בשמת בת ישמעאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בָּשְׂמַת, אישיות מהתנ"ך, שמה נזכר בספר בראשית, היא הייתה בת ישמעאל ואשת עשו.[1]

זיהויה ומוצאה

בבראשית, ל"ו, ב', מופיע שמה של בָּשְׂמַת כבתו של ישמעאל. בבראשית, כ"ו, מופיע שמה והכתוב מציין כי היא בתו של אילון החיתי.[2] בבראשית, כ"ח, ט' מופיע שמה של מחלת כבתו של ישמעאל, במקום שמה של בָּשְׂמַת אשר מוצאה חיתי. יש הסוברים כי שמות נשותיו של עשו בבראשית, ל"ו הם השמות הממשיים ואילו שמות הנשים בבראשית, כ"ו ובראשית, כ"ח אלו כינויהן. על כך גם רש"י: ”עדה בת אילון היא בשמת בת אילון (בראשית, כ"ו) ונקראת בשמת על שם שהייתה מקטרת בשמים לעבודה זרה. אהליבמה היא יהודית (בראשית, כ"ו, ל"ד) אותו רשע (ר"ל עשו) כינה את שמה יהודית לומר שהיא כופרת בעבודה זרה כדי להטעות את אביו יצחק... בשמת בת ישמעאל להן קורא לה מחלת (בראשית, כ"ח, ט')”.[3]

לפי הכתוב בבראשית, ל"ו, ד'-ה', בשמת היא אמו של רעואל. ברשימת זו של נשותיו של עשו היא מופיעה שנייה ועל כך דורש רבי אברהם בן הרמב"ם: ”טעמו לפי הנראה כי בתחילה הזכיר אותן לפי סדר נישואיהן, כי נישואי בשמת בת ישמעאל היו מאוחרים. ובבנים הקדים להזכיר את רעואל לפי שנולד לפני שילדה אהליבמה”.[4]

בבראשית, ל"ו, ג', מציין הכתוב כי בָּשְׂמַת היא אחות נביות. קשר נישואין זה מעיד על קשר בין אדום וישמעאל.[5]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ בראשית, ל"ו, ג'. בבראשית, כ"ו, ל"ד מצוין כי היא בתו של אילון החיתי.
  2. ^ ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוק ל"ד
  3. ^ אוריאל סימון, בקש שלום ורדפהו, תל אביב, הוצאת ידיעות אחרונות, 2002, עמ' 278.
  4. ^ אמנון בזק, בתוך: תשורה לעמוס: אסופת מחקרים בפרשנות המקרא מוגשת לעמוס חכם, אלון שבות, תבונות, תשס"ז, עמ' 122.
  5. ^ משה ויינפלד, עולם התנ"ך: בראשית, דוידזון עתי, תל אביב, 1993, עמ' 204.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0