדמות יהודה ושומרון, מעריב, 15 באוקטובר 1982
  6. ^ יאיר קוטלר, בולמוס בנייה ביהודה ושומרון - במחירים מרקיעים, מעריב, 1 באוקטובר 1982
  7. ^ אשמת שומרון - שם קבוע, דבר, 12 בפברואר 1982
  8. ^ יאיר קוטלר, בולמוס הבנייה ביהודה ושומרון במחירים מרקיעים, מעריב, 1 באוקטובר 1982
  9. ^ אהוד רבינוביץ, עץ אפרים: 10 שעות ניתוק בין כפרים ערבים, מעריב, 11 במרץ 1988
  10. ^ עזרא ינוב ויוסי לוי, 'שמעתי כמו פיצוץ, השימשה התנפצה והיה לי חושך בעיניים', מעריב, 9 במרץ 1988
  11. ^ הסדרי המעבר בין הכפר מסחה לישראל מידתיים - תוואי הגדר יוותר כמות שהוא
  12. ^ אביעד גליקמן, בג"ץ דחה עתירת כפר פלסטיני: הגדר תישאר, באתר ynet, 11 באפריל 2010
  13. ^ יהושע בריינר‏, משרד הביטחון מקדם בניית 108 יחידות דיור בשומרון, באתר וואלה!‏, 12 ביולי 2012
  14. ^ יותם ברגר, המינהל האזרחי צפוי לאשר השבוע בניית כ-1,400 דירות בהתנחלויות, באתר הארץ, 31 במרץ 2019
  15. ^ אריה יואלי, ‏שני הישובים בשומרון יאוחדו למועצה מקומית, באתר "סרוגים", 10 במאי 2022


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0