עשו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף עשיו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפה של ממלכת אדום, כולל הערבה וחלק מהנגב.

עֵשָׂו (נכתב לעיתים עשיו ומכונה גם אֱדוֹם) הוא בנם של יצחק ורבקה, אחיו התאום של יעקב ואביהם הקדמון של האֱדוֹמים.

הסיפור המקראי

משמעות השם

את משמעות השם עשו מסביר רש"י בפירושו על פרשת הולדת עשו בכך שעשו נולד כשהוא עָשוּי, ושער ראשו היה כשל אדם בוגר. כך כותב גם תרגום יונתן לתורה[1]. בערבית יש מילה קרובה שמשמעותה: בעל שיער רב, גס ומחוספס. מדרש שמו מתייחס לאדום ולשעיר: עשו נולד אדמוני, כולו כאדרת שיער, ונזיד העדשים שקנה מיעקב בתמורה לבכורה היה גם אדום (כ"ה 30).

עשו מול יעקב

(ספר בראשית, פרק כ"ה - סוף הפרק)

עשו נולד לאחר עשרים שנות עקרות של רבקה ובתום הריון קשה, בו התרוצצו שני הבנים בבטנה של האם. במהלך ההריון רבקה הלכה "לדרוש את ה'", ונענתה: "שני גויים בביטנך ושני לאומים ממעייך ייפרדו..." - היא נושאת ברחמה תאומים. כאשר נולד עשו, היה "אדמוני כולו, כאדרת שער". הוא נולד לפני אחיו - יעקב.

כאשר גדל עשו היה "איש שדה", ועסק בציד. באחד מן הימים, חזר עשו מן השדה עייף, וראה שיעקב הכין נזיד, וביקש ממנו שילעיט אותו "מן האדום האדום הזה" יש פרשנות מן המדרש שביקש שני אדומים האדום הראשון זהו הנזיד עדשים והאדום השני זהו יין שממנו השתכר עשיו ומכר לו את הבכורה[דרוש מקור]. בתמורה ביקש יעקב מעשו את הבכורה - וקיבלהּ. כל הסיפורים על עשו עוסקים ביחסיו עם אחיו יעקב: עשו הוא הבכור אך יעקב הוא הנבחר. לפי חז"ל, המאבק ביניהם התחיל עוד מבטן אמם, וזאת בשל אופיים השונה. מדרש רש"י מספר שיעקב היה צריך להוולד ראשון אבל עשו תפס לו את העקב ויצא לפניו זהו גם אחד הפירושים לשמו של יעקב. הסיפורים על יעקב ועשו הם סיפורים עממיים, והם משקפים באופן כללי את היחסים שבין ישראל לאדום בתקופות שונות. בתיאורו של עשו במקרא קיימת התייחסות מרובה למראהו החיצוני. שעירותו של עשו מתוארת כבר בעת לידתו: "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר"[2]. ההנגדה עם מראהו החלק של יעקב מובאת על ידי יעקב עצמו בתגובה לתוכניתה של רבקה להשגת הברכה מיצחק: "הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק"[3]. ניסוח הפסוק מעמיד את שני האחים זה כנגד זה. תיאורי השעירות והחלקות חשובים לצורכי העלילה - להבנת חששו של יעקב מביצוע תוכנית אמו ולהבנת הצלחת המזימה באמצעות פתרון עורות גדיי העזים המונחים על ידיו ועל צווארו של יעקב. המראה החיצוני של האחים משקף את השונה והמנוגד באפיון אישיותם. ההנגדה בין עשו ליעקב מקיפה את כלל תיאורם של האחים: מראה חיצוני, אופי, עיסוק, מעשים, דיבורים ומחשבות. עשו השעיר מתואר כדמות פראית ואימפולסיבית החי את חיי השעה ומוכן למכור את בכורתו עבור נזיד עדשים, כלומר - את עתידו עבור הנאה רגעית. לעומתו, יעקב החלק מאופיין בתחכום, מורכבות וחשיבה ארוכת טווח המסוגלת לפתח תרבות מעמיקה ולהמשיך את מורשת אברהם. המטרה העיקרית של ההנגדה היא לנמק מדוע עשו הבכור אינו ראוי לברכה, ואילו יעקב הצעיר זוכה בה.

ברכת הבכורה

(ספר בראשית, פרק כ"ז)

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – גניבת הברכות

כאשר זקן יצחק וחש כי קרבו ימיו, רצה לברך את בנו האהוב - עשו, וביקש ממנו להכין לו ציד כדי שיצדיק את ברכתו. רבקה שמעה את בקשת יצחק, ואמרה ליעקב שיכין מהר את הציד. כדי להסוות את עצמו, העטה יעקב על עצמו את בגדי עשו, אך יצחק חש שמשהו לא כשורה, וחיווה את דעתו במשפט "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו"[4]. הוא מתלבט ולבסוף מריח בו את ריח הציד והשדה הפתוח ומשתכנע. הוא בירך את יעקב בברכה שהיה אמור לקבל עשו. כאשר חזר עשיו מהציד וראה כי יעקב גנב לו את הברכה, "וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד"[5], קבל על כך ששוב נפל קרבן לעורמתו של יעקב, וביקש מאביו שיברך אותו ברכה נוספת בכל זאת. יצחק בירך גם אותו, בין השאר אמר לו: "ועל חרבך תחיה". עשו נטר ליעקב טינה קשה על כך, ויעקב ברח ללבן בעצת אימו.

פגישה מחודשת

(ספר בראשית, פרק ל"ב, פסוקים ד'-כ"ד, פרק ל"ג, פסוקים א'-י"ז-יז)

בתום שנות הגלות של יעקב בבית לבן, מעוניין יעקב לחזור לביתו, כיוון שהוא חושש מזעמו של אחיו, הוא שולח לו מתנות רבות ואף דואג לאמצעי בטיחות[6]. בפגישתם, יעקב ומשפחתו השתחוו לעשו, ולאחר מכן האחים התחבקו ובכו, ועשו ברך את יעקב על משפחתו הגדולה.

משפחתו של עשו

עשו נשא כמה נשים, מבנות כנען ומבנות ישמעאל. בגיל 40 עשו לקח שתי נשים מבנות כנען:

  • עדה בת אילון החתי, (נקראת גם 'בשמת' כי הייתה מקטרת בשמים לעבודה זרה[7][8]).
  • אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי (נקראת גם 'יהודית' כי הייתה כופרת בעבודה זרה, להטעות את יצחק שהיא כשרה[9]). בחז"ל אמרו שצבעון בא על כלתו אשת ענה, ומהם נולדה אהליבמה וכולן בני ממזרות[9]).

כאשר ראה כי הן לא מוצאות חן בעיני אביו ואמו נשא את בשמת בת ישמעאל אחות נביות. נקראת גם מחלת[10], ומכאן אמרו חז"ל שכל הנושא אשה נמחלים לו עוונותיו[11].

ילדי עשו: מעדה נולד לו אליפז, מבשמת נולד רעואל, וילדיו מאהליבמה הם: יעוש, יעלם, וקרח (קרח היה ממזר, בן אליפז שבא על אשת אביו אהליבמה אשת עשו[12]).

נכדי עשיו

מבט על הרי אדום מהערבה

אגדות חז"ל

אגדות רבות נאמרו על סיפורו של עשו. בזמן ההריון, חז"ל מסבירים ששני האחים נועדו מרחם לייעוד שונה: כאשר הייתה עוברת על פתח בתי מדרשות היה יעקב מפרכס לצאת, ואילו כאשר הייתה חולפת על פני עבודה זרה היה עשו מבקש לצאת. כשגדל, חז"ל מספרים שהיה צד את הבריות ושודד אותם ואת נשותיהם. בסיפור מכירת הבכורה (חז"ל מספרים שהיה זה בגיל 15, עם מות אברהם) חז"ל מסבירים את עייפותו המוגזמת בכך שעבר על חמש העבירות החמורות באותו יום[14]. מסורת אחרת מתארת כי היה מבוקש להריגה ונרדף לאחר שרצח את נמרוד מלך בבל כנקמה על שריפת הרן בן משפחתו [15]. חז"ל מוסיפים שהנזיד שהכין יעקב היה למעשה נזיד עדשים שהכין יעקב לסעודת ההבראה על אברהם.

על הפסוק המתאר את פגישתם של עשו ויעקב, ”וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ” (ספר בראשית, פרק ל"ג, פסוק ד'), אומר מדרש ספרי[16]: "רשב"י אומר: הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב אלא נהפך רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו". חז"ל מסבירים כי עשו עדיין רצה להרוג את יעקב ולנשוך את צווארו, אך צווארו של יעקב הפך לקשה כשיש ושיניו של עשו נשברו ולכן שניהם בכו בפגישה[17].

על פי המסורת קבור ראשו של עשו במערת המכפלה – לצד קברו של יעקב וגופתו קבורה בחצר המערה[18]

חז"ל עומדים על כיבוד האב המופלא של עשו ואומרים כי לא היה בהיסטוריה אדם שכיבד את אביו כפי שכיבד עשו את יצחק, שכל ימי חייו דאג לספק לו בשר ציד וגם כאשר רצה להרוג את יעקב לאחר שזה לקח בעורמה את ברכתו תכנן לעשות זאת רק בימי אבל אביו. ישנן דעות בחז"ל המפרשות לשלילה את רצונו של עשו להרוג את אחיו רק אחר מיתת אביו, שלא רצה שיצחק יעשה מה שאדם הראשון וחוה עשו אחרי שקין רצח את הבל (ומאוחר יותר, נרצח בעצמו) - להוליד בן חדש (שת). הוא רצה לוודא שלא יהיה יורש אחר מלבדו[19].

ייצוגיו בתרבות ובאומנות

  • האמן יעקב שטיינהרט יצר חיתוך עץ של יעקב ועשו בשנת 1950. ציור זה מציג את פגישתם של יעקב ועשיו המתוארת בספר בראשית, פרק ל"ג, פסוק ד'”וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ”.
  • עשו מופיע גם באיוריו של נחום גוטמן: "עשו איש יודע ציד" ו"יעקב ונזיד העדשים".
  • בין יצירותיו של חיים נחמן ביאליק מצויות שתיים הקרויות בשם "יעקב ועשו". האחרת, ידועה פחות, ארוכה ודרמטית, נכללת בין שיריו הראשונים, והיא נכתבה עוד בשבתו בוולוז'ין בשנת תרנ"א (1891). השנייה, קלילה יותר ומוכרת יותר, היא תרגום-עיבוד לעברית של שיר עם ידוע ביידיש, המצביע על עליונותו של יעקב בהשוואה אל עשו. יצירה שנייה זו נכתבה ככל הנראה בשנת תרפ"ב (1922) וראתה אור לראשונה בשנת תרפ"ג, תחת הכותרת "פזמון עם" בעיתון "על המשמר".

במחקר המדעי

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מקראות גדולות
  2. ^ ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ"ה
  3. ^ ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק י"א
  4. ^ ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק כ"ב
  5. ^ ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק ל"ד
  6. ^ לדוגמה, מחלק את המחנה לשניים כדי שאם מחנה אחד יפגע השני ישאר
  7. ^ עדי אביר-בעל האתר, נשותיו של עשו, 1vsdat.org
  8. ^ רש"י בראשית, לו, ב
  9. ^ 9.0 9.1 רש"י שם
  10. ^ ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק ט'
  11. ^ אגדת מדרש ספר שמואל (יז א): ג' מוחלין להן עונותיהם, גר שנתגייר, העולה לגדולה, והנושא אשה.
  12. ^ רש"י שם פסוק ה
  13. ^ להודיע גדולתו של אברהם כמה היו תאבים לידבק בזרעו, תמנע זו בת אלופים הייתה שנאמר "ואחות לוטן תמנע ולוטן מאלופי יושבי שעיר היה מן החורים שישבו בה לפנים" אמרה איני זוכה להנשא לך הלואי ואהיה פילגש. ובדברי הימים מונה אותה בבניו של אליפז מלמד שבא על אשתו של שעיר ויצאה תמנע מביניהם וכשגדלה נעשית פילגשו וזהו ואחות לוטן תמנע ולא מנאה עם בני שעיר שהייתה אחותו מן האם ולא מן האב. רש"י שם פסוק יב
  14. ^ בבא בתרא ט"ז ע"ב: "אמר רבי יוחנן, חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום: בא על נערה מאורסה, והרג את הנפש, וכפר בעיקר, וכפר בתחיית המתים, ושט את הבכורה".
  15. ^ ספר הישר עמ' 80-81 הוצאת מכון הכתב ירושלים התשמ"ז
  16. ^ ספרי על במדבר ט י, באתר ויקיטקסט
  17. ^ בראשית רבה, פרשה ע"ח, פסקה ט'
  18. ^ תרגום יונתן בן עוזיאל לפרשת ויחי
  19. ^ תרגום יונתן לספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק מ"א

Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0