אליפז בן עשו
אֱלִיפַז הוא אישיות מהתנ"ך, בנו הבכור של עשו ואשתו עדה.
משפחתו
לאליפז היו שישה בנים: תימן, אומר, צפו (בדברי הימים[1]: צפי), געתם, קנז, ועמלק, שהיה אבי העם הראשון שנלחם בעם ישראל. עמלק הוא בנו של אליפז מפילגשו תמנע. המדרשים מראים את המורכבות במשפחת אליפז כאשר תמנע היא גם ביתו וגם פילגשו.
על פי ספר יוסיפון, בנו של אליפז, צפו, היה למלכם של הכתים עם שחרורם מעול קרתגו.
רדיפת יעקב
אליפז מוזכר במדרש[2] בהקשר לבריחתו של יעקב מאחיו עשו, מחשש לחייו, אל דודו לבן הארמי שגר בחרן. בעקבות בריחת יעקב, שלח עשיו את בנו אליפז לרדוף אחריו ולהורגו. אליפז שגדל אצל סבו יצחק[3] מיאן לעשות זאת, אך מצד שני חשש מפני דברי אביו, ויעקב הציע לו שייקח ממנו את כל רכושו, ו"עני חשוב כמת"[4].
במדרש אחר מסופר[5], כי אליפז נמנע להרוג את יעקב לאחר שיעקב איים עליו שאם ייהרג, גזירת שעבוד מצרים שנאמרה לאברהם בברית בין הבתרים "כי גר יהיה זרעך" - תפול על אליפז וזרעו, שכן רק הם יישאר מזרעו של אברהם ויצחק. אליפז אכן חשש מכך ולא הרג את יעקב, אך הורה לבנו עמלק שימתין לזרעו של יעקב עד שיצאו ממצרים ויפרעו את גזירת השעבוד, ואז יבוא להילחם עמם לנקום את נקמתו של סבו עשיו, ואכן מיד ביציאתם ממצרים הגיע עמלק להילחם עמם[6].
אולם מדרש נוסף[7] חולק על כך, ומספר כי לא אליפז הורה זאת לעמלק אלא עשיו הורה לו זאת. במדרש מסופר כי כאשר ציוה עשיו על אליפז להרוג את יעקב, הלך אליפז להתייעץ עם אמו, והיא מנעה אותו ואמרה לו: דע כי יעקב גבור ממך ויהרוג אותך, ואביך הרשע - אם לא היה ירא ממנו פן יהרגהו היה חפץ להורגו בעצמו ולא על ידי אחרים. מה עשה אליפז כדי לקיים מצות אביו ושבועתו, הלך אל יעקב ונטל ממנו את כל ממונו ועני חשוב כמת. כיון ששמע עשיו שלא עשה אליפז מצוותו, הלך לעמלק בן אליפז ופיתה אותו להרוג את יעקב, ועמלק נתרצה לדברי זקנו עשיו ונשבע לו שיהרגנו. כיון ששמעה תמנע הדבר הרע הזה, הזהירה אותו כמו שעשתה לאליפז, אך עמלק לא רצה לקבל דבריה. אמרה לו: דע כי חוב גדול מוטל על זרעו של אברהם 'ועבדום וענו אותם', אם תהרוג את יעקב הרי החוב מוטל עליך ועינוי הגלות נופל על זרעו של עשיו, כי אתם מזרע אברהם. לכך המתין עמלק עד אחר השעבוד כאשר כבר נפרע החוב ויצאו ממצרים, ואז בא עליהם להינקות משבועתו[8].
עוד מובא במדרש[9], כי באמצע האבילות על פטירת לאה, באו עשיו ובניו להילחם עם יעקב, אבל אליפז לא רצה לבוא איתם "כי יעקב היה רבו".
אליפז התימני
באגדת בראשית[10] מובא כי אליפז התימני, מרעיו של איוב, הוא אליפז בנו של עשיו, ו"צדיק היה". רש"י בפירושו לספר איוב[11] מוסיף: ”ועל ידי שנתגדל בחיקו של יצחק[3] זכה שתשרה עליו שכינה[12]. התימני - מארץ תימן מארצו של עשיו”. גם בפסיקתא זוטרתא (פרשת בשלח סימן ח) מובא על אליפז בן עשיו "שנתגדל עם איוב וחבריו".
הערות שוליים
- ^ דברי הימים א', א', ל"ו
- ^ ילקוט ראובני על התורה, פרשת ויצא אות ב. מובא גם בשם "מדרש" בפירוש רש"י לתורה, בראשית, כ"ט, י"א.
- ^ 3.0 3.1 דברים רבה (ב, כ).
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ז' עמוד ב'.
- ^ מובא ב'באר מים חיים' לרבי חיים בן בצלאל (על פירוש רש"י לתורה בראשית כט, יא), וכן בספרו אגרת הטיול (חלק הפשט אות ו).
- ^ ראו דעת זקנים לבעלי התוספות (שמות יז, ח) וחזקוני (שם).
- ^ ראו ברבי חיים פלטיאל על התורה (פרשת בשלח יז, ח) ובהדר זקנים (שם).
- ^ ראו פסיקתא זוטרתא (פרשת בשלח סימן ח): ”מה ראה עמלק לבוא להילחם עם ישראל, כדי לנקום נקמת עשיו זקינו, דכתיב (בראשית כז, מא) 'וישטום עשו את יעקב'. אליפז היה בכור עשו וציוהו (עשיו אביו) להתגרות עם בני יעקב, ולפי שנתגדל עם איוב וחבריו, לא נלחם בהם”.
- ^ בראשית רבתי (פרשת וישלח עמ' 162-163).
- ^ בובר, פרק נו.
- ^ איוב, ד', א'.
- ^ ראו בראשית רבתי פרשת וישלח (לו, ד): ”את אליפז. נביא היה. בתחילה היה רשע ולבסוף היה צדיק וזכה לרוח הקודש”.
